בן דוֹד סורר ומורה | בחרדת קודש

מוטי הכין אחלה נאום כדי לשתף את בן דודו. שבוע הוא עמל על הכנת הנאום, שבועיים התאמן עליו, הוא כבר דמיין את בן דודו מחליף צבעים כמו לטאה, מאבד את הלשון ונראה כמו דג מחוץ למים. אבל רגע לפני מוטי מגלה ששעתיים לפני המפגש עם בן הדוד, חבר טוב כבר הוציא אותו מהארון

(לכל הרשומות בבלוג זה – לחצו כאן)

בחרדת קודש

קצת לפני השעה שבה קבענו להיפגש בן דודי שלח לי הודעה "אני בדרך, תכין קפה!" התרגשתי כולי, שיננתי את הנאום בפעם האחרונה, כחכחתי בגרוני ואז הוא הופיע. אחריו הופיע החבר היקר שלי, זה מסיפור הרכב, ושניהם בְּפנים נפולות ואני כבר ידעתי "oh boy , מישהו בצרות!" החבר ניגש אליי ובלי הרבה גינונים אמר לי "הוא יודע, בטעות נפלט לי".

וכך לדאבוני ולצערי לא זכיתי לממש את העונג שבלראות איך נראים פנים של מישהו ששומע כזה דבר. מתברר שהחבר היקר שלי, לקח לי את התענוג כשעשה לי אאוטינג סטייל גל אוחובסקי בשיחת נפש עמוסת דמעות שהייתה לו עם בן דודי היקר. בגדול שיחת הנפש שלהם בכלל נסבה על אודות התלאות והייסורים שלו, התלאות והייסורים של הבן דוד שלי, ואז אותו חבר החליט ש"אם בתלאות וייסורים עסקינן אז "שתדע לך שגם למוטי לא חסר, הוא הומו!!!".

החבר היקר שלי נלקח הצדה וקיבל כיאה וכיאות שטיפה עצבנית ומסוגננת שהרעידה חצי שכונה: "חתיכת פושטק! כבר היה לי אחלה נאום! שבוע עבדתי עליו, שבועיים התאמנתי עליו ועכשיו הוא לא שווה גרוש! אתה יודע איזה תענוג זה היה אמור להיות?! לראות את בן הדוד שלי מחליף צבעים כמו לטאה, מאבד את הלשון ונראה כמו דג מחוץ למים!! זה היה אמור להיות פרייסלס! עכשיו התענוג הזה איננו!! שתדע לך שאתה ממש אבל ממש חוצפן שאתה מוציא אותי מהארון שעתיים לפני שאני הייתי אמור לצאת ממנו!"

אחרי שנרגעתי והודעתי לחבר היקר שלי ש"אתה חייב לי אחת ביג טיים!!!" ו"אני ואתה עוד לא גמרנו, יש לי עוד הרבה לומר לך דונט גו אניוור!!!" הבנתי שעדיין לא שמעתי את תגובתו של אותו בן דוד.

עשיתי לנו קפה (הראשון התקרר) והדבר הראשון שאמרתי לו היה "נו מה אתה אומר?". הוא התחיל לצחוק ואמר שהוא קצת בשוק (אני בהחלט יכול להבין אותו בהתחשב בעובדה שאני והוא בילינו שעות על גבי שעות בדיבורים על ענייני נשים ומבנה גופן ועוד גסויות כאלה ואחרות, ועוד שעות על גבי שעות בבילוים במועדונים בניסיון נואש להשיג איזה דייט או לפחות מבט מזדמן של בחורה), אבל מובן שהוא נהג לפי כל כללי הטקס והוסיף שהוא מקבל אותי איך שאני, שתמיד הוא יישאר חבר טוב שלי (הסתכסכנו בנסיבות אחרות) ושהוא מציע לי להמשיך לשקול את האפשרות להיות בי, דו, או איך שלא קוראים לזה.

צחקנו כשניסינו לדמיין איך ההורים שלי יגיבו אם הם יגלו, וצחקנו עוד יותר איך תגיב המשפחה המורחבת הרכלנית שלי. ובכלל צחקנו הרבה, לא מצאנו הרבה מה לומר וצחוק עוזר תמיד.

אחרי שנרגענו והבנתי שבעצם זה באמת לא משנה לו כלום, התייעצתי איתו האם נראה לו נכון לספר לאחי הגדול, וכשהוא אמר ש"בטח!! הוא אוהב אותך המונים!" הרמתי טלפון לאחי הבכור ואמרתי לו ש"ווי ניד טו טוק בדחיפות של ממש!"

בזמן שחלף עד השיחה שלנו, שקלתי אם אותו בן דוד שהמליץ לי בחום לשתף את אחי בעניין באמת חושב שאחי ליברל מספיק, או שהוא פשוט רוצה ליהנות מהמהומה שתתחולל אחרי אותה חשיפה. נתתי לבן דודי קצת כבוד והימרתי על האפשרות הראשונה.

ועל כך, ועל איך סיפרתי לעוד שני אחים ואחות ברשומות הבאות.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.