הארון האישי של ישראל | ארונות נפתחים

על החיים כחרדי והומו, על הקושי והבדידות, על התפילות לאלוקים, על הפעם הראשונה שלו בכמוך * ישראל, חרדי בן 22, משתף בסיפור האישי שלו

(לכל הסיפורים האישיים האחרים בבלוג זה – לחצו כאן)

open-locker-boris-suntsov

ישראל, 22, בני ברק, ממשפחה חרדית. למד בישיבה חרדית, והיום עובד ולומד.

אני והגילוי

הייתי בישיבה חרדית, ולא מדברים על הדברים הללו כלל. כבר מצעירותי ראיתי את עצמי מתעניין בגברים, מביט בהם, אבל לא ייחסתי לכך חשיבות. בכלל לא ידעתי על המושג "הומו". ואפילו בגיל יותר מבוגר, אולי 18, הייתי הולך למקווה ומסתכל בגברים וגם עדיין לא ידעתי שאני הומו. לא שאלתי את עצמי יותר מדי עד שהתבגרתי ונחשפתי לעוד דברים בעולם ואז הבנתי שאני הומו.

אני והדת

אני חרדי ומאמין באלוקים ולא היה לי הרבה מה לעשות אלא להמשיך להאמין כי בתכלס זה אמת ואין טעם להתכחש למציאות הזאת. אני דתי והומו וזהו. מדי פעם באים משברים של "אני אהיה רווק" וש"קשה לי בחיים", ואני שואל את עצמי למה דווקא זה קרה לי ומה החשבונות שלו.

אני והשיתוף הראשון

לא סיפרתי לאיש. אין מי שיודע. כל מי שיודע עליי הוא הומו בעצמו. אני מעדיף שלא ידעו עליי במשפחה כי אם הם ידעו הם יתבאסו ואני ארגיש סוג ג במשפחה. שאהיה הבחור הלא ברור במשפחה.

אני והרבנים

לא דיברתי על זה עם שום רב. אין לי רבנים בעצם. איני חסיד של אנשים ושל מחפשי כבוד למיניהם.

אני והטיפול

יצא לי לדבר עם אחותי הנשואה על הומואים. לא על עצמי אלא בכללי. והיא אמרה לי שיש טיפול שעוזר לצאת מזה, אבל אמרתי לה שלדעתי אין עניין ללכת כי מי שהוא הומו – הוא הומו. הוא יישאר כזה ולא יהפוך פתאום לסטרייט.

אני ונשים

לא יצאתי עם נשים בכלל. לא היו לי גם חברות. אני אולי מסתכל על בחורות ברחוב רק לשם הסקרנות שלי עם עצמי. לראות אם הן בעצמן מסתכלות עליי ובאיזה קטע. איני נמשך לנשים.

אני והקושי

הקושי העיקרי הוא הבדידות. גם אין לי כל כך את מי לשתף במשפחה שלי, ולזה נוסף הקושי למצוא אהבה. אני כל יום מתפלל למציאת בן זוג לחיים. אלוקים שומע לתפילת כולנו, אפילו שאני מתפלל למציאת גבר ולא אישה.

אני והאושר

כשיש לי קשר אני מאושר ומסופק, אבל כשאין אני מתפלל הרבה וגם מתייאש הרבה.

אני וכמוך

בפעם הראשונה שלי הגעתי למפגש עם הרב יובל שרלו. הגעתי בחשש מה יהיה ואיך החברה שם, אבל ברוך השם כולם שם לבביים וחייכנים. 

אני בעוד 10 שנים

בלי חפירות מהמשפחה. כאמור, איני בעניין של נשים כלל, וכרגע איני חושב על ילדים.

 

רוצים להתראיין למדור? שלחו לנו דוא"ל: kamoha.or@gmail.com

4 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. ישראל היקר,
    אתה קצת מזכיר לי את הדעות/מחשבות של עצמי כשהייתי בגילך.
    היום אני קצת מצטער שלא בדקתי את נושא הטיפול הפסיכולוגי
    כדי שלפחות אבטל את הספק של "מה היה אילו…"
    בכל מקרה, תהיה חזק.

    1. מהיכרותי לא כולם בנויים לטיפול.

      על אף שגם הרב שרלו שנחשב גיי-פרנדלי, מייעץ שיש חובה לנסות ולבדוק את הענין, ורק אם מתברר בבדיקה שאין אפשרות, אזי להשלים עם המצב.