"להיות הומו במגזר הערבי קשה יותר מלהיות הומו בבית חרדי" | כל-מיני

חגית רימון מראיינת את כרם דבש, נער הומו ערבי שחי בת"א, מחוץ לארון

היי כרם. פניתי אליך כי אין הרבה הומואים ערבים.
"עד אתמול היה עוד אחד, אבל הוא התאבד. הוא הטביע את עצמו בים בעקבות בעיות עם המשפחה שלו."

איך אתה יודע שהוא התאבד ולא טבע?
אני מתנדב באגודה למען הומואים, לסביות וטרנס, והבחור היה הרקדן במסיבות של האגודה. היו לו בעיות על המשפחה שלו, בייחוד עם אמו שאסרה עליו להתקרב למשפחה.  הוא לקח את זה קשה עד שהחליט להתאבד. לפני שבועיים הוא רצה לקפוץ מהחלון. הוא היה בן 18.
אני מכיר כמה הומואים ערבים שרובם בארון. הם מתרחקים מהבית ועוברים לתל אביב, נשארים בארון ומנסים כמה שיותר להסתיר את עצמם.

ואתה לא פוחד?לא יכולים להרוג אותך בגלל זה? כי אני לא רוצה שהכתבה תסכן אותך.

עברתי את שלב הפחד.  כבר עשיתי כל דבר שיכול היה לסכן אותי. השתתפתי בפרוייקט של סלקום 'אהבה ראשונה' ודיברתי שם על האהבה הראשונה שלי עם בחור. אחר כך הופעתי בערוץ 2 וסיפרתי איך זה להיות הומו במגזר הערבי, דיברתי על הפיגוע בברנוער ועל היציאה שלי מהארון בעקבות זאת.

מהו סוג הקשר שיש לך עם המשפחה שלך?
לא חסרים ריבים עם המשפחה שלי. הפעם האחרונה שראיתי אותם הייתה לפני ארבעה חודשים. זה מאוד קשה לי, בייחוד שאחי הקטן בן 7 מתקשר ואומר שמתגעגע אליי, אבל אני לא יכול להתקרב לאזור.
אמא שלי מצד אחד לא רוצה שאהיה מה שאני, הומו, ומצד שני רוצה לראות אותי שוב בבית. עד שעזבתי את הבית בגיל 18, הייתה לי משפחה מהממת שאין כמוה. אבל לא היו לי את החיים שלי, ועכשיו שעזבתי יש לי את החיים שלי אבל אין לי את המשפחה. ואם אחזור לעכו, אז שוב לא יהיו לי החיים שלי.

ואי אפשר שילוב?

צריך לשנות את כל המנטליות הערבית שיש בעכו כדי שאוכל, אין אפשרות אחרת.
בהתחלה הוריי ידעו שאני הומו אבל לא דיברנו על זה, 'אתה כזה ולא צריך שכל העולם יידע על זה'. אבל עם הזמן זה הפך למשהו שמפריע להם.

היכן אתה גר?
אני גר בתל אביב, כרגע עם שותפה. אני אחראי משמרת בסושיה וגם מדגמן בסוכנות חן מודלס. תל אביב מאוד רועשת ושונה מעכו. כל דבר שונה זה מיוחד. אלו לא אותם האנשים, המנטליות ואפילו מזג האויר. מין סוג של חו"ל.

אתה אוהב את החיים פה?
אה… תמיד העדפתי את החיים בעכו, השקט של עכו. אני מעדיף את האנשים והרוח של האנשים שיש בעכו, אבל מעדיף את המנטליות של האנשים שיש בתל אביב.

אתה מבלה במסיבות?
אני מפיק מסיבות נוער בשביל הנוער של ברנוער, לגילאי 14-21. בני נוער ערבים בקושי מגיעים, מתוך 400 מגיעים אולי שניים.

מה מעמד הנשים בחברה הערבית?
בעיקרון יש לאישה את כל הזכויות עד שהיא עוברת את הפס של הדת. אישה יכולה לא ללבוש את כיסוי הראש, לצאת מידי פעם לבלות, אבל אסור לה לשכב עם מישהו לפני החתונה, היא לא יכולה לצאת עם מישהו לפני החתונה, למרות שאצלנו בבית זה שונה לגמרי. לאחותי היה חבר ארבע שנים לפני שהתחתנו, אבל זה יוצא דופן.

מישהי סיפרה לי שאישה בגיל 25 שלא התחתנה נחשבת לזקנה.
כן, היא נחשבת למישהי שמשהו לא בסדר איתה.

ואז מה עושים איתה?
מנסים לגרום לה להתחתן כמה שיותר מהר, עם הגבר הראשון שיציע לה נישואין. היא יכולה להגיד לא לנישואין, אבלזה תלוי, עד גיל מסויים. בגיל 25 זה 'תחליטי כבר'. כשהגעתי לתל אביב הכרתי בחורה בת 26 מהצפון, שהוריה רצו שהיא תתחתן והיא סירבה. הם גילו שהיא לסבית ורצו לרצוח אותה. זה פגע באגו שלהם ובכבוד הערבי. הם רדפו אחריה עד לתל אביב. הם לא תפסו אותה. מזל שיש בתל אביב הרבה מוסדות שהיא הייתה יכולה להיכנס אליהם.

איך זה להיות לסבית במגזר הערבי?
הכרתי אולי שלוש לסביות ערביות בחיים שלי, והן הכי 'מוכחשות' שיש, כי מילא בן הומו אפשר להסתיר אותו כי הוא יכול להתחתן ולהיות הכי גבר שיש. אבל בחורה שהיא לסבית, בייחוד אם היא קצת 'גברית', זה יכול להיות השיא. במגזר הערבי יכולים לסלוח לזכר אבל יהיה מאוד קשה לסלוח לאישה על אותה 'שטות' או 'טעות' שהיא לסבית. עכו נחשבת למקום די מפותח מבחינת אנשים ומחשבות, אבל ב'משולש' למשל, שיותר קרוב לתל אביב, זה בהרבה יותר מסובך. עכו זה מקום מגוון – יש יהודים, מוסלמים ונוצרים, במשולש זה רק מוסלמים. 90% מהמוסלמים שם דתיים בצורה קיצונית. זה כמו להיות ילד או ילדה הומו או לסבית בבית חרדי, ואפילו יותר קשה.

מה החלום שלך?
למדתי צילום ואני רוצה להצליח בזה. התחלתי לחסוך לציוד לצילום. אני עובד הרבה שעות כדי שמתישהו אוכל להתחיל לעבוד בצילום. היה לי חלום שאני אצלם את החתונה של אחותי. אם זה יתגשם זה יהיה השיא.
חלום נוסף שיש לי – שהמילה הומו תפסיק להיות קללה. שההורים שלי יגידו: הבן שלי הומו ואנחנו גאים בזה. ולא רק ההורים שלי. אתמול אחרי ששמעתי על הבחור שהתאבד, פעם ראשונה שבכיתי ככה. אני עובר הרבה דברים בתקופה האחרונה אבל זה היה השיא. ואני אומר לעצמי שאילו הוא היה עדיין חי, הוא ואני היינו יכולים לעמוד מול אנשים ולהגיד להם להפסיק להירתע ממי שהוא הומו. זה רק להימשך אחרת אבל זה הכל.

יש סיכוי שתפגוש בקרוב את המשפחה שלך?
לא יודע, יש סיכוי. מדי פעם אנחנו במשא ומתן של 'אם תבוא לביקור ליום אחד'. אתמול שלחתי לאמא שלי הודעה וסיפרתי לה על הבחור שהתאבד כי המשפחה שלו שנאה אותו כי הוא הומו. היא שלחה לי הודעה שאף פעם לא ישנאו אותי, ושאני צריך קצת לשנות את הגישה שלי. לא הבנתי למה היא התכוונה והיא הסבירה שהיא התכוונה לכך שלהיות הומו זו לא הגישה הנכונה בחיים.
אולי אגיע לשם ליום אחד, אבל לא בקרוב. אני חושב שאני צריך לתת לעניינים להרגע קצת.

(קטעים מריאיון שפורסם בבלוג של חגית רימון, ח' בטבת תשע"א, 15 בדצמבר 2010)

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. עדיין לפי דעתי לא יהיו יותר מ5 % (והדרוזים) ואולי אפילו זה לא ערבים
    בארץ ישראל וההנהגה של המדינה הערבית הנוספת שתהיה בירדן לכוון מזרח צריכה להיות כזו דמוקרטית שתכיל בהנהגה שלה הומואים ערבים (בזוגיות וילדים)