עוֹר שֶׁל פּוּרִים | על האובניים

גַּם אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיאָם הַחוּצָה / מִבַּעַד חַלּוֹן הָעֵינַיִם / לְהַדְלִיק זִיק / לְהִתְנָעֵר מִתַּרְדֶּמֶת שִׁכְחָה / לְכַסּוֹת מָעַרוֹמֵי גּוּפִי / בְּעוֹר אַחֵר, כותב רואי ומסביר: "יש משהו מאוד משחרר בלהתחפש ולצאת קצת מהעור של עצמי. בתחושה שלי בחג הפורים יוצא ממני משהו אחר ויותר אמתי. רק חבל שפורים הוא רק פעם בשנה, כי אצלי, כך אני מרגיש, כל השנה פורים, כל השנה אני בתחפושת"

(לכל הרשומות והשירים בבלוג זה – לחצו כאן)

על האובניים חדש עוֹר שֶׁל פּוּרִים

א.

לִפְתּוֹחַ אֶת הַבּוֹידֶעם,

(לֹא לִפְתּוֹחַ אֶת הַבּוֹידֶעם ?)

 

מִתַּחַת לַדֶּלֶת הַנְּעוּלָה –

סוּלָּם,

שְׁתֵּי רַגְלָיו אֵיתָנוֹת

עַל קַרְקַע מַיִם רַבִּים.

אֲנִי אוֹחֵז בִּשְׁלַבָּיו

כִּבְקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ,

עוֹלֶה וּמְמַלְמֵל עַשֶׂרֶת סְפִירוֹת

בּוֹאָכָה הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה.

 

בְּיָד רוֹעֶדֶת

מִשֵּׁכָר הוֹלֵלוּת וְיֵין שִׂמְחָה

פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת

שֶׁהַיָּדִית בָּהּ חֲלוּדָה

וְהַצִּירִים שְׁבְּצִידֶיהָ נִשְׁבָּרִים

בִּצְעָקָה.

(יַלְדִּי שֶׁלִּי, אַיֶּכָּה?).

 

ב.

לְנַעֵר אֶת הָאָבָק

מֵעָל הַבַּדִּים?

אָבָק הָרוֹבֵץ כַּכֶּלֶב

אֲשֶׁר לֹא יֶחֱרַץ לְשׁוֹנוֹ

לְשִׁכְרוּתִי הָנִלעֶגֶת.

 

אֲנִי יוֹרֵד אֶל הַדְּיוֹטָה הַתַּחְתּוֹנָה

לְנַעֵר אֶת זָרוּתם

לְהַכִּיר בָּהֶם פָּנִים.

ג.

מִשָׁנָה לְשָׁנָה

אֲנִי רוֹאֶה בָּהֶם סִימָנִים,

הַצּוֹם הוּא שֶׁמְּחַדֵּד אֶת חוּשַׁי.

 

הֵם כְּאוֹתָם הַבּוֹדְדִים

נִשְׁכָּחִים בַּאֲפֵלָּה שְׁחוֹרָה.

כְּשֶׁהַכֹּל מִתְהַפֵּך

בְּאוֹתוֹ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה

הֵם מְבַקְּשִׁים אֶת הָאוֹר.

 

גַּם אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיאָם הַחוּצָה

מִבַּעַד חַלּוֹן הָעֵינַיִם

לְהַדְלִיק זִיק

לְהִתְנָעֵר מִתַּרְדֶּמֶת שִׁכְחָה

לְכַסּוֹת מָעַרוֹמֵי גּוּפִי

בְּעוֹר אַחֵר.

 

בְּאוֹר.

 

אַחֵר.

 מאחורי המילים של "עור של פורים":

פורים בפתח, ממש עוד רגע, ואני מתחיל לחשוב למה כדאי לי להתחפש.

אולי לכלה?

אם אהיה כלה האם סוף סוף אוכל למצוא לי חתן?

אבל רגע, כלה כבר הייתי בכיתה ו' ואיזו כלה הייתי – כלה נאה וחסודה, שרוולים ארוכים, שמלה המגיעה עד הרצפה, ואפילו צווארון בשביל לסכם את הצניעות לגמרי.

מה שהיה חסר זה רק תזמורת, חופה וחתן.

היום כשאני מסתכל בתמונה הזו, אני מחייך לעצמי ואומר שכנראה זה היה רמז מטרים לחיי ולבחירות שאעשה במשך החיים.

פה המקום לגילוי לב – זו לא הייתה התחפושת הראשונה שלי כאישה וגם לא האחרונה.

יש בזה משהו מאוד משחרר בלהתחפש ולצאת קצת מהעור של עצמי.

בתחושה שלי בחג הפורים יוצא ממני משהו אחר ויותר אמתי.

רק חבל שפורים הוא רק פעם בשנה, כי אצלי, כך אני מרגיש, כל השנה פורים, כל השנה אני בתחפושת.

ודווקא בפורים כשאני בתחפושת אני קצת יותר אני.

כל השנים הייתי צריך להתחפש למה שהסביבה שלי הכירה כ"רואי", הסתרתי את עצמי, הסתרתי את הרגישות היתרה, ולא תמיד בהצלחה, והסתרתי יותר מכל את המשיכה שלי לגברים. וכשהגעתי לגיל המתאים גם אני יצאתי "כמו כולם" עם בנות במטרה למצוא את "אשת חלומותיי" וכמו כל חבריי גם אני התלוננתי כמה זה קשה וכמה נשים הם עם לא פשוט וזה שאני לא מתחתן זה לא אני כמובן, זה הן.

ותאמינו לי שהצלחתי להפתיע אפילו את עצמי בכמות התירוצים שהמצאתי לשאלה "למה אני לא מתחתן" ורק על זה אני חושב שמגיע לי פרס על יצירתיות.

אך ככל שעוברות השנים אני אומר לעצמי שדי, נמאס! אני לא רוצה לשקר עוד, אני לא מוכן להמשיך ולהיות מישהו אחר כדי שהחברה תקבל ותאהב אותי וכדי שאני ארגיש שייך.

הרצון להיות אני מזכיר לי את פורים בישיבה. באחת השנים שלי בישיבה החלטתי להשתכר "עד דלא ידע" כדי לנסות לצאת אל המסע המסקרן אל הלא נודע, המסע אל עצמי ואל הסודות החבויים בי בתקווה שהיין יעזור וישחרר אותם מהמחבוא.

אין ספק שהשכרות הייתה מסע מרתק, מסעיר, עם הרבה הפתעות, ואני יכול לומר עליו שרבים מחבריי לישיבה היו מופתעים ואפילו מופתעים מאוד מתוצאותיו. שהרי אין פְּנֵי השיכור ומילותיו וכאביו דומים לִפְנֵי מי  ששמחתו על פניו ואין יין בתוכו. ודי לחכימא ברמיזא.

גם בשנים  האחרונות יצאתי למסע, רק הפעם בלי יין שיעזור. אפשר לקרוא גם לו "המסע אל עצמי" – חלק מהמסע כלל יציאה מהארון, שעליו כתבתי ועוד אכתוב בבלוג כאן, וכלל גם התבוננות פנימה בעזרת פסיכולוגית מקסימה שעושה איתי את המסע הלא פשוט הזה.

המסע הזה לא קל, ועוד דרך ארוכה לפניי , אך בניגוד לעבר אין במסע הזה קיצורי דרך ויש בו הרבה חברים טובים שמלווים אותי ואיתם אפשר לצעוד.

***

קצת על השיר: השיר הזה בא בהפתעה כי כשהוא נכתב פורים עוד היה רחוק. שיתפתי אתכם ברקע לשיר, אך הפעם בניגוד לפעמים הקודמות, ובאווירת הפורים הבאה עלינו לטובה, אעשה זו הפעם – "ונהפוך הוא", אינני הולך להסביר ממש את השיר, אלא אני מקווה שכל מי שיקרא את השיר יוכל לצאת למסע בתוך השיר.

מסע אמתי ונטול תחפושות.

דרך צלחה!

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.