פרק נ | החצי השני

ובו אודי מתעמת עם יואלי – בן דודו ההומופוב – וגם מצליח לפנצ'ר אותו

החצי השני ירח(לכל הרשומות בבלוג זה – לחצו כאן)

אתם יודעים איך זה שאתה לא מחכה לכלום ופתאום מישהו קופץ ועושה לך "בו!" לא נחמד במיוחד? ככה הרגשתי אחרי שנפרדתי מכולם ורציתי לעלות לאוטובוס כדי לנסוע הביתה ופתאום צץ לו מן הצללים בן הבליעל הזה, יואלי, ומפתיע אותי עד שכמעט פרחה נשמתי.

"חברים נחמדים יש לך, בן דוד יקר, צבעוניים מאוד".

"מה אתה עושה פה? אתה סטודנט כאן? אתה לא אמור להיות עדיין בישיבה שלך?"

"אני באתי לבדוק אופציות לשנה הבאה אבל לאור מה שראיתי, אולי זו לא אוניברסיטה לטעמי".

"'ומה בדיוק ראית?"

"ראיתי מספיק בכדי לדעת שיש דברים בגו. אולי כדאי שאשתך תדע באילו חוגים אתה מסתובב כאן בקמפוס".

אהה, כאן הוא הרים לי להנחתה. הוא חשב שאודליה לא יודעת על עלילותיי כאשר היא בעצמה זוממת מעשים דומים.

"אודליה? בבקשה, אתה מוזמן להתקשר אליה. אשתי יודעת בדיוק איפה אני ומה אני עושה". כאן ראיתי שפגעתי בול. הוא קצת התפנצ'ר וכבר לא נראה כל כך בטוח בעצמו.

"ומי בדיוק היו כל ההומואים האלה שהתחבקת והתנשקת איתם? חברים לפקולטה?"

"אני לא חושב שאני אמור לתת לך דין וחשבון. אבל תדע לך שאם אתה מתכנן להיות סטודנט כאן אתה תפגוש כל מיני אנשים שונים ומשונים ורובם מעניינים מאוד. לצאת קצת מהבועה שלך לא יהרוג אותך. תרחיב קצת את האופקים. אני ממליץ בחום".

הוא העיף בי מבט של "הפעם סידרת אותי אבל בעתיד עדיף שתסתכל מעבר לכתף שלך", משך בכתפיו ונפרד לשלום.

הלילה אמנם ניצלתי אבל הייתה לי הרגשה שזה רק התחלת הסערה. לצערי, התברר שצדקתי ולא הייתי צריך הרבה זמן לחכות כדי לגלות את זה.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.