קרוב ה' לכל קוראיו | אלוקים

ארי חושב שלפעמים מאוד קל לנו להנמיך את עצמנו ולברוח מהתמודדות ולהתרחק. אבל ארי מאמין שבכל מקום אפשר להתעלות, להתחבר ולהרגיש קרוב לבורא

https://www.etsy.com/shop/TotalLost
https://www.etsy.com/shop/TotalLost

(לרשומות קודמות בסוגיה אלוקים – לחצו כאן)

ראש השנה האחרון גרם לי לחשוב רבות על אלוקים ועל הקשר שלי איתו. בלי ספק מערכת היחסים בינינו הידרדרה בשנים האחרונות. סדר היום שלי הוא כבר לא תורני כמו פעם. נכון שאפשר לנהל קשר טוב עם אלוקים גם בלי מוסד שמסדר לך את זה, אבל בעבורי זה קשה ובמיוחד כשאני בסביבה חילונית על כל המשתמע מכך. כשאין שום דבר שמחייב אותך כלפי שמיא, אם משהו לא יגיע ממקום פנימי בתוכך זה פשוט לא קורה. הגעתי לראש השנה מפוחד ומרוחק, בלי חודש אלול משמעותי עמוס במוסר ובעבודת השם רצינית.

פתחתי את המחזור ופשוט לא ידעתי מה לומר ואיך לטעון את המילים כדי שלא יהיו דקלום חלול. כל מיני חשבות כמו "מה פתאום יש לי הזכות לדבר עם מלך מלכי המלכים ולבקש", "מי אני ומה עשיתי שאני בכלל יכול לכך" עברו לי בראש. אבל לא סתם קוראים לתפילה "עבודה" כי לאחר כוונה ומאמצים זה פתאום קרה – נפתחתי והתחברתי. הבנתי פתאום מה מוטל עליי ומה צריך לעשות.
כן הלב שלי לא שלם, הוא מלא בספקות בתהיות ובנטיות, אבל גם הוא צריך להמליך את מלך מלכי המלכים. ואם כך הוא לבי, אז כך יומלך המלך. מי אמר שצריך להתפלל בלב שלם?! אפשר גם בלב שבור עם רסיסים דוקרים.

באתי בכל ההכנעה ובכל המודעות למי ומה שאני, ופרסתי את לבי בדמעות בפני מלך מלכי המלכים וביקשתי שייתן לי לשוב ולהתקרב אליו. כן, לפעמים יש לי שאלות באמונה, לא על מלכותו של הקב"ה אלא על קיום המצוות ואופיין. קשה כל כך כשאהבה אפשרית מבחינתך היא אהבה אסורה מבחינתו. יצא לי לקרוא בְּשֵם בעל מוסר כלשהו (מחילה שאינני זוכר מה שמו) שראש השנה אינו הזמן לחשוב ולחפור בפגמים ובחטאים, אלא זה זמן של מלכות, זמן של חיבור וזמן של התעלות. צריך פשוט לנסוק כנפיים ולעוף למעלה-למעלה, להרגיש את הקרבה לקב"ה, להרגיש בן של מלך ולהבין שהוא שולט בבריאה. להתעסק ברוחניות בלי לפחד ולקבל מהימים המיוחדים האלה את כל הקדושה שאפשר. נראה לי שזכות אמהות ואבות עמדה לי ולמרות אי אלו ירידות הצלחתי לשמור על תפילות הימים הנוראים בגובה טיסה שהרגיש לי גבוה ומרומם מאוד.

אני חושב שנורא קל לנו להנמיך את עצמנו לפעמים. קשה לנו עם מקומנו אז אנחנו בורחים ומתרחקים. אבל בכל מקום אפשר להתעלות, להתחבר ולהרגיש קרוב לבורא. התפילה וההמלכה של כל אחד ואחת יקרה ומיוחדת דווקא ממקומו האישי. אנחנו צריכים להיות עזים כנמרים ולא לפחד לתפוס כל מה שאפשר בהמלכתו של מלך מלכי המלכים. זה נכון באלול וזה נכון כל השנה. השנה בעזרת ה' אני הולך לתפוס יותר כדי שאני לא אצטרך לעבוד קשה על התפילות בראש השנה של תשע"ו.

שנזכה לעלות מעלה-מעלה,

ארי

רוצים גם אתם לכתוב לנו בסוגיה "אלוקים" או בסוגיה אחרת? שלחו לנו דוא"ל kamoha.or@gmail.com

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.