זמן התשובות: למה הקמתי את כמוך | הלכה

רבות התלבטתי אם לפרסם זאת, אך כיוון שקיבלתי דוא"לים וטלפונים רבים שבהם חזרה השאלה "מדוע לפתוח עוד קבוצה", הבנתי שאין מנוס * בכאב רב אני מפרסם את התשובות והאמת

ראשי פרקים:
הקדמה קצרה
פתיחה – הרב שרלו מתנער
מחטף – המניין הגאה ביום הכיפורים
ויכוח – תיקון הבן איש חי
האשמות – נגד טיפולי המרה
החלטות רפורמיות – הוועד החדש
א. סקס אחר
ב. המצעד
ג. שבת המניין הגאה
גישור – הבטחות שווא
מציאות – מה קרה מאז הפרישה
החלטה – פתיח "כמוך" היא החלטה של אין בררה
אחרית דבר – הרב שרלו מסכם את כל הנ"ל

הקדמה קצרה

רבות התלבטתי אם נכון לפרסם רשומה זו. אבל כיוון שקיבלתי דוא"לים וטלפונים רבים שבהם שוב ושוב חזרו השאלות "מדוע לפתוח עוד קבוצה", "לא די בקבוצות שכבר קיימות?", "מה ההבדל בין כמוך לשאר הקבוצות?" ואף היו שהגדילו לעשות ורמזו שמדובר כאן ברצון לשׂררה – הבנתי שאין בררה אלא לפרסם רשומה זאת.

כמו כן נאמר לי, ובצדק, שחשוב שכבר כעת בהקמה של כמוך ובהשקה הקבוצה, יֵדעו אנשים למה לצפות. שכבר כעת ידעו הם באיזו קבוצה מדובר ומה האידיאולוגיה שלה ומה הזהות שלה, ולכן חשוב שכן אפרסם רשומה זו.

היו עוד נימוקים לפרסום ולא אלאה בפרטים, אבל על אף כל הנימוקים בעד הפרסום (שגברו על הנימוקים נגד) אני חייב לציין שאני מפרסם דברים אלו בלב כבד, ואני מצר על שנאלצנו להגיע לכך.

כדי לענות על השאלה בכותרת צריך להסביר בעצם למה עזבתי את חברותא – המקום שראיתי בו בית במשך כשנתיים וחצי, מקום שהייתי אחד מרכזיו, עורך האתר, האחראי על רוב מוחלט של הפעילויות הכרוכות בקבוצה ועל תוכן המפגשים, האחראי על שיג ושיח והקשר עם רבנים, ומי שהיה אחראי על היח"צ התקשורתי והדוברות.

להלן ההסבר הארוך והחשוב, ולדעתי כדאי שכל אחד ואחד ידע מה הסתירו ממנו. לטובת אלו שאין עִתותם בידם ואין להם כוח לקרוא את הכול – הם פשוט יכולים לדלג לחלק האחרון "אחרית דבר – הרב שרלו מסכם את כל הנ"ל", שהוא מעין סיכום לעיקרי הדברים.

פתיחה – הרב שרלו מתנער

נתפתח במכתב אישי שנשלח לפני כשנה לדוא"ל של חברותא, בכ"ט באדר תש"ע (15 במרס 2010):

שלום וברכה לאנשי חברותא,

מאז יום הכיפורים, אני לא מזדהה עם חברותא, בין בשל העובדה שהם גלשו למקומות אסורים בתחומים אחרים, ובשל המדיניות של חברותא בתחומי הקשר בין בני זוג מאותו המין.

אשמח אם תפסיקו לטעון כי אני תומך בחברותא, ולהשתמש בשמי.

כל טוב,

יובל שרלו

מה היה ביום הכיפורים תש"ע שסימן נקודת זמן מבחינת הרב שרלו? הנה הפרטים שמְתֵי מעט יודעים.

מחטף – המניין הגאה ביום הכיפורים

לפני כשנה וחצי "נסגרה עסקה" מאחורי גבי. העסקה כללה חסות של חברותא ואִרגון של חברותא למניין הגאה ביום הכיפורים. קרי: מניין לא אורתודוקסי שמאורגן על ידי חברותא.

אולי הכוונות היו טובות – כדי לקרב הומואים לדת – אבל המעשה לא היה רצוי, בעיקר בעיניי ממגוון סיבות (עקרוניות – כמו מניין לא אורתודוקסי; וטקטיות – איבוד תמיכת הרבנים וקהל היעד שלנו). וכיוון ששני רכזי חברותא דאז ידעו שאהיה נגד מניין כזה, הוא נסגר מאחורי גבי, בשקט-בשקט. הם פשוט הציגו לי אותו כעובדה מוגמרת. כך גם את כל המודעות שמודיעות על המניין והחתומות בסמליל הקבוצה.

ניסיתי לבטל את רוע הגזרה, ולא הצלחתי. כיוון שהבנתי שבמערכה הזו הפסדתי, וכעורך האתר לכל הפחות ניסיתי לצמצם ככל האפשר את הפרסום באתר.

הסיפור הזה היה יריית הפתיחה בוויכוחים עקרוניים שהתנהלו מאחורי הקלעים ושלא יצאו החוצה, וכאן בפעם הראשונה חלק מהם רואים אור.

המציאות הוכיחה שצדקתי וחטפנו על הראש מרבנים בשל המניין הזה. בעקבות כך הוחלט כי להבא הקבוצה לא תארגן מניינים גאים ולא תיתן להם חסות. אבל החלטות לחוד ומציאות לחוד, ומעשה דומה חזר על עצמו כשנה אחר כך, וכרגע אני מקדים את המאוחר. במהלך השנה הזו קרו עוד כמה דברים שהיו בעיתיים מאוד מבחינתי ואשר הביאו לפרישתי.

ויכוח – תיקון הבן איש חי

הוויכוח הזה כמעט הביא לפירוק הקבוצה. כאתר דתי להומואים דתיים היה לי פשוט שיש מקום להעלות תיקון למי שחטא במשכב זכר. הרי האיסור מפורש בתורה, ואין על כך מחלוקת, והרי קהל היעד שלנו דתי.

בין הרכזים היה מי שהתנגד נמרצות ואף איים ש"על גופתו המתה" התיקון למשכב זכר שכתב הבן איש חי לא יעלה כי זהו תיקון הומופבי. אתם שומעים? קבוצה דתית טוענת שתיקון לאיסור תורה הוא הומופובי, השם ירחם.

נלחמתי כדי שהתיקון כן יעלה, וכפשרה הוחלט שהתיקון יעלה, אבל רק לאחר שכותרת המשנה תעודן. בלעתי את הגלולה והתיקון עלֹה עלָה.

האשמות – נגד טיפולי המרה

טענת "זה הומופובי" נשמעה גם כשרציתי לארגן מפגש של פסיכולוגים, ובו יוצגו קשת הדעות בעולם המחקר בשאלת טיפולי ההמרה ויעילותם – נושא שמעניין הומואים דתיים רבים, נושא שהוא חלק מהשיח הציוני-דתי.

רק לאחר הרבה הסברים חוזרים ונשנים מי אנחנו (גם הומואים דתיים), מי קהל היעד שלנו (הומואים דתיים), ומה השיח של חלק נכבד ממנו (מי לא תהה על הנושא, ומי לא מכיר הומו דתי שהלך לטיפול כדי לצאת מזה?), הכרת הציבור שבו אנו פועלים (הדתי לאומי) והשיח שבו (שאלת טיפולי המרה מכבדת עלוני בית כנסת רבים ועיתונים דתיים); ורק לאחר שציינתי שהדיון יהיה מאוזן ולא מוטה– בסוף המפגש הכה לגיטימי בעיניי נערך כדת וכדין.

אבל כמו שהבנתם הוא היה כרוך בסבל רב ובוויכוחים ארוכים ומתישים.

החלטות רפורמיות – הוועד החדש

לאחר שהרכזים האחרים החליטו שהם רוצים לפרוש ולהעביר את השרביט האלה, נעשה מחטף והוכנסו אנשים חדשים שעל חלק מהם כלל לא ידעתי שהם אמורים לשמש על תקן חברי ועד. אני מציין "מחטף" כי על חלק מהם היה לי ברור מראש שאינם מתאימים, ועל החלק שידעתי שייכנסו כחברי ועד גיליתי מהר מאוד שאף הם לא מתאימים כלל ועיקר. הוועד החדש לא הבין למה הוא נכנס והוא שגיאה אחר שגיאה בדרך להפוך את חברותא לרפורמית. לא אגזים אם אשער כי הייתה כאן החלטה מודעת ואסטרטגית לשנות את פני הקבוצה לבלי הכר, להתאימה לתפיסת העולם של אנשי הוועד תוך רמיסת קהל היעד שלנו, ולהופך את הקבוצה לרפורמית.

להלן אציין כמה החלטות אומללות שקיבל הוועד החדש שהרס את הקבוצה, ואתחיל מהקל אל הכבד:

א. סקס אחר

לפני כמה חודשים הגיעה לדוא"ל של הקבוצה הזמנה להשתתף במושב מיוחד בנושא "יהדות ולהטביו"ת" במסגרת כינוס בעל השם הצנוע סקס אחר 2010.

מצד אחד הנראוּת הציבורית של הקבוצה חשובה, אבל מצד שני לא בכל מחיר. בשל השם הבעייתי של הכינוס, דעתי הייתה שלא נכון להשתתף בכינוס כזה, אף שכל חברי הוועד היו בדעה שצריך להשתתף.

היה דיון שלם, ובסוף הוצעה ה"פשרה" הזאת – נציג ילך לכינוס אבל הוא ילך כאדם פרטי, כלומר "הוא יבוא בשם 'חבר מהקבוצה' ולא כנציג מטעם הקבוצה". לא הבנתם? גם אני. מה הפשט ללכת כאדם פרטי ולא מישהו מהקבוצה? הרי זה תרתי דסתרי, טענתי. הרי מי שבא לשם בא כנציג של חברותא. נקודה. הוא יספר על הקבוצה, על פעילותה, על מיזמיה, וכדומה, ואיש בקהל ובחוץ לא עשה את החילוק המגוחך הזה. בשורה התחתונה – הקבוצה השתתפה בכינוס, ואל לקבוצה להיות חלק מכינוס בעל כותרת בעייתית כזו. זו פגיעה בתדמית של הקבוצה וזה ממדר אנשים ורבנים מהקבוצה.

לצערי, דעתי לא התקבלה. נציג מהוועד הלך לכינוס, הוא אף אמר שם דברים בעייתיים על זוגיות ועוד שפגעו בקבוצה, ולזה התכוון הרב שרלו במכתבו, שהובא בפתיחה, בעניין "ובשל המדיניות של חברותא בתחומי הקשר בין בני זוג מאותו המין".

ב. המצעד

הוועד החדש רצה מהפכה ולכן שבר את הסטטוס-קוו שהיה בקבוצה עד אז, והחליט פה אחד ובלי כל גמגום ותהיות: חברותא תצעד במצעד בגאווה!

וזה היה זריז מאוד – הודעה נשלחה לעיתונות והוכנו לשלטים. אבל בחסדי השם יתברך ובנס הצלחתי אני הקטן, דעת יחיד מול כל חברי הוועד, למנוע את ההחלטה מהסיבות שפירטתי להם:

הקמנו את הקבוצה בשל היעדר קבוצה מתאימה לדתיים המכירים במשיכתם לבני מינם והמרגישים לא שייכים. כקבוצה ייחודית מטרתנו (מעבר לשימוש כקבוצת מפגש) היא להתקבל בקהילותינו המקוריות על ידי דו-שיח עם ההנהגה החברתית-רבנית. הרי ההומוסקסואלים הדתיים האורתודוקסיים הם למעשה הצידוק לקיומה של הקבוצה, שכן אין קבוצה אחרת המתפקדת כבית בעבורם. יש בשפע קבוצות אחרות החיות ופועלות בדרכן ואולי ניסינו להידמות להן מעבר למה צריך. העובדה שנראה כאילו הקבוצה צועדת במצעד תגרום לנזקים בכמה מישורים:

– פגיעה בעצם צידוק קיומה של הקבוצה כקבוצה אורתודוקסית

– גרימת נזק כבד ביחסינו עם מנהיגי החברה הדתית לאומית והרבנים (מזכיר את מכתב הרב שרלו)

– פגיעה בקבלתנו בקהילות המקור

– פגיעה בקשר ובדו-השיח מול הציונות הדתית

–  מצטרפים נוכחים יודרו מהקבוצה, ללא קבוצה דתית להשתייך אליה

– מצטרפים עתידיים ימודרו מהקבוצה, ללא קבוצה דתית להשתייך אליה

מי שמעוניין לצעוד כאדם פרטי – שיצעד, אבל לאור המאזן הנ"ל צריך להשאיר את הקבוצה כקבוצה בבית.

ג. שבת המניין הגאה

הכול התחיל ברעיון לארגן שבת מיוחדת לקבוצה שלנו. מיד הוצע להפוך את השבת לשבת קהילה, קרי: כולל הלסביות הדתיות, קרי: בת קול.

כיוון שיהיו גם בנות שוב עלתה שאלת המניין, ושוב הוחלט פה אחד שיהיה מניין גאה. מובן שהוועד לא הבין את הבעייתיות שבדבר, ושוב מצאתי את עצמי נאלץ להסביר דברים שבעיניי כאדם דתי אורתודוקסי נראים פשוטים כל כך:

1. גם לו לא היה מניין גאה/שוויוני אלא רק מניין אורתודוקסי – כיוון שזו השבת הראשונה שאנו מארגנים וכיוון שטובת אנשינו לנגד עינינו, וכיוון שיהיו הומואים דתיים שלא יבואו לשבת משותפת עם בת קול – לא נכון לארגן שבת משותפת כזו. רק נרחיק את קהל היעד שלנו. והדבר פשוט.

2. בפועל כן מדובר שרוצים לארגן מניין גאה/שוויוני – הרב שרלו, אחד הרבנים הכי פתוחים לנושא, אינו לבד בכעסו על הקבוצה, והוא צודק בכעסו זה. גם הרב יחיאל פאוסט, שבעבר בא למפגש,  ושגם הוא נחשב לרב מאוד פתוח לנושא – גם הוא אמר לי שאם בעבר היינו מארגנים שבת ובה היה מניין גאה/שוויוני הוא לא היה בא למפגש שלנו, ולא היה בקשר עם הקבוצה שלנו. לאחר המניין ביום הכיפורים חטפנו על הראש מעוד רבנים, ולכן הוחלט שלא ניתן חסות ולא תהיה חלק משום מניין גאה/שוויוני בעתיד. לכן כשכעת הנושא עולה שוב איני מצליח להבין מה ההווה אמינא בכלל.

הופתעתי לגלות שדבריי נפלו על אוזניים ערלות. חברי הוועד החדשים לא הבינו מה אני רוצה. אחד מחברי הוועד החדשים כלל לא הבין מה הבעיה במניין הגאה, את האחר לא עניינו כלל הרבנים, והשלישי רצה רק להתחיל ארוז ושיהיה כבר כיף ושמבחינתו רק שתהיה כבר שבת.

ניסו להציע פשרה – שיהיה גם מניין אורתודוקסי ומניין גאה. אבל הבהרתי שזו אינה פשרה אמתית כי כל עוד הקבוצה חתומה/מארגנת/קשורה לשבת שיש בה מניין גאה/שוויוני – היא חוטאת למטרות שלה, חוטאת לרצון ההכרחי להיות בקשר עם רבנים ועם הקהילה הדתית לאומית שאף היא נגד המניינים הללו. תהיתי כיצד אנחנו רוצים להושיט יד לציונות הדתית שתקבל הומואים דתיים אם אנחנו פותחים מולה עוד חזית מלחמה – לא די שאנחנו הומואים והעניין קשה להם לעיכול, אנחנו גם פמיניסטים ושוויוניים – נושא לא פחות קשה להם לעיכול. שוב טענתי שזה זה לא נכון אסטרטגית, זה לא נכון טקטית, זה לא נכון הלכתית, זה לא נכון תדמיתית, זה לא נכון מהותית, זה לא נכון מטרתית (מלשון מטרה. מה המטרות של הקבוצה), וזה לא נכון חזונית (מלשון חזון. מה החזון של הקבוצה).

לא רק שהוועד לא הבין את הבעייתיות בשבת הזו, אלא בניגוד למה שהוסכם שבסוף לא תהיה שבת כזו אלא זו תהיה שבת המניין הגאה בלי קשר לקבוצה, ובניגוד לסיכום שלא ניתן במה לשבת כזו לא באתר ולא במפגשים כי שבת מניין הגאה כמוה כשבת שמארגנים קונסרבטיבים – אחד מחברי הוועד החדשים הודיע על השבת הזו בהודעות שבתחילת מפגש הקבוצה. והדבר נעשה על ידו בכוונת מכוון כדי להכעיס. כשזה קרה רתחתי כולי וחשבתי לנטוש מיד את המקום, אבל מפאת כבודו של האורח שהזמנתי למפגש לא אמרתי דבר כדי שלא לעורר סערה.

בתום הפגישה החלטתי לפרוש על-אתר הן מעריכת האתר והן מכל הדיונים וקבלת ההחלטות.

גישור – הבטחות שווא

נעשו ניסיונות גישור כדי שאשוב. לאחר כמה פגישות, ויכוחים ודיונים, רכזי הקבוצה המקורית נתנו לי את מילתם כי "המפתחות אצלך. תוביל את הקבוצה כראות עיניך ואנחנו ניתן לך גיבוי מלא לכל החלטה שתקבל".

לא הייתי תמים והקשיתי אם יכבדו גם החלטה של החלפת חברי הוועד ונעניתי שכן. "כל החלטה שתקבל", שבו והבטיחו.

חמוש בהבטחה זו התחלתי לגבש ועד חלופי. ועד שמבין את השליחות ואת המשימה ואת החשיבות ואת קהל היעד של הקבוצה. כמו כן, כדי למנוע הישנות בעיות בעתיד וכניסת אנשים לא מתאימים לקבוצה, התחלתי לנסח נקודות מוצא בחזון של הקבוצה. הדבר לקח שעות על גבי שעות, שיחות טלפון אל תוך הלילה ומפגשים רבים.

כשנקודות המוצא נוסחו בהשתתפות האנשים שהיו אמורים להחליף את הוועד הקיים, ניגשתי לממש את המנדט שניתן לי. רכזי הקבוצה קיבלו רגליים קרות וביטלו את כל הסיכום, ובכך שברו את כל הכלים – הם שיקרו לי במצח נחושה, ואפשר לומר שעד היום הם אפילו לא התנצלו ברצינות על מה שקרה.

כיוון שנשאר הסממן האורתודוקסי היחיד בקבוצה הבנתי שההחלטה לפרוש סופית משמעה התחלת הפירוק של הקבוצה כקבוצה דתית. לכן עדיין לא היה לי קל לעזוב מפעל ששנתיים וחצי מחיי עמלתי על הבאתו לעולם, על גדילתו ועל טיפוחו. נעשו עוד גישושים למצוא פתרון, אבל כולם עלו בתוהו. שיתפתי רבנים בהשתלשלות האירועים, וכמעט פה אחד נאמר לי לפרוש. ובאמת, בלית בררה הבנתי שהקבוצה היום היא לא מה שהייתה פעם וכי מדובר בקבוצה רפורמית-קונסרבטיבית לכל דבר ועניין.

מציאות – מה קרה מאז הפרישה

כיוון שאיני רוצה שיאשימו אותי בססמאות, הנה לכם כמה נתונים אחדים, על קצה המזלג ממש, על הקבוצה כרגע:

* כרגע חצי מראשי חברותא אינם דתיים. איני מגלה סוד או חושף מידע אישי אלא הם אינם מסתירים זאת ומודים על כך בריש גלי – חלק מהם אפילו כופרים, אתאיסטים שאינם מאמינים באלוקים כלל, אוכלי חמץ בפסח ושאינם צמים ביום הכיפורים.

* עורך אתר חברותא הוא אדם חילוני. הוא דאג להעלים רשומות שהעליתי לאתר ושלא מצאו חן בעיניו, כמו שאלת טיפולי המרה. הוא דאג לשים תמונה של קונדום באתר.

* הוועד הנוכחי דוגל בהקמת קהילה דתית גאה, כלומר הקמת גטו להומואים על חשבון קבלה והכרה בקהילות הקיימות.

למה הפרטים הללו חשובים? ובכלל, האם היותם חילוניים ואפילו אתאיסטים הופך אותם לאנשים לא טובים? לא לא, וחלק מהם באמת אנשים טובים. אבל הפרטים הללו חשובים כי הם מעידים כאלפי עדים על אי-הכרת קהל היעד. כיצד ייתכן שבראש קבוצה המתיימרת להיות דתית יעמדו חילונים כופרים?! כיצד ייתכן שהם ינווטו ויקבלו החלטות, כיצד הם יכולים לעמוד מול הקהל הדתי  לומר אנו בשר מבשרכם?

על כן הגיע הזמן לומר את האמת הפשוטה, הכואבת אבל האמתית והברורה – חברותא אינה אורתודוקסית. ואת העובדה הזו הסתירו מכם, והודות למכבסת המילים הודיעו על פרישתי בחצי משפט בניסוח "עמית פרש בשל סיבות אידאולוגיות", בלי לפרט את מהות הדבר.

ואם אתם, הקוראים, מגדירים את עצמכם כדתיים אורתודוקסים או שדרך זו היא נר לרגליכם גם אם אתם מגדירים עצמכם אחרת – אתם מוזמנים אלינו, לכמוך – קבוצה להומואים דתיים אורתודוקסים. כאן תמצאו בהרחבה אתה ה"אני מאמין" והאידאולוגיה שלנו.

החלטה – פתיחת "כמוך" היא החלטה של אין בררה

במצב החדש שנותר הבנתי שבגזרה הדתית באמת (ולא הדתית כאילו) כרגע יש ואקום. רִיק. אין קבוצה פעילה שתיתן מענה להומואים דתיים אורתודוקסים.

מנגד, חשבתי שאם אפתח עוד קבוצה יהיה בכך אימות של האמירה הידועה "שני יהודים שלוש דעות". הרי ההומואים הדתיים הם קבוצה קטנה כל כך, ואין טעם להתפצל ולפתוח עוד קבוצה. חשבתי על כך שהפיצול מזכיר את המפד"ל והאיחוד הלאומי שלא מצליחות ללכת יחד אף שרב המשותף על המחלוקת.

אבל כמו שחשבתי וכמו שאמרו לי רבנים, לפעמים באמת ניצבים מול מצב שאין בררה והפיצול הכרחי. מה גם שחברותא אינה באמת קבוצה דתית אלא היא רק באצטלה של דתית, ובפועל היא הוציאה את עצמה מחוץ לגדר של העולם האורתודוקסי. כך שההשוואה למפד"ל והאיחוד הלאומי אינה במקום.

על כן, עם כל הכאב והבעייתיות, לא נותר אלא לפתוח קבוצה שתיתן מענה לציבור האורתודוקסי, ואכן עם עוד חברים פתחנו את כמוך – קבוצה להומואים דתיים אורתודוקסים.

כמוך כוללת אתר אינטרנט המתעדכן מדי יום ביומו, ובע"ה מפגשים חודשיים שיחלו בקרוב.

אחרית דבר – הרב שרלו מסכם את כל הנ"ל

ניתן לרב שרלו, הרב הפתוח ביותר בנושא ההומואים דתיים, לסכם מדוע חברותא אינה קבוצה אורתודוקסית. כך כתב הרב בתשובה שפרסם לא מזמן, בה' מרחשוון תשע"א (13 באוקטובר 2010):

תוכן השאלה

א. מה הרב חושב על "המניין הדתי הגאה"? על פי הפרסומים שלהם, לדבריהם המניין שלהם שוויוני והלכתי וזה נשמע לי מוזר. דרך חברים הבנתי כי אישה אמרה בתפילות שם את כל נדרי´ ונשים לקחו חלק בתפילות וגם יש ישיבה מעורבת מלכתחילה.

ב. מה דעתו של הרב על "מצעד הגאווה"? ממה שהצלחתי לחשוב, אין בעיה הלכתית ללכת לשם (אני עצמי לא הולך לשם בכלל ומתנגד לו) אז מה בעצם הבעיה ההלכתית שדתי שומר תורה ומצוות ילך לשם?

תוכן התשובה

א. נחשפתי למניין הדתי הגאה בשנה שעברה, והדבר הביא לניתוק הקשרים (הרופפים) שהיו ביני ובין "חברותא" והמערכת שסביבם. צר לי שהם בחרו את הדרך הזו, שהיא למעשה הכרעה לא לפעול בתוך מסגרת ההלכה והקהילה הדתית, אלא מחוצה לה.

ב. מצעד הגאווה הוא בעייתי בעיני משתי סיבות שאינן קשורות האחת בשניה. הראשונה היא עצם העובדה שנעשה מצעד פומבי על בסיס מיניות שהוא הפך הצניעות, וגם אם היה מצעד אחר בכיוון זה – מצעד הזוגיות – לא הייתי נוטל בו חלק. הדבר השני הוא העובדה שמצעד זה מכוון לביטול התורה ולהצבת מערכת תרבותית אחרת לחלוטין של חיים, שמקורה אינו אלוהי אלא אחר. איני מבין כיצד ניתן ליטול חלק בדבר.

זו האמת המרה, וחבל שנאלצנו להגיע לכך.

עמית

יו"ר עמותת כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים ועורך האתר

(עוד בעניין הזה – ראו ר"י שילה: "חברותא כרוך בהכשלת הרבים באיסורים חמורים"

וראו שו"ת הקשור לכמוך)

26 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. כדתי לאומי, אין לי עניין להשתייך לציבור הומואים דתיים שאינו מקבל הכרה לפחות מרב מוערך אחד בציבור הדתי לאומי.
    הרי זו הדרך היחידה לכך שיכירו בנו.

    יישר כוחך על ספיגת העלבונות בשקט, והכוח שנשאר במותניך להקמת הארגון!

    גם אם על נקודת הקונדום אני חולק, הרי שבגדול הצדק זועק לשמיים מתוכן דבריך, ואני מגבה אותך באופן מלא.

    חשוב שרבנים מהציבור הדתי-לאומי יתמכו באופן ברור בארגון, והעדר תמיכה כזו מהווה סיבה מספקת לדעתי לשינוי אופי הארגון, ובלית ברירה לפתיחת ארגון חדש.

  2. איזה עצוב זה.
    פלגנות איננה מועילה.

    גם לא מנטליות של טפולי המרה ותמיכה בהם (אמיתית או מוסווית) גם לא דיון בהבטים אחרים כמו גלגול בשלג כדי לתקן את עצמך (פליז!) גם לא התנגדות למצעד הגאווה , שנועד לעזר לאדם להיות גא בעצמו ושלן עם עצמו.

    מה שלא היה בסדר אז לא יהיה בסדר גם עכשיו, כל עוד תבחר להציג עמדה מזוכיסטית של הלקאה עצמית

  3. חבל על הפילוג, אני מבין את תחושותיו של עמית, אבל לא זו הדרך. נשארים בבית ומתקנים אותו מבפנים.
    ד"א לעניין המניין הגאה אין מניעה הלכתית שאשה תאמר כל נדרי, אין כאן עניין של הוצאת ידי חובה. והישיבה המעורבת – כשמדובר בהומואים ולסביות – נו באמת, כמה מגוחכים אפשר להיות!! ושוב, פרישה איננה הדרך.

  4. I read all your letter and I must congratulate you very warmly for your courage and your determination to remain loyal to the spirit of the Jewish Massoret in spite of so many obstacles and difficulties.

    I have personally attended two Havruta evenings and I felt extremely uncomforable in both of them, since I could not see any Torah spirit in the way they were lead. And since them I decided to keep away from Havruta. They still send me emails to inform me of the meetings, and here again, it's been quite a long time that I haven't seen any interest for Emet and Ru'haniut in the topics of those evenings. I was always wondering why is it so until I understood that authentic Judaism was not really important to Havruta.

    WHen I first heard about Havruta, I got very excited and I thought that it would be the place to get 'Hizuk from in Torah and Yirat Shamayim, a place where each person will try to help his fellow to be a better Jew in spite of the Nisayon Hayadu'a. But I got extremely disappointed.

  5. עמית,

    אני זוכר את המפגשים הדיסקרטיים בבתים תל אביביים לפני כ-5 שנים. לאט לאט הדברים התארגנו יותר ויותר, והיה ברור לי שתיטול בהם חלק משמעותי- זה היה המקום שלך.

    היה גם ברור לי שיווצר קונפליקט- הרי לא תוכל לדור יחדיו עם אנשים שאינם דתיים, שכבר אז הגיעו למפגשים (ואני ביניהם). והויכוחים הרי לא החלו באותו יום כיפורים. הסדק נוצר עם היווצרות הסלע.

    אני מעולם לא ביקשתי לשנות את אופי הקבוצה- חזרתי בשאלה, משום שאורח החיים הדתי לאומי, לדידי, מתנגש חזיתית עם נטייתי המינית. ידעתי שאיני מוכן לשקר לעצמי.

    אורח החיים שבחרת לעצמך אתה אינו קל- אולם הוא הקרוב ביותר לאורח חיים יהודי הלכתי אמיתי.

    אני עזבתי לטובת ארגונים אחרים, חילוניים, בקהילה. הופתעתי לראות את חברותא מצטרפים אלינו. הם פתרו את הקונפליקט- והסירו את האורתודוקסיה, כמו שהארכת כאן לכתוב.

    טוב עשית.

    יצרת בסיס ונטעת שורשים למקום יהודי דתי אורתודוקסי העוסק בנטייה מינית, ולא להומואים שמחפשים קצת רוחניות יהודית.

    כל ארגון ילך לדרכו, ותעשו כולכם, ונעשה כולנו, חיל.

    בהצלחה,

    שי

  6. בע"ה

    ראשית כל, יישר כח גדוווול!

    הרגע סיימתי לקרא את הנימוקים להקמת "כמוך", וממש התרגשתי מכל הנאמר ולענ"ד ניכרים בו דברי אמת.

    רק בשבוע שעבר נודע לי על קיומכם, כאשר חבר סיפר לי שהולך לכינוס שלכם. משם הוא יצא עם הרגשה והבנה חיובית, שונה לגמרי ממה שחווה עד כה.

    איך הצלחת לארגן כאלה "קליברים"? רק על זה מגיע לך פרס…

    אמרתי לידידי שאם הרב בורשטין שליט"א יהיה שם, שלא ילך, שירוץ לשם… (את האחרים אני לא מכיר מקרוב). כפי ששמעתי וכפי אני מכיר את הגישה שלו, הרב בורשטין שליט"א נכנס לעומק ולרוחב הנושא, עד ששאל דגולי ישראל, שאלות מעשיות שכאשר אני חשבתי עליהם נדמה היה לי שהגזמתי…

    לצערי, בגלל גילי הופעה של חרדי ומשפחת צאצאים ענפה בלעה"ר, לא יכול להגיע למעמדים פומביים כאלה ודי לחכימא.

    יש קהל עצום בלי גוזמא, הזקוק לכם אם מודעים לכך ואם לאו. ומי יעודד את הצבור החרדי הזקוק לכך?

    אסיים בברכה שתחזקנה ידיכם, ותצליחו בכל אשר תעשו (כי המעשה הוא העיקר) ותמשיכו לעמוד על העקרונות הברורים והנכונים שבגללם הגעתם עד הלום!

    כה לחי!

  7. עמית היקר,
    אמנם יש לי ביקורות קלות על חלק מדף הבית של האתר אבל לאחר קריאת הדברים תרשה לי לחזק את ידיך. אני זוכר את עצמי בתחילת דרכי, קונפליקטים ערכיים רבים אינם נותנים לי מנוחה, זהותי קרועה ולא יציבה. בנקודה זו אני עוצר ומנסה לחשוב מה היה עוזר לי באותם רגעים, למה בעצם זקוק נער דתי בתחילת הדרך שבאה לאחר ההכרה בנטייה המינית וברצון להישאר דתי- ואני מאמין שנער במצב כה מעורער זקוק בעיקר ליציבות. ויציבות משמעה, אירגון בעל ערכים איתנים והכי חשוב- גלויים. חשוב שהנער יידע לאן הוא מגיע והאם הוא מזדהה עם המקום, הדבר מקנה אמון וביטחון והוא הבסיס לכל העצמה אישית זהותית האמורה להתרחש במהלך מפגשיי האירגון (אחרת אינני מוצא טעם באירגונים אלה). אתה עושה עבודת קודש עמית, אני מאחל לך להוביל את הנערים לעבר זהות מורכבת אך עם זאת יציבה. ולמרות הכל, הקפד נא להיות קשוב לנער גם אם הוא סוטה מעט מגבולות וערכי האירגון. אל תשפוט איש כי גם אם כולכם הומואים דתיים. מעולם לא היה איש במצבו של רעהו.

    באהבה והערכה עמוקה

    יוסי.ט. imago_dei@walla.co.il

  8. אין פתרון לקבוצה האומללה הזאת של הומואים דתיים
    אין תשובה ואף אחד בעולם לא יוכל לעזור להם שהם חיים בחטא כל הזמן בכל חייהם

    ולגבי תיקון של בן איש חי . לפי דעתי גבר נורמלי אם נכשל וחטא בעבירה אז הוא צריך לתקן אבל בשביל הומו זוהי משיכה טבעית וזה שונה לגמרי !

  9. אני סטרייטית , יש לי חברים בקהילה הגאה אך הם לא דתיים . מה שכתבת פשוט שובר את הלב ומרומם בעת ובעונה אחת , עם כל זה אתם מתמודדים ? אתם פשוט מדהימים עקרוניים ומיוחדים בעיניי, אנשים ם נפש גדולה , הקב"ה יחזק אתכם ובמיוחד אותך על העבודה התמה שאתה עושה ובכל אשר תפנו תצליחו . אמן .
    אור ושמחה !

  10. לאחר עיון מדוקדק, לא מצאתי כל הבדל בין כמוך ובית הו"ד. השאלה בעינה עומדת: לשם מה יש צורך בשני ארגונים בעלי אידאולוגיה זהה?

  11. מה יש לי לומר : תיקון קשה מאוד !!! הרגשה להתחבר ליוצר ואמונה גדולה : אהבה לתורה ואמונה גדולה פחד גדול מהבדידות : רצון גדול לבנות בית בישראל ולתקן את המצב הקיים < צריך לוותר על הכול (בעצם על עצמך ) ולעשות רצון מתוח אמונה שמגביל את רצונך לעשות את הבלתי אפשרי לאפשרי : איך ולמה חיבת להיות תשובה לזה הרבה יהודים מאמינים רחוקים מהדת והאמונה בגלל שלא נותנים כלים והסבר הגיוני לזה וזה מכעיס אותי ואת כולם : אנשיים כמוני יכולים לתת את האמונה ולדווק בתורה במסירות נפש בגלל הניסיון : אבל אנחנו צריכים גם פטרון יש התעלות רוחנית וכוח היצר הרע נלחם בנו וכול פעם מחדש בחוזקה שגוברת לו היה לנו פטרון יכולנו לצאת מי הסיוט הזה מה שרובינו רואים בגלל האמונה החזקה שלנו , את הצעד להתאבד ולא לחיות חיים רקניים בלי ילדים ומשפחה ובלי חברה תומכת בבקשה תמצאו נוסכה דרך לעזור לנו לקבל ולהבין את התיקון שלנו אני זועק מישהו שומע אותי ענני ענני !!! אוהב את כולם וכול אחד מימכם לא אשם ביחד נוכל למצוא פטרון ולדון ולחזק אחד את השני בזוגיות למינהם ! עדינים אבל צריכים להיות חזקים ומחוספסים הדרך קשה מי סוף , מנוחה לנשמה ,נחלה ,שפיות , זוגיות ,אמונה ,שלמות ש הצדיק

    זה יפה ונכון לכול צד אבל מה קורה באמת , אנחנו צריכים תשובות השעון מתקתק מצעד לא מענין בכול יום מתאבדים בחורים ונשיים חד מינים ,בגלל האמונה בדת האמת ,ובגלל שהם לא יכולים לעמוד בזה לא נשאר בררה מתאבדים הנשמה סובלת , אין לה מנוחה !!!

  12. עמית היקר,
    סופסוף קראתי את המהלך שהביא אותך לעזוב את ארגון חברותא.
    א. רצוני להבהיר שאני מאמין, דתי ושמור מצוות, אבל לא לפי רוח האורתודוקסיה של ימינו.
    ב. גם אני הבחנתי בלא מעט בעיות בהתנהלות של חברותא, אבל כיהודי מסורתי-הלכתי וליברלי לא התנגדתי לכל דבר.
    ואם לא הסכמתי, נעדרתי.
    ברור לי שיש גם מקום לארגון ופעילויות להומואים דתיים, מסורתיים ואחרים שמתקרבים לדת אבל לא מעוניינים או לא רוצים להיות מחויבים לתכתיב של הרבנים האורתודוקסים.
    בכל זאת,אם חיפשתי ארגון שהולכת על פי טהרת ההלכה האורתודוקסית, לע"ד קיימת לא מעט שנים ארגון שהוא רואה את עצמו מחויב להלכה: הו"ד.למה לא הצטרפת אליו והייתי מחזקים כוחות?
    זה חבל לע"ד.