"ההשתייכות לכמוך היא בלי ספק אחד הדברים הטובים שקרו לי בשנים האחרונות" | כל-מיני

לפני כשנה, ישבתי עם חבר ופתאום הוא שאל "איך אתה עדיין לא בכמוך? זה בדיוק בשבילך!" אני זוכר שאמרתי לו "אין לי זמן ובטח לא להומואים דתיים שמתעסקים בעצמם. אני גם ככה עסוק, וזה הדבר האחרון שאני צריך כרגע בחיים". אני מודה. טעיתי! זה בדיוק הדבר שהייתי צריך בחיים * א"ג מסכם שנה בכמוך

אחד ראשון שנה קובייהבחיים יש לנו לפעמים סימני דרך, נקודות מפנה, רגע שאתה יכול במבט לאחור להסתכל ולומר פה השתנו חיי. פה היה מאורע חשוב בחיי. פה הייתה תפנית בעלילה.

לפני שנה אני יכול לומר בוודאות שעברתי אחת מאותן נקודות. הצטרפתי לכמוך.

לפני קצת יותר משנה, מעט לפני שבת כמוך 4, ישבתי עם חבר טוב לגלידה ופטפוטים. פתאום הוא הוציא את הסלולרי שלו ושאל בתמיהה "איך אתה עדיין לא בקבוצה של כמוך – דתיים הומואים אורתודוקסיים? ימותו עליך שם, אתה כוכב, זה בדיוק בשבילך!" והחל להראות לי את אתר כמוך ואת הקבוצה בפייסבוק.

אני זוכר שהסתכלתי על האתר של כמוך, עיינתי קצת בתוכן של האתר, בדברי הרבנים ועוד, ואמרתי לו "תעזוב אותי, אין לי זמן ובטח לא להומואים דתיים שמתעסקים בעצמם. גם ככה עסוק מעל ומעבר הראש, וזה הדבר האחרון שאני צריך כרגע בחיים".

אני מודה. טעיתי! כנראה זה הדבר שבדיוק הייתי צריך בחיים.

אותו חבר ספר לי בהתרגשות על כמוך, על המפגשים החודשיים, על הטיולים, על שבתות כמוך, ובין היתר על שבת כמוך הקרובה. הוא סיפר לי שהוא היה במפגשים אבל זאת השבת הראשונה שבה הוא ישתתף, ושיש לו חששות שהוא יהיה שם לבד, שהוא לא ימצא את עצמו בין כל האנשים החדשים, שירגיש בודד. "גם אתה חייב להירשם, לפחות שאני אדע שאתה שם. זה ייתן לי תחושת ביטחון שיש לי משהו שאני מכיר. רשת הצלה".

איך יכולתי לסרב לבקשה נרגשת כזאת? ונרשמתי לשבת כמוך.

***

שבת כמוך 4 הייתה הפעם הראשונה שלי שהייתי במפגש של כמוך, או בכלל במפגש של ארגון של הומואים דתיים. מעולם לא האמנתי בכל ארגוני ההומואים הדתיים. חשבתי לעצמי שגם ככה ב"ה יש לי הרבה חברים, חיים מלאים, עבודה מרתקת, משפחה אוהבת ומעט זמן, אז למה אני עוד צריך תיקים על גבי?

אבל כשהגעתי לשבת כמוך, הבנתי כמה שהייתי צריך.

קבלת הפנים הייתה חמה ולבבית, כולם התעניינו בבחור החדש, העלו אין-ספור של שאלות: מהיכן? בן כמה? מאיפה עלית? וכמובן סיפרתי לכולם בחפץ לב. תחושה מדהימה וקסומה. ממש הרגשתי מהרגע הראשון בבית. אווירה מחשמלת ומשפחתית.

מעצם היותי בן אדם חברותי, תקשורתי, מצאתי את עצמי מהר מאוד מוקף באנשים. הכרתי חברים חדשים, ידידים שפגשתי מהעבר, שמעתי סיפורים של אנשים אחרים, ושיתפתי את סיפורי.

בשבת היו צחוקים לתוך הלילה, תפילות משותפות, סעודות משפחתיות, דברי תורה, פעילויות מגוונות ומסקרנות שמעוררות חשיבה ועוד מגוון של חוויות. וכל זאת מלווה בשמירת שבת אורתודוקסית למהדרין.

מאותה שבת חזרתי לביתי נפעם, נרגש ומוקסם מהחוויה העצומה והמעצימה. איך פספסתי את זה עד עכשיו? זאת תחושה מדהימה שרק מי שחווה זאת יכול להסביר.

***

מאז אותה שבת חלפה קצת יותר משנה, וניתן לומר בוודאות שחיי השתנו.

ההשתייכות לכמוך היא בלי ספק אחד הדברים הטובים שקרו לי בשנים האחרונות.

חוץ מהשבתות המדהימות, שאותן אני לא מפספס, הטיולים הנחמדים והמקסימים ברחבי הארץ בחול המועד הם חוויה בפני עצמה, וגם את הפעילויות והמפגשים החודשיים אני משתדל שלא להחמיץ, כל פעם מפגש בנושא אחר ובסימן אחר.

האמת? שממש לא משנה לי מה תוכן המפגש. אני יודע בוודאות שיהיה כיף. ואיך אני יודע זאת? בגלל האנשים.

בזכות כמוך הכרתי חברים טובים, לא רק במפגשים החודשיים ולא רק חברים לשבתות ולא רק לטיולים ולא רק חברים וירטואליים בפייסבוק או במסרונים של "שבת שלום", אלא באמת הכרתי חברים טובים לחיים.

חברים שעם הזמן התפתחה ידידות נפש וחברות עמוקה.

וברגע שאתה אוהב אנשים, ממש לא משנה לך מה תוכן המפגש או הפעילות. אם מטיילים ביחד, או יושבים בבית קפה אחרי מפגש, או אפילו מבלים ביחד שבת שלמה, זו פשוט חוויה עצומה וענקית כל פעם מחדש.

זה הסוד של כמוך – איכות הגבוהה של אנשים, הניהול של הארגון על ידי קבוצה של אנשים (אתם יודעים מי אתם) שבאמת אכפת להם מהנושא לתת בית להומואים הדתיים האורתודוקסיים, והם עושים זאת בחפץ לב לחלוטין בלי שום רווח כספי אישי, כי התמורה הנפשית שהם מקבלים מזה גדולה הרבה יותר.

הרצון של האנשים באמת להכיר איש את רעהו, לחוות חוויות ביחד, לספר על עצמך, וגם לשמוע על אחרים, זה העיקר. כל השאר רק בגדר תפאורה לחוויה של ה"ביחד".

המפגשים כל פעם כיפים מחדש, מרגשים מחדש ונותנים כוחות מחודשים ומעצים.

אין מה לומר, עברה קצת יותר משנה ובשבילי כמוך היא משפחה. ב"ה זכיתי.

א"ג

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.