פרק נה | החצי השני

ובו הוריו של אודי באים לביתו כדי לקבל תשובה לשאלה אם הוא הומו, ואינם מתאוששים מהישירות של בנם

החצי השני ירח(לכל הרשומות בבלוג זה – לחצו כאן)

אם לביקור הקודם של המאמא התייחסנו כמו למבצע צבאי, אז בהפוך-על-הפוך לביקור הזה בכלל לא התכוננו.

לא שתלנו מזכרות נוטפות טסטוסטרון בסלון ולא העלמנו את זכרה של ליבת. אותה עצמה דווקא דאגנו להעלות לדירה ושם היא ישבה, ביחד עם ראובן, ליד הנייד הפתוח ששידר להם בלייב את מה שקרה אצלנו למטה.

חשבנו שאם הכול יתנהל כשורה ונגיע למצב של הכרה מלאה במציאות, אז אולי נקרא להם והם יבואו להציג את עצמם. הכול תלוי בהתפתחות העניינים.

אימא ואבא הגיעו בזמן, ממש על הדקה. ההבדל הגדול היה שאם תמיד אימא שלי נכנסה לבית כמו סופת טורנדו קטנה, אז היום היא נכנסה כאילו הולכת על ביצים, אולי מפחדת ממה שתראה כשתכנס. אבא שלי נסחב אחריה כמו תמיד, האשכנזי הכנוע מכל הבדיחות הגזעניות, ישב בכורסה הרחוקה ושתק. היא נשארה לעמוד באמצע הסלון, בידיים חבוקות, כאילו לא יודעת מה לעשות עם עצמה וחיכתה שמישהו יפתח בשיחה וישבור את הקרח. אודליה, בהיותה עורכת דין, תמיד ידעה מה לומר.

"את יכולה לשבת, אני יודעת שאת אוהבת את הספה שם בפינה. אפשר להביא לך משהו לשתות?"

"לא, זה בסדר, אני לא צמאה".

לא התאפקתי והייתי חייב לעקוץ: "את יודעת, עדיין כשר פה. בעיקר המים".

היא העיפה בי מבט רצחני, אבל ישבה כשמבטה מרצד ביני לבין אשתי. הדממה הייתה מותחת מאוד ולא ממש ידענו איך להתחיל. בסוף נשברתי והחלטתי שהגיע הזמן לגמור את כל המשחקים ופשוט להגיד את האמת, רק את האמת ואת כולה.

"אימא ואבא, באתם לכאן לשאול אותי שאלה בעקבות דחיפות האף החוזרות והנשנות של יואלי. הגיע הזמן שתדעו את התשובות הנכונות והמלאות – כן, אני הומו. כן, תמיד הייתי כזה. לא, זה לא קשור אליכם, נולדתי ככה. כן, אשתי יודעת. כן, היא ידעה כשהתחתנו. אז למה היא התחתנה איתי? כי היא לסבית. אני רואה שאת בשוק. כן, יש לסביות יפות שלא נראות כמו גבר ואני תפסתי את הכי מוצלחת. לא, זה לא אמור להשפיע על הנכדים שבדרך, אנחנו מקווים שהם 'בסדר'. עוד משהו ששכחתי?"

ראיתי שהיא הכינה נאום, אבל המבול שלי הטביע אותה. היא לקחה דקה להתאושש ואז פצחה במונולוג משלה.

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.