שיקרתי וזה לא הפריע לי | ערב אור

לאורי יש אוסף שקרים לאן הוא נעלם כל יום שלישי. הוא שקרן די טוב, אע"פ שמגרד לו באף כשהוא משקר, וגם אין לו נקיפות מצפון אחרי השקר, אע"פ שחוסר נקיפות מצפון הוא דבר שלא מתאים לו

(לכל הרשומות בבלוג זה – לחצו כאן)

ערב אורמרפי הוא שליח נאמן של הקב"ה, והקב"ה משגיח ויודע היטב מה נכון ומתי. במבט לאחור זה היה הזמן הטוב ביותר להתחיל את הטיפול. למדתי על עצמי המון המון מרגע פריצת הפרשה מול הרב, ומיום ליום התקדמתי ולמדתי על עצמי דברים חדשים וחשובים, כך שהגעתי למפגש עם צור כשאני ממוקד ויודע מה אני רוצה מעצמי.

אילו הייתי מתחיל את הטיפול חודשיים קודם הוא היה מתחיל בנקודה שבה לא הייתי מודע לשום דבר. עתה באתי לצור עם הכלים הנכונים להתחיל בהם את התהליך.

צור ישב והקשיב, ומה שרצה לדעת ידע לסחוט, למשוך טיפה אחר טיפה מהלימון הזה, לפעמים כמעט סחט גם דמעות, קבענו להיפגש בימי שלישי, בהתחלה בשעות הבוקר ואחר כך עברנו לשעות גמישות במהלך היום כדי שלא לעורר את חשדו של החברותא בסדר בוקר.

זה היה לוח הזמנים לימי שלישי, הלוח שכתב השקרן שבתוכי:

  • רופא שיניים היה לנו.
  • אורטופד לבדיקה בגב.
  • החלק השני של הבדיקה אצל האורטופד.
  • סבתא צריכה עזרה משהו דחוף.
  • הפוגת שקרים, החברותא לא היה –
  • החברותא בסדר צהריים לא הגיע, אז נפגשנו בצהריים –
  • משהו ממש חשוב ואישי
  • העובדת הזרה של סבתא לא נמצאת, יש תורנות בין הנכדים מי אצלה.

יש לכן עוד רעיונות? שלחו אליי 😉

כן, אני שיקרתי, והאמת זה לא ממש מפריע לי.

עוד משהו שלמדתי על עצמי – אני יודע לשקר. איכשהו, לא בטבעיות גמורה, וכשאני משקר מגרד לי באף ולא נוח לי בעניים ויש לי דקירות בגב, אבל בעיניי זה 'פיקוח נפש', ואת האמת אין לי מצפון אחרי השקר, וזה כ"כ לא מתאים לי, אך אני מרגיש אפילו שאני קצת עושה מצווה.

בין שקר לשקר, בין מפגש למפגש, אני לומד על עצמי דברים חדשים, וזה נפלא. יש רגעים שאני מרגיש כאילו הקב"ה נושא אותי על כפיו על ומוליך אותי בשבילים של זהב. אנו מוצאים יחד סיבות להרגשות השונות, לדימוי העצמי ולמחשבות למיניהן, הגענו יחד לתגלית בדבר הגורם לתחושת האפס הממלאת אותי, מצאנו את החור שבלב.

ומהו הגורם? זה יחכה לפעם הבאה.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.