סיכום מפגש סיוון תשע"ה: השיחה עם הרב אביה הכהן | אירועים ומפגשים

דורשה (הגיע פעם ראשונה למפגש): "הגעתי עם הרבה חששות אבל התברר לי שאין כל כך ממה לדאוג ושהאנשים ממש נחמדים" * מ"פ: "המפגש היה מעניין ואני שמח שהגעתי" * סיכומים אישיים של באי השיחה עם הרב אביה הכהן בנושא "מה עושים כשכועסים על אלוקים?", כולל דף מראי המקומות שחולק במפגש

06הסיכום של דורשה – פעם ראשונה במפגש כמוך

הגעתי ובלבי היו הרבה חששות. לא הכרתי איש, למעט אחד וחצי. אבל כשהגעתי, התברר לי שאין כל כך ממה לדאוג ושהאנשים ממש נחמדים. שמחתי לדעת שיש הרבה אנשים שהם ״כמוך״, ולא פוחדים להגיע למפגשים. זה די שימח אותי.

המפגש עצמו היה מעניין – השיחה עם הרב, אבל הרגשתי שלא היה מספיק זמן לשיחה עצמה וזמן לשאלות ולדיון. כמו כן, בתור חדש שהגיע בפעם הראשונה, נראה לי שחשוב לעשות סבב שמות, אפילו משהו מהיר רק כדי לשבור את הקרח ורגע לשמוע את האנשים.

אני רוצה לציין לשבח את ההליכה המשותפת לאכול יחד בתום המפגש. שמחתי לראות שאנשים זרמו ולא התפזרו לגמרי בתום המפגש אלא הלכנו יחדיו לבית קפה, ישבנו, דיברנו והכרנו עוד. להבא, אני חושב שצריך לקבוע במקום גדול יותר ושיידעו שאנחנו באים כדי שישריינו מקום.

תודה לכל המארגנים,

דורשה

הרב אביה הכהן
הרב אביה הכהן

הסיכום של מ"פ

אנו נפגשים עם א-לוהים לפחות שלוש פעמים ביום, במניין או ביחידות. יש והתפילה בוקעת מחדרי הלב במלוא ההתלהבות ובכוונה, ואולם יש שלפעמים אין בה אפילו קומץ של חשק.

תפילות שמשולבות בהן רגשות (בעיקר כשאדם מודה לקב״ה או מבקש ומתחנן על משהו) תיחשבנה משמעותיות יותר בעינינו מאשר התפילות השגרתיות. מצב רוחו של המתפלל ואפילו הרכב המניין עשויים אף הם להשפיע על ההנאה מהתפילה.

אם להודות על האמת, אין כל צורך לחכות לזמן התפילה כדי לשפוך את הלב לפניו. ואינך חייב לדבר אתו בספונטניות כדי להרגיש שהוא נמצא בנוכחותך. בתורת החסידות יש מושג שנקרא התבודדות – צא ליער מחוץ לעיר, התחבר לטבע ולרזי הבריאה, הקשב לשירת העשבים המסתלסלת תו אחר תו וחפש את הרועה. נכון, זה מקסים לצאת עם הכלבה לטיול בפאתי העיר מעבר לקצה תחום השבת ולראות פריחה בשלל צבעים (בעיקר חרציות וכלניות). רבע שעה של שכיבה על הדשא אכן מנקה את הראש מרכבת המחשבות הטורדניות. אבל יש עוד שיטות של ״התבודדות״. בחלוף השנים מצאתי שתיים כאלה, לא יודע אם הן קיימות רק אצלי: 1. הסתגרות בחדר או התמקמות באזור שקט כדי ללמוד תורה. כשקוראים את דברי התורה בקול חושבים שה׳ הוא החברותא שמקשיב. 2. בדרך כלל כשאני כועס וחייב לצאת לשאוף אוויר או סתם בשעת הליכה של שלושת רבעי שעה מהאוניברסיטה לבית, אני מרשה לעצמי פשוט לדבר אל האוויר הריק ולהוציא את כל רחשי הלב בידיעה שאני בהחלט לא מדבר אל עצמי.

במפגש דיבר הרב אביה הכהן על שני סוגי שאלות של אפיקורסות: כאלה שיש להן תשובות (״ודע מה שתשיב״) וכאלה שאין להן תשובות ואף לא מומלץ לאדם רגיל להתעמק בהן (חוץ מ״צדיק בחינת משה רבנו״ שיכול לעסוק בזה).

הבה נמיר זאת לחיי היום-יום שלנו או לדרך שבה אנו חושבים: אין אנו מבינים חשבונות שמים, אין אנו מבינים מדוע צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. האמרה שעולה תמיד על דל שפתיי היא מדברי נחום איש גמזו: גם זו לטובה, כל מעשי ה׳ טוב הם (או כל דעביד רחמנא לטב עביד). כן זו האמת, גם אם זה נשמע מופרך וחסר כל היגיון.

מדוע סבו של מתנאל נפטר שבוע לפני בר המצווה שלו? מדוע אביה של פנינה שבק חיים לכל חי חודש לפני חתונתה עם בחיר לבה? מדוע החליטה אורטל אחרי חודש לסיים את הקשר עם בניהו דווקא מפני הסיבה שלא שירת בצבא? מדוע בחורה יפה אחרת צריכה להתמודד עד סוף חייה עם חרדות ופחדים (פוסט טראומה) שנגרמו בשל אונס? ומדוע סובל פלוני אלמוני מהפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה) הכוללת בין היתר דיכאון, שוטטות, מיגרנות ונדודי שינה?

13
הרב אביה הכהן

יש שאלות שאני שואל ולבסוף חוזר אליהן כעבור תקופה מסוימת כשבידי תשובה מלאה או חלקית המצליחה להתיר את הסבך. את השאלות שנותרו תלויות בין שמים לארץ אני משחרר. תשובות אפשריות יכולות להיות: כפרת עוונות, השגחה פרטית, ניסיונות. דרך ההתמודדות הייתה ותמיד תהיה הלך הרוח והמחשבה שלך, ואפילו נקודת המבט שלך על הסיטואציה.

א׳ בסיוון ה׳תשע״ה. חבר טוב מנגן בקונצרט במרכז המוזיקה, משכנות שאננים ירושלים. הקונצרט מוקלט כדי להשמיע אותו ב״קול המוזיקה״. חשוב לך להיות שם בקהל כדי לעודד ולמחוא כפיים, ואם אאחר יש סיכוי שלא יתנו לי להיכנס. אתה מחויב לדייק ולהגיע בזמן בחמש אחר הצהריים. מתברר שלא תכננת כראוי את זמני הנסיעה. אתה מעדיף מונית מזדמנת בעירך על פני אוטובוס עירוני, מפלל שהאוטובוס הבין-עירוני יגיע טיפה יותר מהר ליעד, טס כאחוז תזזית מתוך בניין התחנה המרכזית בירושלים ונוחת ישר לתוך המונית הראשונה שאתה רואה. עוד 40 שקלים. השעה 16:45 יש עוד מספיק זמן??? מגיע לאולם שם מתחת לטחנת הרוח המפורסמת ב-17:03. מכניסים אותך בדיוק רגע לפני שהוא מתחיל לנגן את היצירה הראשונה. מתיישב, אומר שלום חרישי למישהי ומשתתק. מתנשם עמוקות כדי להירגע מהריצה אשר לא תבייש רץ מרתון. האמינו לי המאמץ השתלם, ולו בכדי שאתן לו בסוף חיבוק ומחמאה על נגינתו. אה כן, שלא אשכח!!! ״טוב להודות לה׳״, הוא לא סתם חלק מפסוק – גם על דברים קטנים כאלה כמו בסיפור לעיל יש להודות לה׳. אל תביא קופה של כעסים לפגישתך עם בורא עולם, הבא עמך סלסילת תודות ושבחים גם על המובן מאליו. ״במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן אין לך עסק בנסתרות״ (בן-סירא).

ובאשר למפגש עצמו – המפגש היה מעניין, ולצערי ישבתי באזור שבו האנשים שאלו שאלות מבלי לתת לרב להשלים את דבריו ולהשלים את הרעיון. גם הישיבה בבית קפה בתום המפגש הייתה טובה, ואני שמח שהגעתי.

מ״פ

07אדם נולד מאמין. הוא לא רק נולד למשפחה הזאת, אלא הוא באמת מאמין בכל לבו, והנה יום אחד הוא מרגיש שלא הכל פשוט, יש שאלות וכעסים, ואז פונים לרבנים, והתשובות שלהם נראות חיוורות. מה עושים?

במפגש לא ברחנו משאלות והמפגש לא היה לימוד תאורטי אלא לימוד אמתי, כזה שגם נוגע בקשיים שיש להומואים דתיים, בשאלותיהם מול אלוקים, וניסינו גם לתת תשובות.

הרב אביה הכהן הוא ר"ם בישיבת תקוע, מלמד במדרשת לינדנבאום ובמדרשת מתן. מכהן כרב היישוב הקהילתי אליאב שבחבל לכיש.

המפגש ממשיך את נושא "אלוקים ואני" שהחל במדור מיוחד באתר כמוך, המשיך בשבת כמוך 7, וכעת בשיחה עם הרב אביה.

המפגש היה בתאריך י' בסיוון תשע"ה, 28 במאי 2015 למניינם, בירושלים.

פרטים מדויקים על מיקום המפגש נמסרו רק לחברי רשימת התפוצה שלנו. רוצים להצטרף למפגש הבא? צרו עמנו קשר: kamoha.or@gmail.com

לפניכם דף מראי המקום שליווה את השיחה עם הרב אביה:

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.