"הרב שרלו, ה'אולי' שאתה וכמוך מציגים הוא מסוכן" | שאל את הרב

"אם אסור משכב זכר – הוא ניתן לשינוי, ולא 'אולי' ניתן לשינוי!" קובע השואל הבא בטרוניה כלפי כמוך וכלפי הרב שרלו ש"עוון שמיים עליכם על שאתם מעודדים צעירים לא להתקדם לקראת שינוי". הרב שרלו משיב לו כדבעי

השאלה: 

שכחתם משהו?

השאלה שלי מורכבת מתשובה. החומר באתר נקרא ע"י ובאמת ניתן לראות רוחב עצום ופתיחות מחשבתית ואמונית. אבל דבר אחד ורציני נשכח כאן.

יש בנו טבע.. טבע נפשי וטבע גופני. והוא יכול להתות אותנו להרבה כיוונים.. אך יש בנו עוד טבע וקוראים לו טבע הנשמה. הטבע העליון שבנו שמואס בחטא ושואף לחופש אמיתי ואושר פנימי. הארגון הזה עם כל הכבוד לו (ואין הרבה) שכח שהקבה לא גוזר על האדם מציאות שלא יכול לעמוד בה. ולכן.. אם אסור משכב זכר הוא ניתן לשינוי! ולא "אולי" כי הקבה לא גזר על האדם לא לשפוך את זרעו לבטלה כל ימי חייו.. הוא רוצה שיקים בית ומשפחה ושייזכה לחיות חיים אמיתיים. וחיים אמיתיים הם חיים של אושר ועונג. לא חיים של סבל.

האולי שאתם מציגים כאן באתר הוא מסוכן. אדם שעבר שינוי נטייה מינית יודע שהדרך היחידה לצאת מזה היא להכניס את בורא עולם למשוואה.. לתת ערך של כבוד לקדושה שבנו העולה אלפי מונים מעל הטבע שבנו.. הקדושה הלוא היא טבע הנשמה.

המכתב הזה נכתב אלייך הרב יובל שרלו, בתקווה שייעשה חשבון נופש נוקב על תמיכה באמירה כה מפוקפקת. האמונה ביציאה מהצער הזה היא שתוציא את האדם לחירותו. והיציאה תלויה ברצונו ובנטייתו לקדושה וטהרה, ובעיקר במידת הכנעתו לרצון השם. הרי אם תמשיכו להגיד לבן אדם להיות נזיר כי יכול להיות שאין אפשרות לשינוי הוא בטוח חוטא. ומכאן עוון שמיים עליכם על שאתם מעודדים צעירים לא להתקדם לקראת שינוי. וגם אם הרבה יענה שהוא כן מעודד שינוי למי שרוצה חשוב לי להקדים תשובה ולאמר שהאמירה העיקרית של ירא שמיים בנושא אמורה להיות יש חירות בעולם!!! יש חופש בחירה!!!!!!!!!!!

ה' יסלח ויקבל את כולם בתשובה.

הרב יובל שרלוהתשובה:

שלום וברכה,

הסוגיה שאתה עוסק בה היא כבדת משקל. יישר כוח. בד בבד, הרוצה לעסוק בסוגיה כבדת משקל חייב לעבור תהליך של דיוק הדדי, להבין היטב על מה מדובר, ולא להעסיק את עצמו בלתקוף אחרים, אלא בבירור משותף של העמדות.

הבה נתחיל.

אתה צודק לחלוטין שיש בנו טבע הנשמה. אתה גם צודק שהטבע העליון שבנו מואס בחטא ושואף לחופש אמיתי ואושר פנימי. ברם, לכל זה אין שום קשר לנושא בו אנו דנים. אנו לא דנים בטבע העליון של הנשמה, אלא בטבע הקיומי של הנשמה, וכאן אדם מוצא את עצמו במצבים קשים מאוד מאוד.

אתה גם קובע כי הקב"ה לא גוזר על האדם מציאות שהוא לא יכול לעמוד בה, ואתה מסיק מכך שהוא ניתן לשינוי. המסקנה הזו אינה לוגית, ואינה נגזרת האחד מהשני. האם ציוויו של הקב"ה "לא תנאף" אומר שאדם יכול לשנות את אופיו ואת טיבו, ולא להתאוות לעריות ? האם זה נכון ביחס למצווה כלשהי ? מה שאתה יכול לומר הוא שהקב"ה ציווה לעמוד בניסיון הזה, וזה מה שנאמר על ידינו בכל עת ובכל זמן, אולם ההנחה שלך שניתן לשנות את הטבע, ולא זו בלבד אלא שהקריאה שלך אלינו ל"חשבון נפש נוקב" אין לה על מה שתסמוך.

אתה מניח כי אם אדם רוצה מאוד לצאת מנטייה זו, ויש לו רצון ונטייה לקדושה ולטהרה, והוא מכניע את עצמו לרצון ד' – יכול לצאת מנטייה זו. אדרבא, הוכח את דבריך, ואז תיפתרנה כל הבעיות. ברם, אין לך ולו הוכחה אחת לכך – לא מן התורה ולא מן המציאות, ואם כן – מה טיב דבריך?

ולא זו בלבד אלא שאתה גם קובע ש"עוון שמיים " עלינו, ושאנו מעודדים צעירים "לא להתקדם לקראת שינוי" – איך אפשר במשפט אחד לומר כל כך הרבה דברי הבל: הן שאנו מעודדים צעירים לא להתקדם לקראת שינוי, והן שאתה יודע חשבונות שמיים וקובע מה הקב"ה סובר?

ואולי כדאי להתחיל מהתחלה את הדיון. אם אתה באמת חפץ בדיון – כתוב ראשית מה אתה חושב שהיא העמדה שלך. לאחר מכן, כתוב מה אתה חושב שהיא העמדה שלי. נדייק קודם כל את העמדות עצמן, ואז נראה כיצד להתקדם. 

כל טוב

(רוצים גם אתם לשאול את הרב שרלו או את אחד הרבנים? רוצים לקרוא שאלות אחרות ששאלו? לחצו כאן למדור "שאל את הרב")

4 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. אני ראיתי שינויים משמעותיים בנטייה המינית (לא מתאווה לגברים כמו פעם, לא מתאהב בגבר אחד אלא מתחבר רגשית עם הרבה מתוך הזדהות ואחווה, נמשך יותר לנשים), ואמנם אני אדם מאמין, אבל מה שגרם לשינויים זה קבלה עצמית עמוקה ואמיתית, תמיכה בעצמי, קבלת תמיכה מאחרים, והתחברות עם גברים אחרים מתוך ההרגלים האלה. אני כן מטפח קשר מסויים עם הא-להים, אבל זה ממש לא עיקר העבודה שלי.

  2. לא מבין את הטענה.
    אז מה אם השינוי אפשרי. יש אנשים שפשוט לא הצליחו. מסיבות כאלה ואחרות. אין 100% בחיים, בכלום. זה לא אומר שצריך לא לנסות ברור שצריך. חובה. אבל אין 100%. מה לעשות. וגם מי שהצליח להשתנות. גם אז לא תמיד השינוי הוא 100%. לפעמים 90%. 80%. צריך להכיר את זה שאנחנו חיים במציאות חלקית שלא הכל מושלם בה. הטיפול והסיכויים שלו הם גם חלק ממנה.

    1. שום חובה.
      חובה להשקיע במצווה עד חומש מכספך.
      ופה זה יותר מחומש. וזה מאמצים נפשיים גדולים. ועוד מעבר.
      וכל זה בשביל סיכויים כלושים.
      ״לא 100% בחיים״ – גם לא 10%.
      אל תמציאו חובות..

      1. הדעה הסובייקטיבית שלי אומרת ששינוי כלשהוא בנטיה המינית זה בעיקר פונקציה של עבודה קשה.
        אמת, לא כל אחד בנוי / יכול / רוצה תחבילה הזאת, ולא ידוע אם יש בכלל חובה הלכתית לבצעו.
        מסקנה: תבחר. קח אחריות על החיים שך ותגיד- "אני הולך לעשות עבודת חיים" או "אני לא מעוניין להיכנס לעולם השינוי. ואנוס רחמנא פטריה".
        והכל בסיעתא דשמיא 🙂