מעלעלון: גם השבת הנושא ההומוסקסואלי בעיתונות המגזרית – סיכום | כל-מיני

והשבת היו בכותרות המגזריות: ד"ר סודי (בשבע, מצב הרוח), המצעד (שביעי, בשבע), היחס להומוסקסואליות (גילוי דעת), תגובות לטורים ולמאמרים משבועות קודמים (מקור ראשון, עולם קטן), וגם עמותת כמוך הוזכרה (מקור ראשון). סיכום מיוחד לאתר כמוך

מקור ראשון

לייזי שפירא, יוצר סרוגים, התראיין לעיתון, דיבר על סרוגים ועל דמות ההומו הדתי בעונה השנייה, ולא שכח להזכיר כי התארח במפגש של עמותת כמוך:

sr2

ובמוסף שבת של העיתון – בשבוע שעבר כתב יואב שורק את המאמר "להתייצב למלחמת התרבות" שקיבל את הכותרת המשנה הזו: "נוכח המסרים הליברליים המציפים אותנו, נושאי התורה מתחלקים בין אלה המתמסרים אליהם בהתמוססות מסוכנת ובין אלה המתבצרים כנגדם או מנתקים מגע. זה הזמן למאבק". שורק גם הזכיר את הנושא ההומוסקסואלי:

"כך חשתי למול קריאה במאמר – המאוזן והמעמיק – של הרב רונן נויבירט שהתפרסם על גבי במה זו בגיליון פרשת פינחס. אף שנויבירט נגע בכמה עניינים עקרוניים הקשורים בתפיסת המשפחה, גם הוא נדחק בסוף לפינה האפולוגטית, כאשר חתם את מאמרו בדברי ר' יוחנן בן זכאי על הפרה האדומה ש"חוקה חקקתי", כלומר ייחס לעניין החד מיניות את המחויבות הסתומה להלכה, זו שנתייחדה למקרים הנדירים שבהם התורה מציעה "גזרות מלך" שאין להן דבר עם התבונה והמוסר האנושיים. וזאת כשמדובר בסוגיה שאין לה דבר עם פולחן טכני מן הסוג של פרה אדומה, סוגיה שאך לפני דור אחד עמדת התורה ביחס אליה הייתה קרובה לשיח הכללי, ושגם כיום נטושה עליה מערכה ערכית – לפחות במחוזות שלא נכנעו ללא קרב".

השבוע פורסמו תגובות לטור של שורק, ושתיים מהן נגעו גם בנושא ההומוסקסואלי.

ד"ר דרור בונדי, מלמד במדרשת עין פרת, כתב בתגובתו את הקטע הזה:

"אך האם היהדות מהותנית במהותה, או שמאבקה המתמיד בעבודה זרה משקף דווקא התנגדות למהותנות? האם היהדות מאמינה בעליונות המוחלטת של האדם על הטבע, או אולי בעליונות אלוהים על האדם והטבע? האם היהדות מאמינה בערכי לאום שפותחו במאה ה–19 באירופה, או שהיא זו שבישרה לעולם את דברו של בורא כל האדם בצלמו? ואף בנוגע לערכי המשפחה יש לתהות: אולי התהליך שעובר עולם הלהט"ב ממיניות פרוצה לכזו המכוננת תאים משפחתיים נאמנים ואוהבים משקפת דווקא את השפעתה (העקיפה אמנם) של רוח היהדות על עולם זה?"

ד"ר תומר פרסיקו, עמית מחקר במכון השלום הטרמן ומרצה לדתות זמננו באונ' ת"א, כתב בתגובתו את הקטע הזה:

"זיהוי שגוי זה מוביל אותו לחשוב שאם רק תציב היהדות האמונית מערך אידיאולוגי אלטרנטיבי נחוש דיו, היא תוכל להתנגד לאותו ליברליזם ולהתוות נתיב חדש–ישן במציאות הנוכחית. מכיוון שלא ירד לשורש השינויים בהווה, פתרונו של שורק לא יוכל אלא להציב תמונת מראה "יהודית" לשיח הליברלי. במילים אחרות, כל "תפיסה אמיצה ומקיפה" שתגובש תושתת ממילא על אותו אינדיבידואליזם שממנו יונק הליברליזם. יכול להיות שהיא תדרוש נאמנות הלכתית ו/או הוקעה פומבית של הומוסקסואליות, אבל את הדקדוק ההלכתי היא תקיים מתוך עמדה אינדיבידואליסטית (ולא מסורתית–קהילתית), ועדיין יהיו בה הומואים".

בשבע

עמנואל שילה במאמר המערכת, בטורו "שולחן עורך", שב ויוצא נגד סתימת הפיות מצד ארגונים פרו הומו-לסביים. הנה קטע מדבריו:

"ד"ר סודי התבטא אמנם בחופשיות ולא נזהר בלשונו. רופאים להט"בים שקראו את דבריו נפגעו מהם, ועל כך הוא התנצל בלי לחזור בו מעיקר טענותיו. קשה למצוא תקדים לכך שמישהו הואשם בהפרת האתיקה הרפואית רק בגלל ביטוי של עמדה אידיאולוגית בדיון תיאורטי בפורום אינטרנטי. מדובר בהקצנה נוספת של הלוחמנות הלהט"בית, שנפגעיה הולכים ומתרבים".

image-0024

והנה ריאיון עם ד"ר סודי עצמו:

image-0026

וגם המצעד לא נעדר:

ah

עולם קטן

במדור "רשות הדיבור" פורסמה תגובה לתשובה של הרב ארלה הראל מהשבוע שעבר:

511

שביעי

בריאיון עם עמיר בניון הוא נשאל על מצעד הגאווה:

ah

גילוי דעת

לאחר ששבו מחופשה ולכן לא יכלו לגעת בנושא המצעד, השבוע העלון מעלה את הנושא ההומוסקסואלי בטורו של הרב יוני לביא:

giluy

מצב הרוח

חגי הוברמן, עורך העלון, כותב גם הוא על פרשת ד"ר סודי:

ah

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.