פרק סט | החצי השני

ובו ראובן שואל את אודי את השאלה השאלתית, אבל התשובה של אודי גורמת לראובן להילחץ

החצי השני ירח(לכל הרשומות בבלוג זה – לחצו כאן)

כששמעתי את השאלה של ראובן ואת הטון שבה הוא שאל אותה – אורותיה של צפת ריצדו לי מול העיניים וקבלתי צמרמורת קלה למרות מזג האוויר הנעים.

הנחתי את ראשי על כתפו ושאלתי בנונשלנטיות -"למה בדיוק אתה מתכוון, יקירי?"

ראובן חיבק אותי חזק ואמר: "כשאתה מסתכל קדימה, נגיד לעוד עשר שנים, איפה אתה רואה את עצמך? האם אתה רואה אותך ביחד עם אודליה, מגדלים את הילדים ביחד או שאתה יכול לדמיין לך עתיד אלטרנטיבי?"

כמו יהודי טוב, מיד עניתי על שאלה בשאלה: "ואיך אתה רואה את העתיד שלי? העיניים שלך יותר חזקות משלי…"

הוא חייך לעצמו וענה מיד "אני רואה את העתיד שלך איתי, ביחד, בונים עתיד ארוך ומשותף ביחד. הילדים תמיד ישארו ברקע, לא משנה איזו הורות תחליטו לבצע, אבל אני רוצה אותך איתי ולא עם אודליה. הרי מלכתחילה היא הייתה סוג של כיסוי בשבילך ואתה בשבילה. מעין דלת של ארון. עכשיו, כשהחתול יצא מן השק – אין כבר צורך לשמור על המבנה הישן. אפשר להקים שתי משפחות מאושרות במקום כמה שילובים צולעים".

"אז בעצם, אתה מציע לי מה שאני חושב שאתה מציע לי?"

"אפשר להגיד שכן".

"אז זה לא מקובל עליי, בשום פנים ואופן!"

זה הפתיע אותו ואולי קצת הלחיץ, אז ריככתי את ההלם – "אני מתכוון שאם מציעים לי נישואין, אני מצפה למחווה רומנטית בומבסטית וטבעת יהלום בומבסטית, לא פחות. רק אז אסכים לתת את ידי בנישואין. אחרי הכול, אני בחור עם קלאסה. מה אתה חושב, אוטוטו אני רופא!"

הרגשתי פיזית את הדופק של ראובן יורד כשהוא נרגע למשמע התשובה שלי.

"טיפשון אחד, איך אני אציע לך נישואין כשאתה עוד נשוי לאודליה? אני לא מאמין בביגמיה. אל תדאג, אני עוד מחכה לך בסיבוב עם הצעת נישואין שעוד לא נראתה כמוה".

"אין בעיה. כשאקבל הצעה, אשקול את צעדיי ואתן תשובה".

הוא חיבק אותי חזק ושנינו בהינו בנוף הגלילי הקסום.

אני רק מקווה שאצליח במבחן כי ללמוד לא הצלחתי כל כך השבת.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.