לאחר 20 שנה – מכתב ל"אני" הצעיר | כל-מיני

בשבוע שעבר ציין אודי 20 שנה לרגע שבו פגש את אשתו וגם את השתתפותו במפגש כמוך שבו דיברה אישה הנשואה להומו. "הרגשתי כאילו היא מדברת עליי ולא על בעלה, והחלטתי לשלוח מכתב לאני הצעיר, ההוא מלפני עשרים שנה – בכדי לספר לו דבר או שניים על עצמו ועל העולם" * לפניכם המכתב המרגש

הדפסה מכונת כתיבה מכתבהשבוע חוויתי שתי חוויות הקשורות מאוד לתפיסה שלי את עצמי ואת המיניות שלי.

בשבוע שעבר ציינתי עשרים שנה לרגע שבו פגשתי את מי שתהיה אשתי כעבור חצי שנה, ומאז אנחנו ביחד. כמו כן בשבוע שעבר הייתי במפגש המדהים של כמוך, ובו שמעתי את "מיכל" מספרת כאילו את הסיפור שלי אבל מהצד של אישה הנשואה להומו – הרגשתי כאילו היא מדברת עליי ולא על בעלה (בעיקר כשהיא אמרה שהוא מהמם וחתיך, כמוני).

בעקבות כל זאת אני חושב שהגיע הזמן לשלוח מכתב לאני הצעיר, ההוא מלפני עשרים שנה – בכדי לספר לו דבר או שניים על עצמו ועל העולם.

אז ככה זה הולך:

תקשיב אני הצעיר.

אתה עובר עכשיו תקופה קשה וסוערת שבה אתה חווה רמות הורמונים גבוהות וסערות רגשות תכופות. אתה חושב שזה בגלל שאתה 'לחוץ חתונה' ושברגע שתתחתן הכול יירגע. אז זהו – שלא. זה יעבוד לך שנה-שנתיים ואז שוב תתחיל לחלום על גברים. וזה לא שבשנתיים האלה הכול היה נפלא. תבין, האישה שאתה הולך לפגוש היא אישה מדהימה. אימהית מאוד, מורה מצוינת, צדקת אמתית, בעלת מידות והיא תהיה החברה הכי טובה שלך, אבל, וזה אבל גדול, אתה לא מסוגל לאהוב אותה באמת כמו שמגיע לה. היא יודעת לאהוב ואתה תרגיש את זה, אבל אתה לא תהיה מסוגל להחזיר לה אהבה אמתית של בעל לאשתו כמו שהיא צריכה לקבל. נישואין הם שותפות מלאה שבה כל אחד נותן את המקסימום ומצפה לקבל את המקסימום. אצלך לעולם זה לא יעבוד ככה. בעוד כמה שנים אתה תגלה את האינטרנט ואת גוגל ויו-טיוב וויקיפדיה ואז פתאום תגיע למסקנה שאתה הומו. אבל אבל אז כבר יהיו לכם ילדים והאופציות שלך יהיו מצומצמות עד לא קיימות.

נכון, תמיד יש את השאלה של הילדים. יוולדו לכם חמישה ילדים מקסימים ונהדרים שתאהב מאוד ותשתדל להיות האבא הכי טוב בעולם שאפשר ולפעמים גם תצליח. אבל אם בסופו של דבר הסוד ייצא החוצה – האם זה הוגן לדפוק להם את החיים ואת השידוך בגללך? ואם תישאר בארון ותמשיך לסבול, האם בסתר לבך תאשים אותם בסבל שלך? ואני בכלל לא מדבר על הוויכוחים בטונים גבוהים בבית על הנושא הלהטב"י ואיך הם לא מבינים איך האבא הדוס הזה שמחמיר על קלה כחמורה פתאום תומך בקהילה ה'סוטה' הזאת וזה גורם הרבה צרות בבית.

מה שמיכל אמרה, ואני מסכים איתה בהחלט, הוא שמי שיודע לפני הנישואין שהוא הומו או שלא יתחתן בכלל או שיודיע למיועדת את המצב והיא תמצא לנכון אם זה מתאים לה או לא. היא צריכה להבין שמדובר בתקופה שאתה עובר או במחלה כלשהי. אתה אוהב גברים ולעולם לא תוכל להיות שם 100% בשבילה אפילו אם תתנזר מגברים לחלוטין. מצד שני מיכל מצדדת ביציאה מהארון לאישה בכל מקרה, ולזה אני לא אוכל להגיע, לפחות לא בנקודת זמן זו.

המסקנה שלי היא – ותקשיב לי טוב, אני הצעיר משנת תשנ"ו – קח אוויר, תגמור את ההסדר וצא ללמוד בכולל הציוני בחו"ל. גם תתרום לעם ישראל, גם תקבל זמן איכות בכדי להכיר את עצמך יותר טוב וגם תיחשף שם למציאות שתגיע לארץ רק בעוד עשור וחצי.

חבל שאני לא קיבלתי את המכתב הזה בתחילת שנת תשנ"ו, לפני שפצחתי בדייטים שרק הכניסו אותי עמוק יותר לארון. קרא טוב, אני הצעיר, ותפנים. כולנו בנים של ה' והוא אוהב את כולנו, גם את ההומואים, כי גם אותנו הוא ברא בצלמו. שא ברכה מאת ה'.

אוהב אותך תמיד,

אני

2 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. מכתב מעניין. עם זאת, כאחד שאכן בחן השנה ברצינות את האפשרות למעבר לארה"ב, במקרה שלי לספינת הדגל של הזרם האורתודוקסי-מודרני שאיננו חשוד בשמרנות ואף השיג מלגת לימודים וקיום, אני יכול ליידע אתכם שגם שם נחשקות השיניים אינסטינקטיבית, אף שרבני המוסד מפרסמים אמירות תומכות ומקבלות, שחלקן אף התפרסמו בארץ בהקשר של רצח שירה בנקי. אז אולי תטוסו לשם עוד עשור ואל תשכחו לעדכן

  2. שלום אודי
    (חמודי)

    תודה על המכתב הזה
    (ממש יפה)
    ורגע רוצה להתייחס לעניין האהבה שלך לאשתך.. (ברשותך)
    חשבת על זה שאולי אתה עונה על כל הדרישות שלה כאישה?!
    (תשנה קצת ת'גישה)

    ובהזדמנות זו, תודה על הכתיבה שלך
    ושיתגשמו כל משאלות ליבך
    (לטובה!
    ושיהיה בהצלחה)