פרק כא | החצי השני

ובו אודליה פוגשת במשפחה של אודי ומקסימה את כולם (כמעט), ובו אודי פוגש במשפחה של אודליה ומסקרן את כולם (בלי כמעט)

(לקריאת כל הרשומות בבלוג זה לחצו כאן)

החצי השני ירחפסח הוא חג משפחתי ואי אפשר להתחמק מהנושא. הפעם לשם שינוי הנושא ליד השולחן לא היה "מתי אודי יתחתן?" אלא "מי הבחורה שתפסה את אודי ואיך היא עשתה את זה?"

אודליה היתה מקסימה ומשכנעת – כמו עורכת דין אמיתית היא השפיעה על המושבעים עד שחרצו את דינה לחסד ולא לשבט.

לא נגזים ונאמר שאימא שלי התאהבה בה, אבל היא בהחלט הסכים להשאיר בחיים את המפלצת שמנסה לגזול את הבן שלה מתוך חיקה. היא התנהגה יפה בסדר, תרמה דברי תורה ומתכונים במידה נאותה וגרמה לסבא שלי להתאהב בה נואשות.

בחול המועד יצאנו לטייל כמו שכל זוג דתי מאורס עושה, ואכן פגשנו חברים רבים בערוץ הנחל שבו דשדשו רגלינו.

בשביעי של פסח התחלפו היוצרות ואני עליתי על המוקד אצל המשפחה שלה. השתדלתי להשאיר רושם טוב ולא להרוס מה שאודליה בנתה בחג הראשון. אני וחמותי העתידית גילינו מיד את האהבה המשותפת לבישול והחלפנו מתכונים בלי הרף. אפילו הכנתי מראש לזניית מצות ל"סעודת משיח" שבסוף החג. עם אבא שלה דברתי על מכבי תל אביב (תחום שאיני אוהב אבל ברומא התנהג כמו רומאי) ועם אח שלה על הסרטים החדשים שיוצאים בקיץ. שתי האחיות הקטנות שלה הסתובבו מסביבי כל הזמן ונראו מאוד נרגשות להפוך להיות לגיסות של מישהו. בסך הכול היה מאוד נחמד, שרדנו עוד שלב בדרך אל החופש.

ביום העצמאות ההורים שלה ערכו מנגל ענקי לשתי המשפחות וכך חגגנו את אירוסינו. שברנו צלחת, הקראנו "שטר תנאים" ועשינו הכול לפי הספר.

עכשיו היה צריך להתחיל להתכונן לדבר האמתי – לחתונה המשמשת ובאה.

החלטנו שאני אעבור לדירה השכורה שלה ברחביה עם מעט מטלטליי הצנועים, ושם נתחיל לבנות את ביתינו הקט.

בינתיים, כאמור, נקבעה לי חברותא עם תמיר – אברך משיעור י' שלקח את תפקידו מאוד ברצינות ולא נתן לי בכלל לצחוק על הנושא הנלמד.

"אודי, ברצינות, איך תדעו כמה ימים לספור? איך תדע מה מותר ומה אסור? אתה חייב להקשיב לי".

השתדלתי להיות תלמיד טוב, אבל מזל שלא היה מבחן בסוף על החומר הנלמד כי הייתי נכשל.

כך עברו הימים וחלפו רגעיי האחרונים בבית הכלא הסטרייטי שלי והחופש בצבץ מעבר לפינה.

חג השבועות חלף עבר לו, וכך חודש סיוון התקרב לסיומו ואז הגיע היום הגדול – החתונה!

נתראה בשמחות ובעזרת ה' בשמחכתם נשיב לכם כגמולכם.

ולא לשכוח – לבוש צנוע יהלום את האירוע.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.