בחב"ד דנו בסוגיה אם להומו מותר לעלות לתורה | הלכה

כינוס השליחים של חב"ד כלל כמהנושאים מעניינים, כגון קבלת הומואים לקהילה, אם לכבד הומו מוצהר בעלייה לתורה ומה הסיבה להומופוביה

חב"ד, במיוחד מחוץ לישראל, מכוונת כיום למכנה המשותף היהודי הנמוך ביותר, לומדת להכיל גם יהודים "קשים לעיכול" מנקודת מבט אולטרה-אורתודוקסית: רפורמים, קונסרבטיבים, פמיניסטיות, הומואים, וגם מי שכלל אינם יהודים על פי ההלכה. בעשורים האחרונים, ובמיוחד מאז מותו של הרבי, "השליחות" היא הפרויקט המרכזי של התנועה.
[…]

הרב דוד אליעזרי הוא אחד השלוחים הוותיקים, שנשלח על ידי הרבי מלובביץ' לפרבר בשם יורבה-לינדה, במחוז אורנג', קליפורניה. "כשהגעתי לשם לפני 25 שנה, בגיל 27, היו כמעט רק קונסרבטיבים ורפורמים. הקהילות האלה נלחמו בי, אבל לאט-לאט גיליתי שהאנשים רוצים לקנות את ה'קוגל' שלי. מתרחשת עכשיו מהפכה ביהדות ארצות הברית. בהרבה מקומות הקונסרבטיבים מאבדים, לפי סקרים שלהם, עשרות אחוזים מחברי הקהילות שלהם. חלק מהבנים של אלה שנלחמו בי הולכים עכשיו עם קפוטה. יהדות ארצות הברית עוברת שינוי, חב"ד הופכת למיינסטרים".

איך הוא מסביר את השינוי? "אנחנו מתייחסים לכל יהודי כיהודי. אנחנו מתייחסים לאנשים כאנשים, מחויבים לקבל כל אחד כמו שהוא. דבר נוסף הוא שבארצות הברית, נהוג לגבות דמי חבר בבית הכנסת. עוד לפני שבאת פעם אחת יכולים לבקש ממך 2,500 דולר. אבל אצלנו השיטה הפוכה. אני מזמין את כולם לשיעורים שלי. אחר כך הם אלה שרוצים לתת את הכסף, בגלל איך שקיבלנו אותם. 90 אחוז ממי שבאים אלינו הם לא אורתודוקסים, ואני מעריך שברחבי ארצות הברית מספרם מגיע למאות אלפים".

לדברי אליעזרי, ה"קוגל" שלו עדיף גם מבחינה נוספת. "כל אחד אצלי יודע שאני מרגיש את הצער שלו. היה בחור אצלנו, הומו מוצהר, שחשב שאני לא מקבל אותו. אבל ברגע שהוא נהיה חולה ואושפז, אני זה שנסע לניו יורק לבקר אותו. הוא יודע מה העמדה שלי בקשר לנטיות שלו, שהיא העמדה של ההלכה, אבל הוא יגיד לך שזה יתרון. אני חי כל היום בין יהודים לא דתיים, הם יודעים שבניגוד לרב רפורמי, לא אמכור להם לוקשים. לנו בחב"ד יש גם אהבת ישראל וגם עקרונות".
[…]

ל"הארץ" התאפשר להאזין לכמה מהסדנאות, שחלקן עסקו גם בנושאים פנימיים ורגישים של חיי השלוחים. בסדנה ששמה "דע מה שתשיב" השתתפו כ-200 שלוחים, רובם צעירים, שיכלו להציג לשני שלוחים מנוסים, מלונדון וברוקלין, דילמות עקרוניות מחיי הקהילות שלהם. לדוגמה, מה לעשות בבית הכנסת כאשר אחד מחברי הקהילה נשוי לאשה לא יהודייה, אם לכבד הומו מוצהר בעלייה לתורה, ואיך להגיב אם אשה מבקשת לשאת דרשה בשבת או לרקוד עם ספר תורה? נדיר שההלכה האורתודוקסית, בוודאי באגף החרדי, מתמודדת עם שאלה כזאת. בחב"ד כן, וזאת על אף שהחסידים אומרים שהם מסרבים לדון בפשרות כלשהן בענייני הלכה. התשובות, שהושמעו בדיון פנימי לחלוטין, היו מפתיעות גם בשביל השלוחים הצעירים.

כששלוח צעיר שאל בסדנה אם מותר להעלות לתורה הומו מוצהר, הרב חיים רפפורט מלונדון השיב: "עליך להישאר תמיד חבר של כל יהודי. אם אדם הוא הומופובי, זה לא בהכרח קשור להלכה. יש מצבים שצריך לזכור שלא משנה כמה אדם נפל, הוא עדיין חלק ממך. יהודי הוא יהודי הוא יהודי".

כאן הצביע שלוח אחר, מקצה אחר של העולם, ואמר שהבעיה בקהילה שלו היא הפוכה: "אנשים הומופובים יוצאים נגדי בקהילה שלי, בגלל שאני מוכן לקבל את הנוכחות בבית הכנסת של אדם שהוא הומו מוצהר. חלק מהם מנהלים נישואי תערובת, אבל דווקא הדבר הזה מפריע להם. מה לעשות?"

רפפורט, מהבמה, שוב הביע את דעתו הנחרצת. "הצביעות בנושא לא תיאמן. לרוב האנשים יש משהו נגד הומוסקסואליות, זה עניין לפסיכולוגים. מישהו שאל אותי פעם אם בעובדה שאני נותן 'עלייה' (לתורה) להומו – אין בה משום עידוד צעירים בקהילה שלי להומוסקסואליות. יש מעט מאוד אנשים שיבחרו להיות הומואים רק כי מישהו קיבל עלייה לתורה. כשאתה רואה את הדמעות של אדם שמתמודד עם דבר כזה, זה לא פשוט להגיד 'הוא לא ניסה מספיק (לא להיות הומו)'. יש אנשים שמנסים להשתנות ולא יכולים, ולכן התשובה רחוקה מלהיות פשוטה. אנשים דתיים, חסידי לובביץ', שלוחים – אין קבוצה אתנית שפטורה מהבעיות האלה. התפקיד שלנו כלפי המתנגדים לשילוב הומואים הוא להסביר שהאיש הזה חש בדידות וזקוק לעידוד. הומואים בקהילה הדתית אלה אנשים שזקוקים לאמפתיה מיוחדת".

(קטעים מכתבה שפורסמה בהארץ, ח"י בכסלו תשע"א; 25.11.10)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.