פרק נו | החצי השני

ובו אימא של אודי אומרת לו בדיוק מה היא חושבת על הבן ההומו שלה

החצי השני ירח(לכל הרשומות בבלוג זה – לחצו כאן)

אימא היטיבה את משקפיה על אפה, העיפה מבט באבא שלי, באודליה ואז התמקדה בי לבסוף. שרר שקט מתוח לכמה שניות ואז היא התחילה לדבר.

"אודי, קודם כל תדע שאתה תמיד תהיה הבן שלי ואני תמיד אוהב  אותך וגם את באודליה ובטח שאת הנכדים שלי. אתה אולי לא חושב שאני שיא המודרניות ובטח לא חשבת שאקפוץ עליך בדגל הגאווה ואני באמת לא אעשה את זה. אבל אני קראתי הרבה על הנושא ביממה האחרונה ואני מבינה שאין לי הרבה מה לעשות ולהגיד בנושא. אתם פשוט כאלה ואני צריכה לקבל אתכם ככה. זה לא פשוט לי, אתה מתאר לעצמך, אבל אני אתגבר. וָלא – אני מסוגלת לאבד אתכם, ואת זה אני לא מוכנה לעשות. אתם שלי ואני שלכם ותמיד אהיה פה בשבילכם…".

כאן קולהּ החל להסדק והיא נחנקה קצת. ניצלתי את הרגע וקמתי לתת לה חיבוק עז. האמת שלא ציפיתי לכזאת רמה של הבנה והכלה ממנה, והופתעתי ממש לטובה. אחרי שהיא התחבקה גם עם אודליה ואני התחבקתי עם אבא שלי, למורת רוחו הבולטת – היא מצאה את הכוחות להמשיך.

"זה לא אומר שאני מבינה או אבין בכלל בעתיד מה זה להיות נו, כמוך, עוד קשה לי עם המילה המפורשת, אבל אני מבינה שאתם ילדים גדולים וזו הבחירה שלכם ואלה החיים שלכם.".

ואז היא הוסיפה משפט קצת מוזר – "האמת היא שהייתי צריכה לדעת כבר בחנוכה של כיתה ה"'.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.