חשד להסתה להסתה | הלכה

לוּ איש ימין היה אומר את הדברים שאמרו בקהילה הוא היה נחקר באזהרה. אבל הקהילה ההומו-לסבית היא קבוצה ברוטלית וסותמת פיות, טוענים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל * "חקירה באזהרה? שאף נבחר ציבור ואף מנהיג קהילה חרדית לא הועמד לדין בגינה", דני זאק משיב

ראשית לעובדות. נכון לשעה זו, כל שאנו יודעים זה שבמוצ"ש פתח בן עוולה בירי אוטומטי במועדון הומו-לסבי, רצח שניים ופצע עשרות. מלבד הראיות הנסיבתיות, המניע אינו ידוע וצו איסור פרסום הוטל על החקירה שנמצאת בראשיתה.

העובדות הללו, עוד בטרם יבש הדם, לא הפריעו לראשי הקהילה ההומו-לסבית לצאת במסע האשמות הגובל בהסתה פרועה. "דם הנרצחים נמצא על ידיהם של אנשי ש"ס", נשמעו הקולות בבירור, והריקוד על הדם נמשך בהשתתפות פעילה של תקשורת חסרת אתיקה, שהקהילה קרובה ללבה הרבה יותר מזו החרדית.

אתם יודעים מה, כשהדם רותח ומבעבע בזעם אפשר להבין אנשים מהשורה שממהרים לצאת בהכללה גורפת. אבל אין לקבל את ההתנהלות הבזויה של נבחרי הציבור, כאותה חברת כנסת מקדימה, שמיהרה להצמיד את הרצח לעמיתיה בכנסת, בלי לעצור רגע למחשבה צלולה וקרה.

אם איש ימין היה אומר את הדברים על שמעון פרס אחרי רצח של מתנחל, הוא כבר היה מבלה כמה שעות בחקירה באזהרה. למחרת, מעל תמונתו, הייתה מתנוססת הכותרת "ההסתה חוזרת". אבל אנחנו מכירים זאת היטב. במדינת ישראל נוער הגבעות מושווה שוב ושוב לחמאס, החרדים בבית שמש לטליבאן, וזו לא הסתה.

אנשי הקהילה הם האחרונים שיכולים להטיף לחופש ביטוי ולסובלנות

כשפרופסור זאב שטרנהל ממליץ לטרוריסטים לרצוח מתנחלים הוא מקבל את פרס ישראל. כשחרדים מתנגדים למצעד הגאווה ברחובות ירושלים הם מסיתים. דוברי הקהילה ההומו-לסבית ניצלו את הרצח כדי לצאת באופן מכליל ובוטה נגד כל מי שהעז להשמיע אי פעם מילת ביקורת נגדם. וזאת התנהלות מקוממת וצבועה.

רצח הוא העבירה החמורה ביותר בספר החוקים, וכך צריך להתייחס אליו, בין שהנרצח הוא מתנחל, בין שהוא הומו ובין שמדובר בילדה קטנה שנרצחה משום שאמה החלה בתהליך של חזרה בתשובה. אין הבדל בין דם לדם. אבל אנשי הקהילה הם האחרונים שיכולים להטיף לחופש ביטוי ולסובלנות, וזאת משום שהם משתייכים לאחת הקבוצות החזקות, הברוטליות וסותמות הפיות שקיימות בינינו.

פוליטיקאי, אמן או איש אקדמיה שיעז למתוח ביקורת על הקהילה, מסתכן בפרנסתו ובשמו הטוב. מאיר אריאל, זוכרים? ואת מנחם בן? מדינת ישראל היא אחת המדינות הליברליות בעולם בכל הקשור לזכויות ההומואים והלסביות.

לדידנו, לאיש אין זכות להיכנס לחדר המיטות של אדם אחר. עם זאת, דיון חופשי בשאלה איך צריכה להיראות הפרהסיה של מדינת ישראל היא דיון לגיטימי ומהותי על זהותה של המדינה, וחשוב לקיים אותו, תוך שמירה על גבולות גזרה נאותים. אשמת ההסתה המודבקת כרפש כלפי כל מי שמעלה את הנושא לדיון היא הסתה לא פחות מסוכנת מהסתה פרועה נגד הקהילה עצמה.

(קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל, nrg דעות, י"ג באב התשס"ט, 3.8.09)

דני זאק, עורך בדסק החדשות של nrg מעריב, בתגובה לדברים:

לעתים אני תוהה מנין שואבים ההומופובים ואלה שמצדיקים אותם את עזות המצח שלהם. הגופות עוד לא התקררו, הקברים עודם טריים, אבל מה שמעניין את אראל סג"ל וקלמן ליבסקינד הוא המאבק ב"סתימת הפיות" של הקהילה שלי נגד ה"ביקורת הלגיטימית" של מנהיגי הציבור החרדי, שמעוניינים בפרהסיה נקייה מזוגות להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים).

כמה קל להיתלות בעובדה שהחקירה טרם הסתיימה, ושקיים סיכוי קלוש שבכלל לא מדובר בפשע שנאה. אולי בכלל מדובר באהבה נכזבת. אולי מדובר בהומו מעורער בנפשו. אולי מדובר בכלל בנקמה על רקע פוליטיקה פנים קהילתית. ואולי מדובר בסבא של כיפה אדומה, שהתרגז כל כך על הרומן שניהלה הסבתא של כיפה אדומה עם הצייד, והחליט לצאת למסע רציחות.

סיכויים קלושים לסיפורי סבתא תמיד קיימים. אבל רוב הסיכויים הם שמי שביצע את הרצח ידע שבמרתף האינטימי הזה מתקיימת פעילות נוער. מדובר באחת מפעילויות הנוער הבודדות שאינן חסויות, והמיקום שלה מפורסם באינטרנט. זאת בניגוד לרוב פעילויות הנוער הגאה ברחבי הארץ, שאת המיקום שלהן יודעים המשתתפים בלבד.

אבל, לצורך הוויכוח, בואו נצא מנקודת הנחה שמדובר ברצח על רקע רומנטי-פלילי-מיני-נקמני וכל שאר ירקות הקונספירציה. מבט חטוף בטוקבקים באתרי האינטרנט השונים מראה שיש יותר מדי אנשים שמביעים שמחה, שחושבים שהגיע לילדים הללו למות, כי הם להט"בים. "חבל שרק שניים הלכו", נכתב באחת התגובות. האווירה הציבורית היא עכורה, מסיתה ומהולה בגזענות.

הכיפה על הראש מעניקה חסינות מפני הסתה

"אתם יודעים מה, כשהדם רותח ומבעבע בזעם אפשר להבין אנשים מהשורה שממהרים לצאת בהכללה גורפת", נכתב באותו מאמר. "אבל אין לקבל את ההתנהלות הבזויה של נבחרי הציבור, כשאותה חברת כנסת מקדימה, שמיהרה להצמיד את הרצח לעמיתיה בכנסת, בלי לעצור רגע למחשבה צלולה וקרה".

אותם עמיתים של ח"כ אורית זוארץ (קדימה) התירו את דמה של האוכלוסייה, והסיתו לרצח שלה, כאשר הם מתחבאים מאחורי חסינות שמעניקה להם הכיפה שעל ראשם.

חקירה באזהרה? אני מזמין את צמד אבירי חופש הביטוי לראות את כמות התלונות במשטרה נגד הסתה לרצח, שאף נבחר ציבור ואף מנהיג קהילה חרדית לא הועמד לדין בגינה.

כאשר מאשימים את אלי ישי, נסים זאב, יצחק ועקנין, העבריין שלמה בניזרי והרב עובדיה יוסף, לא מדובר ב"הכללה גורפת", כי אם בהפניית אצבע מאשימה לכוכבים של ההסתה.

קיום "דיון" בשאלת הנראות הציבורית שלי מתאים למשטר האייתולות

"לדידנו, לאיש אין זכות להיכנס לחדר המיטות של אדם אחר", כותבים סג"ל וליבסקינד. "עם זאת, דיון חופשי בשאלה איך צריכה להיראות הפרהסיה של מדינת ישראל היא דיון לגיטימי ומהותי על זהותה של המדינה, וחשוב לקיים אותו, תוך שמירה על גבולות גזרה נאותים. אשמת ההסתה המודבקת כרפש כלפי כל מי שמעלה את הנושא לדיון היא הסתה לא פחות מסוכנת מהסתה פרועה נגד הקהילה עצמה".

אם על סתימת הפיות הזאת אתם מדברים, אזי נמשיך לסתום לכם את הפה. לא נאפשר לאיש להחזיר אותנו לארון, ונמשיך להיות חלק מהנוף הציבורי, חלק מהפרהסיה של מדינת ישראל.

קיום "דיון" בשאלת הנראות הציבורית שלי מתאים למשטר האייתולות באיראן. מצוקתם של בני נוער טרנסג'נדרים, לסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים נובעת בדיוק מאותו "דיון" שמנסות ליזום משמרות הצניעות של תנועת ש"ס וחבר מרעיה. בגלל אנשים כאלה, המילה "הומו" עדיין נחשבת לקללה בבתי ספר, ואיש אינו פועל לשנות זאת.

אז לכל מי שחושב שאפשר לנצל את חופש הביטוי כדי להסית נגד הנראות הציבורית שלי, שיחשוב שוב. אנחנו כאן, כדי להישאר. אנחנו כאן, כדי לומר: לא עוד. לא עוד ניתן ל"דיונים" להוביל לרצח, לאלימות, למכות ברחוב, לרדיפה ולהתאבדויות של בני נוער שלא מקבלים את עצמם. וגם לא נקבל דמגוגיה זולה, לפיה יש לתת חופש ביטוי לחברי כנסת שמשווים אותנו לסוטים ולבהמות, מאשימים אותנו ברעידות אדמה וקוראים לנו "חולים".

(דני זאק, nrg דעות, י"ג באב התשס"ט, 3.8.09)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.