פרק סא | החצי השני

ובו אודי שומע מאודליה מתי ואיך היא הבינה שהיא לסבית

החצי השני ירח(לכל הרשומות בבלוג זה – לחצו כאן)

"ומעשה שהיה, כך היה", התחילה אודליה את סיפורה.

"אף פעם לא הקדשתי חשיבות מיוחדת לנושא האהבה והמיניות עד שהייתי בכיתה ד'. אני ממש זוכרת את האירוע כאילו זה היה היום. ישבנו בשבת אחה"צ בבית של מירי, חברה שלי מהכיתה, והתחלנו לדבר על מה שבנות תמיד מדברות עליו בגיל הזה – עם מי נתחתן וכולי. כל אחת אמרה את חלומותיה ואז נשארנו רק אני ושושנה, גם חברה מהכיתה. היא התחילה לדבר על זה שמי יודע מה יהיה בעוד עשר שנים ולמה דווקא אנו מדברות על גברים. כל הזמן הזה אני מסתכלת עליה וחושבת כמה היא יפה, ושאני רוצה לנשק את השפתיים האלה. אחרי שהיא גמרה את הנאום הפמיניסטי שלה, כולם הסתכלו עליי כי הייתי האחרונה שעוד לא דברה. בתמימות של ילדה בת עשר אני פשוט אמרתי שכשאגדל אני רוצה להתחתן עם שושנה. הייתה שתיקה קצת מעיקה אבל כדרכם של ילדים זה עבר מהר וכולן שכחו מהסיפור. כולן, חוץ משושנה בעצמה. היא לקחה אותי לפינה ואמרה לי שגם היא תשמח מאד להתחתן איתי כשנגדל כי אני יפה מאוד ונתנה לי נשיקה בכל לחי. מאז היינו החברות הכי טובות ובילינו כל הזמן ביחד. ת'כלס, לא עשינו שום דבר מיני עד יום ההולדת האחד עשרה שלי. אחרי שכל האורחים הלכו, שושנה לקחה אותי לחדר שלי וסגרה את הדלת. היא חיבקה אותי חזק ואמרה שהיא רוצה לתת לי מתנה מיוחדת ליום ההולדת. עצמנו את העיניים כמו שרואים בסרטים ודפקנו נשיקה. זה לקח רק כמה שניות אבל מאז ידעתי שאני לסבית, מילה ששושנה לימדה אותי כמה חודשים קודם. מאז היינו ביחד – ממש girlfriends אבל לא עשינו הרבה מעבר לדברים קטנטנים והרבה נשיקות. גם קצת רבנו וקצת הסתכלנו על בחורות אחרות, ביחד ולחוד, ואהבנו לתת להן ציונים. כך המשכנו לנו יותר משלוש וחצי שנים עד שסיימנו את כיתה ח'. שם נפרדו דרכינו בפעם הראשונה, ואז התחלתי להיות לסבית באמת".

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.