סיכום מפגש שבט תשע"ו: מפגש עם מיכל, אישה דתייה שגילתה שבעלה הומו – משתתפים ותיקים | אירועים ומפגשים

חנן: "אני יוצא חצוי מהמפגש, אז כן או לא? האם מתחת לכל הרצון שלי להתחתן עם אישה ולהקים משפחה, יכול להיות שאקום ואלך יום אחד?" * ב': "יצאתי מהשיחה מבולבל, אך עם הרבה כוח" * אלי: "את שאבחר לחיי איני יודע – האם זה יהיה עם אישה אם לאו, אבל דבר אחד ברור לי: אם אבחר באישה איידע אותה לפני" * דודו: "הזדהיתי עם האמונה החזקה של מיכל, אהבתי את השנינות, הנחרצות, הכנות והאמת הניכרת מדבריה" * ארבעה סיכומים מאת משתתפים שכבר השתתפו בעבר במפגשי כמוך. מחר נפרסם סיכומים של חלק מאלה שהגיעו בפעם הראשונה למפגש

תמונה 04

חנן

"אני לא מתחרטת על רגע אחד שחיינו יחד". החיוך שלה לא מש מפניה, ולפי הצחוקים של הקהל של כ-60 הגברים שהיו, נראה הייתה כאילו היא באה להופעה קומית.

תחילה חשבתי שאבוא ואראה אישה שברירית, מדוכדכת, שכל חייה נהרסו והיא עסוק כעת באסיפה של השברים של מה שנשאר מנישואיה.

אך מהר מאוד התבדתי. היא הייתה נוכחת, מלאת חיים, מחייכת וכואבת. כאב אמתי שהוסווה היטב במייק אפ ובגד שחור אופנתי. היא שוזרת בדיחות על עצמה לרוב, זו הדרך שלה להתמודד עם זה. לצחוק, לחיות, אימא לשלושה ילדים לא יכולה להרשות לעצמה לחיות אחרת. אם לא בשבילה אז בשביל הילדים, וכן, גם בשבילה. גם לה מגיעה הזדמנות שנייה. 11  שנים חייה חיים מאושרים, דבר לא חסר לה. גם לא כסף. היה לה בעל נפלא שהוא חבר לחיים, אבא לילדים שאפשר רק לחלום עליו, וגבר מושך לכל הדעות. לא היה אפשר בשום מציאות אחרת לחשוב על חיים מתוקים ומאושרים יותר. ואז בא השבר, הבעל המושלם הודיע שהוא הומו.

"זה הכול? אז אתה הומו, מה אכפת לי. כל עוד אנחנו יחד. אנחנו יחד, נכון?"

מה שהיה ברור לה, לא היה ברור בכלל לדמות השברירית שמולה.

"בשבילי המשפחה היא הקצה", אמרה לנו בכאב. בשביל שלמות המשפחה הייתה מוכנה לכול, ובשלב מסוים אפילו נישואין פתוחים עלו על הפרק, דבר שבעבר בכלל לא העזה להעלות על דעתה. אך הוא סירב לכול. זה היה חזק ממנו. אבל לא ממנה.

אני שומע את הדברים וכעס רוצה להתפרץ בתוכי על הבעל הזה, שהיה לו הכול, משפחה וילדים והוא עזב את זה לקשר עם גבר, לא בגלל הנושא המיני מיהרה להסביר לנו, זה היה משהו ברגש, דבר שהיא לא מבינה עד היום, וגם אני במקום כלשהו לא, אבל אני לא מעז לשפוט.

"אל תעשו את זה לאף אישה, תחיו את חייכם אבל אל תקלקלו חיים של אחרים, מדובר בנפשות, יש כאן אישה וילדים". זה המסר שבאה להעביר. תחשבו פעמיים היא אומרת לנו, לפני שאתם מקימים משפחה אם אתם יודעים לאן זה מוביל.

"לא כולן חזקות כמוני, הרוב יתמוטטו, ולא בטוח שישובו לחיים תקינים. לי יש משפחה תומכת, חמות נהדרת ומפרגנת".

אי אפשר להתעלם מהכוחות שלה כשהיא מספרת את סיפורה, ויותר מכול – מהאמונה החזקה שלה בבורא עולם.

"אני דואגת לבעלי. אני לא יודעת איך הוא יתמודד. הוא הוריד את הכיפה, נהיה חילוני. לי יש את הקב"ה שיקים אותי אם אפול, אבל מי יקים אותו?"

האהבה עוד שם, לא נוקמת, לא נוטרת. מקבלת, ואני שומע מדבריה שהיא עוד תקבל אותו שוב. אע"פ שהיא אומרת שלא.

"לא הייתי מתחתנת איתו אילו הייתי יודעת מלכתחילה שהוא כזה. בפירוש לא. האם אני מתחרטת על רגע אחד ב-11 השנים האלה? לא, בפירוש לא".

אני יוצא חצוי מהמפגש, אז כן או לא?

אני פונה לחפש את התשובה בתוכי. האם גם בי, מתחת לכל הרצון שלי להתחתן עם אישה ולהקים משפחה, יכול להיות שאקום ואלך יום אחד?

היא משמיעה לנו שירים, שירים שמחזקים אותנו, שעוזרים לה להמשיך הלאה. להתקיים. הרבה בזכות אתר כמוך וחברה במצב דומה שמצאה בסיוע האתר, 'כמוני' היא קוראת לה.

"אני לא מסכנה ולא אתן שירחמו עליי". מגיע לי, היא אומרת. להשתייך לקהילה, לחיות את חיי, להמשיך בעבודתי. אני בסדר גמור. יש לזה גם צדדים חיוביים, היא מנחמת.

היא מקנחת בשיר "מודה אני" שלמילותיו היא קמה כל בוקר.

"לכו תראו מה קורה בבית לווינשטיין ותודו לקב"ה על כל רגע שאתם בריאים, וחיים, ואהובים. ושיש לכם מה לתת. ותקבלו פרופורציה על החיים. יש דברים גרועים יותר".

חנן

תמונה 03ב'

אני רוצה דבר ראשון להביע את השמחה והנחת שהייתה לי כשהגעתי וראיתי את כל היושבים, צעירים עם מבוגרים, מתעסקים כולם באותה סוגיה של איך לקיים את דבר ה' למרות ההתמודדות המיוחדת הספציפית שלנו.

אחד העניינים שדיברו אליי במיוחד הוא שמיכל דיברה על החשיבות של להתייחס ולהתחשב בצד השני – בצד של האישה.

שמחתי על דבריה אלה כי אמנם אני צעיר אבל אותי אישית כבר "דחו" כמה בנות שיצאתי עמן רק מפני ששיתפתי אותן בסיפור שלי. תמיד כואב לקבל "לא" כתשובה, אבל במקרה הזה עוד יותר. הדברים של מיכל היו חשובים לי כי היא עודדה אותי שאכן נהגתי כשורה ואכן פעלתי נכונה כשסיפרתי להן מראש.

עם כל זה, נורא קשה לי עכשיו. אחד המסרים בשיחה היה שמצד אחד לא להתחתן עם בנות (אלא אם כן אמצא איזו אחת מבית משוגעים שמסכימה להתחתן עמי) ומצד שני שאין מה לחפש בזוגיות בין גברים.

כך שיצאתי מהשיחה נורא מבולבל, אך עם הרבה כוח. אני יודע שלאף אחד אין תשובות מלאות לכל השאלות, אבל ב"ה שיש בי אמונה. וחזקה!

תודה לך מיכל.

ב'

תמונה 1
עוגת יום ההולדת

דודו

מיכל בת של מלך (מלכי המלכים – הקב"ה) עמדה בעוז ובגבורה, במפגש כמוך, הארגון שחגג באותו ערב יום הולדת 5, מול כ-60 הומואים דתיים ומסורתיים (שוב נשבר שיא משתתפים במפגש) וסיפרה על בעלה שגילה לה על היותו הומו, לאחר שנים של חיים משותפים כזוג אוהב שלא חסר דבר.
בשבילי היה זה ערב הזדהות, מהצד השני של המתרס:

  • הזדהיתי עם ה"אהבה ממבט ראשון" שהייתה מנת חלקה של מיכל וגם מנת חלקי כשהכרתי את את אשתי בדייט הראשון.
  • הזדהיתי עם האמירה שלה למי שלימים היה הגבר של חייה: "אתה תהיה בעלי", אמירה שאמרתי אני למי שלימים הייתה רעייתי: "את תהיי אשתי".
  • הזדהיתי עם ה-11 שנות זוגיות של אושר, מקסימות ומדהימות של מיכל עם אבי ילדיה בטרם גילתה בעצם עם מי היא חיה את חייהם המשותפים, בדיוק אותו מספר שנים (11) גדושות אושר ושמחה, להם גם אני זכיתי לחיות עם אם ילדיי.
  • הזדהיתי עם השנה וחצי של ההתמודדות שלה עם המצב החדש שבא אל פתחה ואליו נקלעה האישה המרתקת והמדהימה הזו. גם לי ולנוות ביתי הייתה התמודדות בת שנה וחצי (שונה לחלוטין ובנסיבות אחרות) בטרם נסתם הגולל על חייהם המשותפים של מיכל ובעלה וגם על חיינו המשותפים (מי שירצה פרטים נוספים על סיפור חיי מוזמן לקרוא כאן).
  • הזדהיתי עם דבריה הכנים והאמתיים: "הכי קל היה לבעוט בכל אם זה מה שמגיע לי". גם אני חשבתי ואמרתי בדיוק כך בעת המשבר והשבר שחלקתי עם משפחתי.
  • הזדהיתי עם האמונה החזקה והידיעה הברורה שלה כי "אם אלוקים הביא עליי ניסיון קשה זה, אזי אוכל לעמוד בו והוא גם זה שירים אותי ממנו".

ויותר מכול:

  • אהבתי את השנינות, הנחרצות, הכנות והאמת הניכרת מדבריה.
  • אהבתי את הטפיחה העצמית על השכם, בבחינת: "אם אין אני לי מי יחמיא לי".
  • אהבתי את הנכונות וההקרבה שלה, למרות הכול, ולו רק כדי להמשיך ולשמור על הקן שבנו יחדיו היא ובעלה, גם לאחר הגילוי.
  • אהבתי את העמידה האיתנה בניסיון והמצב החדש שאליו נקלעה.
  • אהבתי את הרצון שלה לסייע לבעלה, אע"פ שביקש להיפרד/להתגרש ממנה, כדי לאפשר לה לפתוח דף חדש בחייה.
  • אהבתי את העמידה שלה בנחישות מול 60 חברים הומואים דתיים (המגזר שממנו היא באה) שהגיעו למפגש המרתק והמעניין.
  • אהבתי את העברת המסר הברור שלה לבאי המפגש: "מי שחושב לשאת אישה – עליו לצאת בפניה מהארון עוד לפני שיצעדו אל מתחת לחופה ולספר לה אודותיו ועל נטיותיו".
  • אהבתי את הדרך שבה בחרה להעביר את השיחה ואת סיפור חייה בלא מעט חוש הומור שובה לב ולשזור אותו בשירים שלכאורה נראה שנכתבו "במיוחד בשבילה". בעיקר השירים "ההסתרה שבתוך ההסתרה" של חיים ישראל, שמחזק את הביטחון העצמי והביטחון בקב"ה ולדעת שהכול מכוון מלמעלה. ו"מודה אני כל בוקר" של עומר אדם, שמחזק את האמונה ואת ההבנה שכל מה שאנחנו עוברים הוא לעתים כאין וכאפס לעומת מה שאחרים עוברים ועלינו להודות לקב"ה כל בוקר על חצי הכוס המלאה שנתן לנו.

אין לי ספק כי השיחה הזו שיצאה מהלב של מיכל חדרה ללבותיהם של המשתתפים במפגש.

דברים היוצאים מהלב וחודרים אל הלב.

דודו

תמונה 5אלי

למפגש מגיעה מיכל, כרגע פרודה מבעלה, ומשתפת אותנו בסיפור חייה.

בהרבה אמונה בבורא עולם, המון אומץ ולא מעט הומור, היא מספרת כיצד גילתה לאחר 11 שנות נישואים שבעלה – הגבר שלו נישאה – הוא כמונו. כמו כל אחד מהיושבים בקהל – גם בעלה הוא הומו.

לבי יצא אליה בשמוע הכאב בקולה, לשמוע את חוסר הצדק שנעשה כלפיה. לא אאריך בסיפורה האישי אלא דווקא במה שהיא רצתה להבהיר יותר – לחדד לנו ולבקש מכל אחד מאיתנו שלא להסתיר את היותנו הומואים לפני נישואים, ולחשוף בפני האישה העתידה להינשא לנו את סודנו ולאפשר לה לבחור בנו ביודעה עם מי היא מתחתנת.

מיכל לא אמרה זאת, אך יכולתי ממש לראות כמה פגועה היא, כמה קשה לה לעמוד מולנו ולחשוף בפנינו את העוול שנעשה לה. היא אינה מבינה כיצד בחר בעלה לעזוב אותה ואת תא משפחתם בעבור חלום לאהבה עם גבר. שאלה שמיכל לא תוכל לקבל את תשובתה לעולם. איך יכול גבר להחליף אותה לאחר 11 שנות חברות ושותפות בעבור גבר.

שאלתה הדהדה בראשי: האם לי זה יכול לקרות? האם גם אני כמו בעלה אוותר על אישה תומכת ואוהבת, ילדים נפלאים ותא משפחתי כל כך מבטיח לטובת האהבה של גבר?

עד לא מזמן (בערך שנתיים) הייתי עונה בכעס ״ודאי שלא״ , ודאי שלא הייתי פועל כמוהו והייתי מבקר את פועלו בחומרה רבה. ואולם תקופה האחרונה דווקא אני, שמעולם לא התאהבתי בגבר ובמשך כל ימי חיי בניתי חומת מגן בפני אהבה כזאת, מצאתי עצמי מאוהב בבחור כמו נפרצו חומותיי והבלתי רצוי חדר ללבי. גיליתי שנטייה מינית היא מעבר לקיום יחסי מין בין שני גברים אלא רצון לחלוק את חייך, רגשותיך, ימיך ולילותיך עם גבר. לרצות לבלות בחברתו כמה שרק ניתן ולבחור בו על פני כל השאר.

את שאבחר לחיי אינני יודע – האם זה יהיה עם אישה אם לאו, אבל דבר אחד ברור לי: אם אבחר באישה איידע אותה לפני.

תודה על מפגש חשוב ומרגש.

אלי

לפניכם חלק מהמסרים של מיכל, כמו שהושמעו במפגש המיוחד עמה (לחצו להגדלה)

והנה ברכות ששלחו לנו רבנים לרגל יום ההולדת (לחצו להגדלה)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.