למה בראת אותי ככה? | אלוקים

הקושי של דותן מול אלוקים הוא מה הקב"ה מצפה מבריאה שלו שאינה יכולה להשתנות ושנמשכת לבני מינה. אבל כשדותן מתעמק בנושא הוא מחליט לנסח את השאלה מחדש ואולי גם מוצא פתרון

https://www.etsy.com/shop/TotalLost
https://www.etsy.com/shop/TotalLost

(לכל הטורים הקודמים בסוגיה "אלוקים" לחצו כאן)

אלוקים, איך עבר ככה הזמן כל כך מהר? הזמן עובר מהר מדי ואני פועל לאט מדי.

אני מנסה להפנים עם השנים שזהו, גדלתי והעבר עבר לו ואני כבר צריך להיות אני לעצמי. לקבל אחריות ולבחור. ועם כל הזמן הזה שמסתובב לו בגלגל העונות והשנה, אני רואה שחורף בא קיץ שב וחורף שוב חוזר על עקבותיו. ונזכר בשנה קודמת וחושב מה השתנה משנה שעברה? גדלתי בעוד שנה. ועוד שנייה הזמן יחלוף ואני אסגור שלושים. מה ה' רוצה ממני, מה הוא מצפה שאעשה כאן, שאשאיר חותם? מה התפקיד שלי?

אני יודע שהתשובה היא לעשות טוב ולהיות טוב. לאחרים. אם כי גם לעצמי.

אבל זה כללי מדי. אני רוצה להרגיש משמעות. ואני יודע שהקרבה אליו, אל הקב"ה, תגלה בי משמעות. תיתן נופך לחיי.

כי בסך הכול כמה כבר אדם חי? שמונים שנה? אני מודה שאמנם הרצון קיים בי, אבל אני תקוע בעניין הזה. אני לא מרגיש שאני יכול להרגיש קרוב אליו. אני לא מספיק עושה בשביל להתגבר על המכשולים.

ואולי הדמות והתדמית של אלוקים שהוטמעה בי מילדות כבר לא תשנה את עורה? הפחד ממנו, המחשבה עליו כמעניש, גורמים להתרחק.

הקושי שלי איתו על זה שברא אותנו עם נטייה שאין לה מקום או היתר להיות. אני שואל את עצמי מה הוא מצפה מאנשים שלא יכולים להשתנות? מה עליהם לעשות? קושיה גדולה לי אליו. אני לא מאמין שהוא רוצה בנזירות, ומצד שני אם הומו לא נמשך לאישה אז מה מצופה שיעשה? אפשר לטעון ולומר שיש הרבה נטיות שאסורות כמו לרצוח למשל או דברים כאלה, אבל הטענה הזו לא באמת מחזיקה כי הנטייה היא משהו פנימי יותר, אולי קשורה לזהות של בן אדם.

ואולי לא? אולי הנטייה היא משהו שכן אפשר לשנות וזו תהיה התשובה לקושיה שלי אליו? וזה הפתרון בעצם בשבילנו – שזה מה שהוא מצפה. שאולי הנטייה איננה משהו פנימי אלא קשורה לחסכים שצריך לטפל בהם? אין לי דרך אחרת לפתור את החידה המחוכמת הזו ואין את מי לשאול.

מצב קשה.

והשנים עוברות והמחשבות מתרוצצות. אין באמת תשובה. והאין תשובה הזה, המקום הזה של להישאר עם סימני שאלה רבים אליו, הוא מקום קשה. מקום של הסתר פנים. זה מקום מרחיק.

אז אפשר להתעלם מהנושא, לשכנע את עצמי שדברים יסתדרו, ואפשר להדחיק, אבל הנה אני מתעורר. אני מקווה שאני לא חוזר לישון שוב. שאני ארד מהגדר ואצליח לגבש תשובה לעצמי.

ככה זה בעולם. עולם מלשון הֶעלם. אנחנו צריכים להתאמץ כדי לגלות אותו, כדי לקרב בין השמים לארץ. ולגלות גם תשובות לעצמנו.

אני מקווה להתקרב אליו מעט יותר השנה, אך פוחד שנטל השגרה והעומס ימסמסו כל מוטיבציה שקיימת.

אך למען האמת זה כבר נושא שיש בו כאן בחירה לעומת נושאים אחרים. אני מקווה לעשות בחירות טובות.

אני מאחל לעצמי ולקוראים שתהיה שנה של בחירות, של החלטות טובות ושל התקרבות.

כשנחוש קרבה – נחוש אהבה. אליו ואל עצמנו.

דותן

רוצים גם אתם לשתף אותנו במה שיש לכם לומר בסוגיה "אלוקים"?  נשמח לשמוע. שלחו לנו דוא"ל kamoha.or@gmail.com

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.