ד"ת לצום גדליה | דבר תורה לפ"ש

במה התייחד גדליה שמותו נקבע לאחד הצומות שהכול חייבים בהם? הרי בכל תאריך בשנה נוכל למנות צדיקים וגדולים שנפטרו בו. כמו כן מדוע נכלל מותו בצומות החורבן? אלקנה בדבר תורה לצום גדליה

חורבן הרס בית בנבואת זכריה נמנו ארבעה צומות "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה". התלמוד (ר"ה יח ע"ב) מנמק אותם – "שבו הובקעה העיר" לתמוז, "שבו נשרף בית אלוהינו" לאב ו"שבו סמך מלך בבל על ירושלים" לטבת.

גם צום גדליה נמנה ביניהם, "צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם" ואולם כאן התלמוד הולך ומוסיף "ומי הרגו? ישמעאל בן נתניה הרגו, ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוהינו" (ראש השנה שם). מה משמעותה של תוספת זו ומה באה היא ללמדנו?

המהרש"א במקום מעלה עוד שאלה, במה התייחד גדליה שמותו נקבע לאחד הצומות שכולם חייבים בהם? הרי בכל תאריך בשנה נוכל למנות צדיקים וגדולים שנפטרו בו! עוד נשאל, מדוע נכלל מותו בצומות החורבן?

בתירוצו המהרש"א קובע שאכן אין קובעים צום ביום שנפטר בו צדיק, שכן אין לדבר סוף, ואכן גם בצום גדליה אין אנו מתענים בשל מותו, אלא בשל ההשלכות שנגזרו מכך.

לאחר חורבן הבית הוגלו תושבי הארץ לבבל, מלבד קבוצה קטנה, "שארית הפליטה", שנשארו בה ועליהם הופקד גדליה בחסות בבלית. בשל אותה קבוצה לא נשארה הארץ שוממה מיהודים והיא הייתה מעין נציגות ותקווה להתחדשות היישוב בארץ. לאחר הירצחו של גדליה שררה מבוכה בקרב העם שנותר בלי מנהיג והם ירדו למצרים, במה שניתן לראות כחיסול הסופי של ההתיישבות היהודית בא"י לאחר החורבן. התוספת בתלמוד מחדדת לנו את משמעות האבל – ביום זה "הושלם" החורבן ולכן גם נכלל בקבוצה זו של תעניות.

בתוך כך מציע המהרש"א פירוש מקורי לדברי הנביא הושע "יחיינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו", פסוק שבפרשנות המסורתית נדרש על שתי הגלויות או על שני בתי המקדש לעומת הגאולה העתידה, ומקשר זאת לעשרת ימי תשובה. "יחיינו מימים"- אלה שני הימים של ראש השנה שבהם אנו מתפללים על החיים. "ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו"- זהו ג' בתשרי, היום העוקב, שבו יש מעין קטרוג תמידי בשל פעולתו של ישמעאל ולכן אנו מבקשים שגם "יקימנו" מאותה נפילה של מעשה שפל וגם "נחיה לפניו".

צום מועיל/קל,

אלקנה

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.