פרק נח | החצי השני

ובו נעתקת הנשימה של אימא של אודי, ולא בהכרח משמחה רבה

החצי השני ירח(לכל הרשומות בבלוג זה – לחצו כאן)

פעם חישבתי שאם רצים אז אפשר להגיע מהדלת של הדירה למעלה אל דלת הדירה למטה בדקה ורבע. תיארתי לעצמי שליבת וראובן לא רצים אז הבאתי בחשבון פסק זמן של שלוש דקות מרגע הישמע אות הזינוק ועד הדפיקה בדלת.

בשקט המוחלט שהשתרר בדירה נשמע קולי מאוד בבירור "הרי לא טוב היות האדם לבדו ובאופן טבעי הנפש מחפשת לה תאום להרגיש אהבה. מכיוון שאני ואודליה באמת מחבבים זה את זו אך אהבה אמתית לא הייתה ולא תהיה בינינו אז חיפשנו לנו אהבה בחוץ. יש קבוצות תמיכה נהדרות גם להומואים ולסביות דתיים. אני הלכתי לקבוצה בשם כמוך, ושם פגשתי את ראובן. אודליה הלכה לקבוצה בשם בת-קול, ושם היא פגשה את ליבת. תכף הם יכנסו בדלת ואתם תראו אילו אנשים נפלאים הם ולא סתם התאהבנו בם".

כאילו לפי סימן, נשמעה נקישה בדלת. לא נקישה חזקה, של בעל הבית, ולא נקישה רפה של אורח – משהו מהוסס ביניהם. אודליה פתחה את הדלת וראובן וליבת נכנסו.

יש לציין ששניהם ממש השקיעו בתלבושת ייצוגית ונראו ממש יפים. ראובן לבש סוודר ירקרק עם עניבה תואמת ומכנסיים חומים שגיהצתי לו שעתיים קודם, וליבת זנחה את השרוואל המסורתי שלה לטובת חצאית ארוכה וחולצה חגיגית נאה. אילו לא הייתי יודע – הייתי יכול לחשוב עליהם כזוג דתי חביב, כזה שתשמח להזמין לסעודת שבת. הם נכנסו ביחד אבל אז ראובן הלך לכיווני וליבת התיישבה ליד אודליה.

ראיתי שהמבט של אימא שלי קופץ בין שניהם ואז לבסוף נעצר על ראובן – בכל אופן הוא שלי ואני הבן יקיר שלה. הוא בדקה אותו מלמעלה עד למטה ואפשר היה לראות שהיא די מרוצה ממראה עיניה.

החלטתי לקפוץ לשלב הבא ופשוט התקרבתי אליו ונישקתי אותו מכל הלב נשיקה ארוכה וחמה. שמעתי את נשימתה של אימא נעתקה, אבל לא הפסקתי את הנשיקה עד ששמעתי אותה נושמת שוב. לטפתי את לחיו של ראובן ופניתי אליה.

"נו, אז מה את אומרת? נכון שהוא מדהים?"

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.