תְּהִלָּה | על האובניים

עֵינַי תָּרוֹת בַּאֲבָנִים הַאָזוּבוׂת אַחֲרֶיהָ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁעֵינֶיהָ צְפוּיוֹת לַכָל נֶחְקָקְתִי בְּלִבָּהּ – עַל סַפְסָל הָפוּךְ, מוּל אֲבָנִים מִתְפַּלְּלוֹת * רואי בשיר חדש

(לכל הרשומות והשירים בבלוג זה – לחצו כאן)
על האובניים חדש

תְּהִלָּה

הָמוֹן אָדָם,
צְרִיחִים וּצְרִיחוֹת
כִּפַּת זָהָב, וְכִפּוֹת שְׁחֹרוֹת.
אֲנִי יוֹרֵד אֵלָיו וּמְאִיתוֹ –
שֶׁעֹל קְדוּשָׁתוֹ מַכְבִּיד צְעָדַי
וּמֵצַר.

עֵינַי תָּרוֹת
בַּאֲבָנִים הַאָזוּבוׂת
אַחֲרֶיהָ,
שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁעֵינֶיהָ צְפוּיוֹת לַכָל
נֶחְקָקְתִי בְּלִבָּהּ –
עַל סַפְסָל הָפוּךְ, מוּל אֲבָנִים
מִתְפַּלְּלוֹת.

וְכָךְ מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל דִּלַּגְתִּי בֵּין רַבָּנִים וַחֲצֵרוֹת
בֵּין מֵאָה זוֹ לְאַחֶרֶת,
רֶגֶל בפִיתוּלֵי הַסִּמְטָאוֹת
וְהָאַחֶרֶת נִגְלֶדֶת בְּכַפָהּ.
וְיָדִי הֶחְלִיקָה עַל קְלָף בְּקֻלְמוֹס
"לִשְׁרַגָּא"
אָמְרָה – וְהַנּוֹתָר סִפְרָה בְּנִגּוּן
בְּמִקְצָב מָדּוּד,
שֶׁל שַׁבָּת.

וּבְצַעַר אַרְגְּזֵי דִּינָרִים
(שֶׁהַצְּלָב טֻמְאָתָם)
הַנִּטְרָף בְּשִיגְעוֹנוֹ.
"רַק מְחִילָה – שֶׁכְּבָר אֲנִי מָחַלְתִּי", אָמְרָה
וְדֹק שֶׁל שָנִי, הָפַךְ לַבַן
וְהֻצַּתָּ זִיק שׁוֹבָבוֹת בְּעֵינֶיהָ
הַכַּד יָבוֹא חָתוּם לְבַיִת עוֹלָמִי
שָׁם בְּהֵיכָלוֹת, יִמָּצֵא
וְיִמְחַל.

הָמוֹן אָדָם,
בַּחֶדֶר, מַיִם נִיגָּרִים.
עַל טָהֳרָה
אֲנִי מְבַקֵּשׁ.

ובשבוע הבא – מאחורי המילים של השיר:
ש"י עגנון, הסבתות שלנו, שרגא ותהילה מתקבצים לכדי סיפור אחד שנע בין עבר להווה

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.