ד"ת לפרשת בשלח | דבר תורה לפ"ש

אם שני אנשים זווגו במלאכת מחשבת מורכבת "וקשה כקריעת ים סוף" – אסור לבוא ולהחליט אחרת * אייל בדבר תורה לפרשה

מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: 'לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?'

אמר לה: 'לששת ימים'.

אמרה לו: 'מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו?'

אמר לה: 'הקב"ה יושב ומזווג זיווגין, ביתו של פלוני לפלוני..

אמרה לו: 'וזוהי אומנותו?! אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים כמה שפחות יש לי, לשעה קלה אני יכולה לזווגן'.

אמר לה: 'אם קלה היא בעינייך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף'

(בראשית רבה סח, ד)

על המטרונה הזו ידוע לנו רבות מִסִפרות חכמים. מן הסיפורים עולה דמות של אישה לא יהודיה, משכילה ומתעניינת, אשר אמונתה הדתית איננה ברורה. לעתים נראה שהיא מעלה טענות מעין נוצריות ולעתים היא מצטיירת כפגאנית.

מסופר שהיא ישבה בציפורי, עיר השלטון המרכזית בגליל הדרומי, ויש בינינו קרוב לעשרים סיפורים על מפגשים בינה לבין ר' יוסי בן חלפתא, איש המקום. מטרונה זו גילתה עניין רב ביהדות ובנושאים הקשורים אל המקרא, והיא באה אל ר' יוסי בשאלות משאלות שונות: על בריאת האישה ועל בריאת העולם, על הצדק האלוקי המתבטא בהנהגתו בעולם ועל דמויות מקראיות כגון יוסף ויהודה. בסיפורנו היא שואלת את ר' יוסי שאלה הנראית לכאורה תמימה, ור' יוסי משיב על שאלתה – כמו שהוא עושה בכל מקום – תשובה אמתית ומנומסת. הוא אפילו מצטט בפניה פסוק מקראי כהוכחה לטענתו. הבריאה, אומר ר' יוסי, נעשתה כולה ונסתיימה בשישה ימים, ועל כך ממשיכה המטרונה ומקשה:

אמרה לו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו? אמר לה: יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני אשתו של פלוני לפלוני ממונו של פלוני לפלוני.

אכן, שאלה מעניינת העוסקת בסוגיית התערבותו של האלוקים במהלך העולם מאז הבריאה ועד כה. האם יש לתאר את האלוקים רק כעילה ראשונה, כבורא, אשר משעת בריאה הפסיק לגלות עניין במעשה ידיו ודי לו בחוקים שקבע ושעל פיהם מתנהל העולם, או שמא הוא אל מתערב, נוכח, יום-יומי, העוסק בכל הדברים המעסיקים את האדם בכל עת ובכל מקום? תשובתו של ר' יוסי ברורה: אלוקים אינו פוסק מלהתערב במהלך חיי האדם – כל אדם – וזמנו מוקדש כביכול לתיווך ושידוך.

מסתבר שתשובתו של ר' יוסי עוררה את פליאתה של המטרונה.

אמרה לו: זו היא כל אומנותו? אף אני יכולה לעשות כן! כמה עבדים וכמה שפחות יש לי, ולשעה קלה יכולה אני לזווגן. אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף.

בדיאלוג מבדח מעט זה קוראת המטרונה תיגר על אלוקי ישראל – האם זיווג זיווגים היא כל אומנותו? כל יכולתו? מה הרבותא במעשה זה, היא שואלת, והרי אין, לדעתה, דבר שהוא פשוט יותר לעשייה! המטרונה מאמינה כי ב"שעה קלה" – כלומר במהירות ובלא שהדבר ידרוש השקעה מיוחדת – היא יכולה לעשות מה שעושה אלוהיו של ר' יוסי בכל יום ויום משעות השבוע והשנה מאז הבריאה ועד עתה.

תשובתו של ר' יוסי מנומסת ואדיבה: אפשר שהדבר נראה "קל" בעיניה של המטרונה, אבל לפני הקב"ה המעשה הוא "קשה כקריעת ים סוף". והנה הלך לו ר' יוסי בר חלפתא. מה עשתה? נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות. אמרה: פלוני ישא פלונית ופלונית תשא פלוני, וזוגה אותן בלילה אחד.

לכאורה עומדת המטרונה בדיבורה. "אלף עבדים ואלף שפחות" הוא מספר אדיר שכוונתו להראות לא רק את עושרה של הגברת מציפורי, אלא גם את ביטחונה המוחלט ביכולתה לשדך אנשים ולזווג זיווגים באופן מכאני וטכני, כאשר יעלה הגורל. מה שעושה אלוקים במאות הדורות שמאז הבריאה היא עושה כביכול "בלילה אחד", ובאחת; הן לגברים והן לנשים היא נותנת הוראה סמכותית חד-משמעית לא לסרב לשידוכים שהיא מסדירה להם.

 

למחר באו אצלה, זה מוחו פצוע וזה עינו שמוטה וזה רגלו שבורה. אמרה להם: מה לכם? זו אמרה: איני רוצה את זה, וזה אמר: איני רוצה את זו.

(שם)

קטע מבדח זה מוכיח את מה שידוע היה לר' יוסי מראש: הזיווג הוא משימה מורכבת, ואי אפשר לעשותו כלאחר יד ובכוח הזרוע. גם המטרונה רואה כי המשימה איננה כה פשוטה לביצוע כפי שסברה.

 

מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: אין אלוהים כאלוהיכם, אמת היא תורתכם, יאה ומשובחת, יפה אמרת. אמר לה: לא כך אמרתי לך, אם קלה היא בעיניך – קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף!?

(שם)

לעתים אנו נתקלים במקרים בהם נושא הזיווג וההתאמה בן בני אדם נתפסים כעניין של מה בכך, כעניין שניתן לדיון וויכוח ולעתים אף "לשינוי" או "התאמה" לסביבת החיים.

אני מקווה שפרשת השבוע שלפנינו וההקבלה של עניין הזיווג לקריעת ים סוף יזכירו לכולנו כי התאמה בין בני זוג, מלאכת החיפוש והשידוך הם קודש פרי יצירתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו. אַל לאיש להיות יהיר ולנסות בכוח הזרוע וברגל גסה לכפות את רצוננו, לנסות "להמיר" ולשנות, או להתערב במלאכת המחשבת העדינה והמורכבת הזאת.

שבת שלום,

אייל

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.