פרק מו | החצי השני

ובו אודי ואודליה מתבשרים פעמיים כי טוב ואז מגיע הלא כל כך טוב

החצי השני ירח(לכל הרשומות בבלוג זה – לחצו כאן)

הבוקר התחיל בצורה פשוט נהדרת באותו יום והסתיים בריב הגדול הראשון בתוך התא המשפחתי המרובע שלנו. וכגודל השמחה כך גודל הכאסח.

אבל ראשון-ראשון. בבוקר היה לנו תור לבדיקת אולטרה-סאונד אצל הרופאה שלנו. הפעם זה היה יחסית נורמלי כי רק אני ואודליה באנו, כי ראובן היה בהשתלמות וליבת עיצבה דירה של לקוח בבאר שבע. הטכנולוגיה היום פשוט מדהימה ואתה רואה את התינוק ממש כמו סרט תלת-ממדי. מדהים – פשוט הושט היד וגע בם.

בקיצור, ישבנו והתחלנו לצפות בסרט הנפלא של נפלאות הבריאה ואז פתאום הרופאה אומרת לנו במין נונשלטיות שכזו- "אתם יודעים שיש שם שניים, נכון?".

למראה פרצופינו המופתעים היא הבינה שהפילה עלינו פצצה ואז המשיכה כאילו לא קרה כלום, "אז אני רואה שאחד זה בן והשנייה בת".

היא המשיכה ותיארה לנו בפירוט מה אנחנו רואים במכשיר, אבל אישית היא כבר אבדה לי במשפט הראשון. תאומים יהיו לנו! איזה כיף, כפול ומכופל. כבר ראיתי את עצמי דוחף עגלת תאומים ברחוב יפו בין ערביים ועוד דמיונות חביבים שכאלה. אמנם יהיו גם פי שניים טיטולים מצחינים, אבל נתמודד עם זה. בסיום הבדיקה, כששנינו זורחים מאושר ואוחזים חזק בתקליטור ובו הסרט עם הבדיקה, התקשרנו לבני הזוג שלנו בכדי לבשר להם את הבשורה הטובה. קבענו באופן ספונטני סעודת שחיתות מטורפת לערב בכדי לחגוג את האירוע הממשמש ובא.

אז איפה הכאסח, אתם שואלים? טוב, הוא הגיע בארוחה.

 

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.