תרגום עברי להצהרת העקרונות שהפיצו רבנים בארה"ב | הלכה

יחסי מין בין בני אותו המין? איסור חמור * טיפולי המרה? לא חייבים * לצאת מהארון? החלטה אישית של כל אחד * קבלה בקהילה? בזרועות פתוחות, כולל בבתי הספר, ובעיקר כלפי ילדים ביולוגיים או מאומצים * נישואין בין שני גברים? מחוץ לגדר * לרגל מפגש כמוך ביום חמישי הקרוב – הנה שוב התרגום העברי להצהרת העקרונית ההיסטורית על מקומם של יהודים בעלי נטייה הומוסקסואלית בקהילה ובדת

(לקריאת המקור האנגלי – לחצו כאן.

לקריאת הסיקור על הצהרת העקרונות – לחצו כאן

לקריאת תגובת הרב אבינר – לחצו כאן)

יא מנחם אב, תש"ע

במשך ששת החודשים האחרונים מספר רבנים ומחנכים אורתודוקסיים עמלו על הצהרת עקרונות על מקומם של אחינו ואחיותינו בעלי נטייה הומוסקסואלית בקהילה היהודית-אורתודוקסית.

הטיוטה המקורית הוכנה על ידי הרב נתנאל הלפגוט. הטיוטה נערכה ותוקנה בהתבסס על תגובות מעשרות תלמידי חכמים, מחנכים, רבני קהילות, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ומספר אנשים בקהילתנו שהינם הומוסקסואלים.

שינויים משמעותיים נעשו בהתבסס על הערותיהם של הרב אריה קלפר והרב יצחק בלוי, שהיו מעורבים מאוד במהלך שלושת החודשים האחרונים בתהליך העריכה במטרה לשפר את המסמך.

ההצהרה הבאה הינה הצהרה המוסכמת על החתומים למטה. רשומים למטה אלו שחתמו בסבב החתימות הראשון.

אם אתה רב אורטודוקסי, מחנך אורטודוקסי,או איש מקצוע אורטודוקסי בתחום בריאות הנפש הרוצה להוסיף את חתימתך לרשימה הנוכחית, שילחו דואר אלקטרוני עם שם, כתובת, מספר טלפון נייד, והשתייכות מקצועית לכתובת statementnya@hotmail.com

הצהרת העקרונות על מקומם של יהודים בעלי נטייה הומוסקסואלית בקהילתנו

אנו הח"מ, רבנים, ראשי ישיבות, רמי"ם, מחנכים וראשי קהילות מאשרים את העקרונות הבאים לגבי מקומם של יהודים בעלי נטייה הומוסקסואלית בקהילתנו:

1. כל בני האדם נבראו בצלם אלוקים, וראוי שיתייחסו אליהם בכבוד (עקרון כבוד הבריות). כל יהודי חייב למלא את כל המצוות שבין אדם לחברו כלפי אנשים שהינם הומוסקסואלים או בעלי תחושות של משיכה לבני אותו המין.

להביך, להטריד או להשפיל מישהו בגלל נטייתו ההומוסקסואלית, או מפני שיש לו משיכה לבני מינו, מהווה איסור חמור בתורתנו, והפרה של הערכים המקודשים ביותר ביהדות.

2. השאלה האם נטייה מינית היא בעיקר גנטית, או נוצרת מהשפעה סביבתית, אינה רלוונטית. חובתנו להתייחס לבני אדם עם משיכה מינית לבני מינם בכבוד.

3. ההלכה רואה בנישואין בין איש ואשה את המודל האידיאלי, ואת הביטוי הלגיטימי היחידי של יחסי מין. הרגישות והכבוד שבהם אנחנו מתייחסים לאדם שנטיותיו המיניות אחרות אינם מפחיתים את מחוייבותנו לעקרון ההלכתי הזה.

4. ההלכה רואה יחסי מין בין בני אותו המין, כאיסור חמור. השאלה האם נטייה מינית הינה גנטית או תוצרת של השפעות חיצוניות אינה רלוונטית לאיסור זה. בעוד ההלכה מייחסת למעשים הומוסקסואליים שונים דרגות שונות של חומרה וגנאי, עד ל"תועבה", אין בכך סיבה בשום אופן להתיר מעשים פחות חמורים. אבל קריטי להדגיש כי ההלכה אוסרת מעשים הומוסקסואליים בלבד, ואין איסור לאוריינטציה או תחושות של משיכה בין בני אותו המין, ואין ולו מקום אחד בתורה שמוריד מערכם של אנשים הנאבקים בתחושות אלו. (אנחנו לא מתייחסים כאן לסוגיית הרהורי עבירה)

5. ללא התייחסות למקור הנטייה ההומוסקסואלית, אנשים רבים מאמינים כי עבור רוב בני האדם אין אפשרות לשנות את האוריינטציה המינית שלהם. אחרים מאמינים כי עבור רוב האנשים זהו עניין של בחירה חופשית. כמו כן, בעוד כמה מומחים לבריאות הנפש ורבנים בקהילה מאמינים ביעילות של "טיפולים לשינוי האוריינטציה", רוב המומחים לבריאות הנפש, רבנים רבים ורוב האנשים בעלי נטייה הומוסקסואלית מרגישים שטיפולים אלה במקרה הטוב הם אינם יעילים, ובמקרה הרע הם בעלי פוטנציאל לפגיעה פסיכולוגית.
אנו מדגישים כי זכותם של בעלי נטייה הומוסקסואלית לדחות גישות טיפוליות אם הם רואים אותן כמסוכנות או פשוט כחסרות תועלת.

6. יהודים בעלי נטייה הומוסקסואלית המתגוררים בקהילה אורתודוקסית נאלצים להתעמת עם אתגרים קהילתיים, פסיכולוגיים ורגשיים רבים הגורמים להם ולמשפחותיהם סבל רב. לדוגמא, בקהילתנו, נטייה הומוסקסואלית מגדילה באופן משמעותי את הסיכון להתאבדות בקרב בני נוער. רבני קהילות צריכים לגלות רגישות ואמפתיה לעובדות אלו. רבנים ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש חייבים לספק סיוע אחראי ומוסרי לחברי קהילה המתמודדים עם האתגרים האלה.

7. יהודים הנאבקים כדי לחיות את חייהם על פי ערכים הלכתיים זקוקים וראויים לתמיכתנו. לפיכך אנו מאמינים כי ההחלטה להיות פתוח לגבי הנטייה המינית של אדם צריכה להיות החלטה שלו. אנו חושבים שהחלטה זו צריכה להתחשב בצרכיו וגם לקחת בחשבון את ההשפעה של החלטה זו על קהילתו. אנו מתנגדים בחריפות מטעמים מוסריים ואתיים כאחד להוצאת אדם "מן הארון" בכל כרחו ומצד שני לנסינות להכריח אנשים המעוניינים להיות גלויים בנוגע לנטיותיהם המיניות להסתתר ולהחביא את נטייתם.

8. לפיכך, יהודי בעל נטיות הומוסקסואליות צריך להתקבל בברכה בבתי הספר ובקהילות, כחבר מן המניין. היחס לחברי קהילה בעלי נטיות הומוסקסואליות חייב להיות זהה ליחס לכל חבר אחר בקהילה, וחייבים לחול עליו כל החובות של חבר מן המניין, וכן חייבים לכבד אותו ככל חבר אחר בקהילה. ההתייחסות חייבת להיות שווה מבחינה הלכתית והשקפתית. מצד שני חברי קהילה בעלי נטיות הומוסקסואליות צריכים לקבל על עצמם את כל החובות של חברי הקהילה, גם אלו שנוצרו ע"י נורמות קהילתיות או עקרונות יהודיים רחבים, מעבר להלכה הפורמלית.

אנו לא מתייחסים כאן לסוגייה של היחס כלפי חברים המקיימים בגלוי אורח חיים הומוסקסואלי, ו\או חיים עם בן זוג מאותו המין. כל בית כנסת בהתייעצות עם רב הקהילה יקבע תקן משלו באשר לחברותם של אנשים המפרים את ההלכה בפרהסיה. תקנים אלו צריכים להיות מיושמים באופן הגון ואובייקטיבי.

9. ההלכה מבטאת בצורה ברורה מאוד את הדרישות המתבקשות מאנשים הממלאים תפקידים דתיים מסויימים, כגון חזן הממונה באופן רשמי במהלך השנה או בימים הנוראים. בין החשובים בשיקולים ההלכתיים בעניין הוא הצורך שהציבור כולו יקבל בלב מלא את המינוי של החזן כנציג שלו. דרישה זו מונעת לעיתים, בצורה לגיטימית, מאנשים שהינם לגמרי כשירים הלכתית בכל מובן אחר מלתפקד בתפקיד דתי זה או אחר. מאחריותם של ראשי הקהילה ורבני הקהילה לקבוע את זכאותם של אנשים לתפקידים הללו, תוך כדי שמירה על הרמוניה קהילתית ועל הקשר התרבותי ההדוק של חברי קהילותינו.

10. יהודים בעלי נטייה הומוסקסואלית או בעלי משיכה כלפי בעלי אותו המין, גם אם הם פעילים מינית בגלוי עם חברי אותו המין, אינם פטורים מן המצוות. צריך לעודדם לקיים מצוות כמיטב יכולתם, והיחס של "או הכל או לא כלום" אינו הגישה המסורתית שאומצה ע"י רוב הפוסקים וההוגים ביהדות לדורותיה.

11. היהדות האורתודוקסית אינה יכולה לתת את ברכתה או לאשר עריכת טכסי נישואין בין בני אותו המין. כמו כן אינה יכולה לתת את ידה לאף פעולה שנותנת לגיטימציה דתית לנישואין או יחסים הומוסקסואליים. עם כל זאת, על הקהילות להביע רגישות, ולקבל בחיבוק מלא ואמיץ ילדים ביולוגיים או מאומצים של יהודים הומוסקסואליים מוצהרים, ועל משפחותיהם לעשות כל מאמץ כדי לשמור על קשרי משפחה הרמוניים איתם.

12. באופן כללי אין לעודד יהודי בעל נטייה הומוסקסואלית להינשא לבן המין השני, שכן הדבר עלול להוביל לאסונות גדולים, אהבה נכזבת, בושה, חוסר יושר והרס חייהם של בני הזוג. יש להפנות את מאמציהם של יהודים אלו לתרומה לחברה היהודית הכללית בדרכים משמעותיות אחרות. כל אדם בעל נטייה הומוסקסואלית המתכנן להתחתן עם מישהו מהמין השני חייב, הלכתית ואתית כאחד, להודיע לבן\בת הזוג הפוטנציאלי\ת על נטייתם המינית.
אנו מקווים ומתפללים שע"י הדברים הנ"ל נוכל לעזור לקהילות האורתודוקסיות לקיים במלואן את המחוייבויות שלהן לעקרונות והלערכי התורה וההלכה, שעל פיהם חיו וחיים בני אברהם שהינם, כפי שחז"ל אפיינו אותם, "רחמנים, ביישנים, וגומלי חסדים".

(רשימת החתומים נמצאת בסוף המסמך המקורי באנגלית. יצוין כי התרגום כאן מובא בסוף המקור האנגלי, ואין זה תרגום של אתר כמוך)

(פרסום ראשון כ"ב בכסלו תשע"א,  29 בנובמבר 2010)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.