"טוב להיות בשכונה כזו!" | כמוך

"ביום חגך, כמוך, שולח אני לך דרישת שלום חמה", כותב מאיר, הומו דתי

סמליל כמוך מחורצים ענפי הזית

כפני הוותיקים,

געגועים צובטים עדיין

כשהדרורים נוסקים.

הילדים שקועים בינתיים

בסוד המשחקים,

טירונים חולמים על בית

וזקנים על מרחקים.

*

בואי רוח ים

עם טפיחת כנפי יונה

והביאי מאי שם

עוד דרישת שלום חמה.

בואי נכונה

אל הלחי השחומה,

בואי רוח ים

עם טפיחת כנפי יונה.

*

שעת ערבית לאט נגמלת

מלהט החמה,

חלון נפתח, נפתחת דלת

ובשכונה תכונה.

עוד ההורים זקוקים לילד

ועיר לשאונה,

ואנחנו זה לאלה

והשיר למנגינה.

*

בואי רוח ים…

*

ויד סמויה כמו אוספת

את כל המכאובים

אף משאלה לא מתעייפת

לראות זמנים טובים

למצוא שמחה בסוף העצב

לחיות בין אוהבים

אם קרובה את, שעת החסד,

היכנסי לכאן ושבי.

(ר' שפירא, י' קלינגר. "דרישת שלום", י' ארזי)

מנדודים, כשטוב יותר לחזור, שבתי אחרי ימים רבים.

בין שגרת לימודים לבין עבודה חדשה,

שרוי בתוך המשחקים, בין החברים של האתמול, לבין הבדידות של המחר,

מצאתי עצמי מחורץ בין ענפי הזית;

וכשהגעגועים צובטים, חולם על מרחקים.

ואז, עם טפיחת כנפי יונה, באה רוח הים,

והביאתני אל "כמוך".

בשעת ערבית, נפתחה הדלת,

והיא באה נכונה, דווקא כשזקוק הייתי לשאונה,

ומצאתי עצמי נתון לתכונה שבשכונה.

טוב, להיות בשכונה כזו!

מי ייתן ויד תאסוף המכאובים,

ובין שמחה לבין עצב, בין האוהבים,

תיכנס לה שעת החסד ותראה ימים טובים.

ביום חגך, כמוך, שולח אני לך דרישת שלום חמה!

שלך,

א"ב מאיר

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.