המסע לא תם | אלוקים

"הייתה פעם אחת ויחידה בגיל 17 שבה הייתי אובד עצות, ומבולבל, ושבה כעסתי על אלוקים, ואף חשבתי להוריד את הכיפה. זה היה ביום של הפרידה מבחור שאהבתי. לא הבנתי איך הקב״ה יכול לתת לו להפסיק לאהוב אותי. זה היה היום היחיד בחיי שלא הנחתי בו תפילין. חבר עזר לי לחזור למסלול" * ט' כותב על "אלוקים ואני"

https://www.etsy.com/shop/TotalLost
https://www.etsy.com/shop/TotalLost

(לכל הטורים הקודמים בסוגיה "אלוקים" לחצו כאן)

אז איפשהו בגיל 14 מצאתי את עצמי חושב מינית על גברים. באותו זמן לא הבנתי כמה שמדובר בעניין שישפיע על החיים שלי באופן דרמטי כל כך, אע"פ שהבנתי שמדובר על יותר מאשר ״שמירת הברית״.

למדתי בישיבה תיכונית טובה. כבר אז יצא לי לשמוע מדי פעם בפעם על אנשים שיצאו בשאלה, בצבא למשל. ההבנה הייתה שלא האתגרים בצבא או שמיעת דעות שונות במסגרת חילונית הביאו להחלטה של רוב האנשים לצאת בשאלה אלא זה שמלכתחילה לא הייתה אמונה מפותחת מספיק אשר נתנה העמקה בבסיס האמונה ואפשרה לשאול שאלות אמוניות קשות.

ואכן בשישית זכיתי לר״ם מעולה שעסק באומץ רב בשאלות אמונה רבות. מלבד זה, במקרה שמתי לב באחד מחדרי הלימוד בישיבה לסדרת ספרים ירוקים בשם ״שערי רמח״ל״. זוהי סדרה העוסקת במבוא לתורת הסוד. החלטתי שאעבור על המבוא של הספר הראשון ואחר כך קצת על פרקיו, רק לאחר שאטבול כדין, אניח תפילין, אבקש סליחה מאלוקים על כלל הדברים הלא טובים שאני עושה (בהם ״שמירת הברית״), ואזכיר לעצמי שכל הציורים והדימויים בתורת הסוד מדברים על משהו רוחני בלבד ולא על דברים מוחשיים, חס ושלום. הסתבר שהמבוא לקבלה החכים אותי ביסודות האמונה יותר מאשר כל דבר אחר שלמדתי (יצוין שלמדתי רק את המבוא).

למדתי איך מעשה בראשית (תהליכים רוחניים בבריאת העולם) ומעשה מרכבה (הרוחניות בהנהגת העולם) קשורים בקשר בל ינותק, ושבכל תכונה וחפץ בעולם יש כוח רוחני מחייה שאם לא כן, לא היה קיים, ולפעמים הרוחניות של משהו היא נסתרת ונדרשת עבודה גדולה כדי להוציא את הניצוצות שלו לאור ולממש את הפוטנציאל האמיתי שלו. ניסיתי להבין מושגים כמו מימד רוחני שלא מוגבל לעבר הווה ועתיד אלא הם משהו אחד בו, ובעיקר התחדדה בי ההבנה שההנהגה האלוקית היא לא משהו חיצוני לעולם, כמו שמלמדים בגן על ״זקן ויושב על כיסא״ כפשוטו. ובעצם, אם הקב״ה אינו חיצוני לעולם אלא כל מה שקיים בעולם (כולל אוויר ואבנים וכל תכונה חומרית או נפשית) הוא חלק מהקב״ה, אז גם העובדה שיש לכל אחד מאתנו תודעה שונה היא אשליה (מכיוון שאיננו מסוגלים לראות איך כל הכוחות הרוחניים מתחברים יחדיו ליצירת עולם הרמוני ומושלם).

ולפי התפיסה האמונית של הקבלה, כיוון שהעולם היה מושלם (כל הכוחות הרוחניים ידעו לבנות הרמוניה לפני ״השבירה״) אז הוא גם יהיה כזה בעתיד מתישהו.

הדבר הראשון שאמרו לי כששיתפתי שני רבנים שלי בנושא הנטייה המינית הוא שמדובר בניסיון גדול ושלְמי שיש אותו יש בוודאי כוחות נפש גדולים להתמודד איתו. ניסיתי להבין אילו ״ניצוצות״ גדולים ואיזה תיקון עולם גדול יכול להיות מניסיון קשה כל כך (לקראת גיל 17 התחלתי להבין כמה הניסיון גדול), וסירבתי לקבל אמירות שמתעסקות אך ורק בתיקון קטן ופרטי של חטא משכב זכור מגלגולים קודמים וכד׳. בגיל 18–19 כבר התחלתי לפתח תפיסה מסודרת יותר בנושא, ותוכלו לקרוא על כך בטור שלי ליום העצמאות.

הייתה פעם אחת ויחידה בגיל 17 שבה הייתי אובד עצות, ומבולבל, ושבה כעסתי על הקדוש ברוך הוא (מה שלא קרה מעולם), ואף חשבתי להוריד את הכיפה. זה היה ביום של הפרידה מהבחור הראשון שאהבתי. מיותר לציין שהייתי שבור לגמרי, ולא הבנתי איך הקב״ה יכול לתת לו להפסיק לאהוב אותי. זה היה גם היום היחיד בחיי שלא הנחתי בו תפילין. חבר עזר לי לחזור למסלול למחרת, אך המסע לא תם.

ט'

רוצים גם אתם לשתף אותנו במה שיש לכם לומר בסוגיה "אלוקים"?  נשמח לשמוע. שלחו לנו דוא"ל kamoha.or@gmail.com

 

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.