הרב ערד: יש לאהוב הומואים כמו כל יהודי | הלכה

בתשובה לשאלה מאת הומו דתי כותב הרב יצחק ערד, ר"י דעת ברחובות, כי אין להשפיל או לדחות הומואים "והציווי לאהוב כל יהודי וכל אחד נכון ביתר שאת גם לאנשים אלו", ועם זאת הגדיר את ההומוסקסואליות כנפש בהמית: "אחד מהטעיות הגדולות […] היא שאדם שנולד עם אפשרות לרכישה של נטיה כזו – לא יכול לשנות את זה. הנטיה הזו היא של הנפש הלא מתוקנת שבנו. בתוכנו יש גם נפש אלקית, שלימה וטהורה, שלה אין את הנטיה הזו. התפקיד שלנו בעולם, זה לתקן את הנפש הבהמית שבנו"

הרב יצחק ערד, רב הקשור לחב"ד המכהן כראש ישיבת דעת ברחובות – ישיבה לחוזרים בתשובה, וראש מרכז "דעת ותבונה" – המכשיר מטפלים ומאמנים בתחומי הטיפול השונים, השיב באתר דעת לשואל בנושא הסיבה להומוסקסואליות בעולם.

לפניכם השאלה והתשובה (תאריך פרסום השאלה אינו מתועד. שגיאות ההקלדה במקור).

השאלה: 

ברצוני לשאול בסוגיית נטיות הפוכות. סוגיה שמלווה בקשיים רבים, התמודדויות נפשיות קשות, וייסורים לא פשוטים כלל. הרי כל אדם מאמין בדרכו שלו בבורא עולם – כל אחד ודרכו ואמונתו כפי השתדלותו – הרי אנחנו רוצים בקרוב לבבות אל הדת ולא ההיפך. הרי בסופו של דבר, אף אדם לא יודע מהו תפקידו של כל בריה בחיים אלה – הנסתרות הם לה' יתברך.

לא את השנאה והתועבה כלפיהם, זה מה שרוצה בורא עולם – הוא רוצה את ההבנה, את האהבה שבאה עמוק מהלב מבפנים, מהפנים שהיא בעצם הקבלה של האחר והשונה ממך ללא כל תנאי, הוא רוצה את אחדות והקירוב! זה מה שרוצה בורא עולם!!! ומה בעצם עושים? רק משפילים! יש פה סוגיה קשת יום – שיש לשים את הדעת בדחיפות לעניין ולא להקל ראש בזאת – מדובר בחיי אדם!  איך אפשר להכריח אדם לחיות נגד טבעו? אתה חי חיים שנראים לכאורה מבחוץ כחיים נורמליים – אך מבפנים אתה מת!!! חי חיי תופת!!!

מה בעניין זה, לפי הקבלה והחסידות? אשמח לתשובה מעמיקה

התשובה:

אין ספק שמדובר בנושא מאוד כואב ועמוס ריגשית, דבר שמביא לעיתים להתייחסות לא נכונה וראויה.

ראשית צריך להדגיש, כי לכל אדם בעולם יש את המקום שלו. עצם זה שהוא בריה של הקב"ה זה אומר שהקב"ה אוהב אותו ונותן לו מקום ומעוניין בו.

אין ספק גם כפי שכתבת, שלהשפלה ודחיה אין מקום כלל. והציווי לאהוב כל יהודי וכל אחד נכון ביתר שאת גם לאנשים אלו, בפרט כמסתכלים על הסבל שהם עוברים.

מבואר בחסידות, שיש לכל יהודי שתי נפשות – נפש אלוקית ונפש בהמית. הנפש הבהמית היא מבטאת את החוייה החיצונית של האדם, שלא בהכרח היא מתוקנת ושלימה, אך הנפש האלוקית, שהיא הנשמה האלוקית של כל אחד, יש בה שלימות פנימית ועצמית, שלא תלויה בשום גורם חיצוני, והיא חלק מהמערכת האלוקית, המושלמת והטהורה, והיא קייימת בתוך כל אחד ואחד.

ממילא מובן, שלא בהכרח שהקב"ה ברא את האדם מושלם. אמנם, כפי שאמרנו, יש לכל אחד נשמה אלוקית בתוכו, שהיא במהותה שלימה. אך יש לו בנוסף לזה גם נפש בהמית שהיא מבטאת את החלק הלא מושלם, הזקוק לתיקון ולעבודה עצמית.

טעות לחשוב שאם יש חלק בתוכי לא מתוקן וטוב, הרי זה אומר שאני במהות שלי פגום. העצמיות והפנימיות של כל אחד היא שלימה, אך אין זה מהווה השלמה ואישור אוטומטי לכל חוייה והרגשה שהאדם מרגיש בתוכו, כי יתכן שהיא נובעת מהנפש הבהמית, הלא מתוקנת, שבתוכו.

ובעניין המדובר: התורה היא תורת חיים, והדרכות התורה והוראות התורה הם הוראות לניהול חיים בריאים תקינים ושמחים. כאשר התורה אוסרת קשר כזה, זה אומר שקשר כזה הרי הוא מזיק ופוגע באדם עצמו. וכיון שזה כך אין זה נכון לומר שיש אדם שחייב ומוכרח לנהל חיים בצורה כזו.

מה שכן יש, הוא שאדם רכש נטייה לדבר כזה. אך נטיה זה לא הכרח, נטיה אפשר לשנות, בעבודה נכונה וטיפול נכון.

מה הסיבה שאלקים ברא אדם עם אפשרות לרכישת נטיה לדבר שאסר עליו לעשותו? אין אנו יודעים. אך אין זה משנה את העבודה ואת ההכרח לשנות את אותה נטיה ולא להיכנע אליה.

ניתן לזה דוגמא – אם אדם נולד עם נטיה לקחת חפצים שלא שלו. או במילים פשוטות לגנוב. האם נאמר שעליו להישאר עם נטיה זו ולהיכנע אליה? האם הסיבה שלא –  זה רק בגלל שזה פוגע באנשים אחרים? כל אדם נורמלי יגיד, שעצם המעשה הוא מעשה שלילי, ולכן צריך לטפל בנטייה הזו, ולהסיר אותה ממנו. אין זה אומר שזה פשוט. אך בשביל זה ירדנו לעולם הזה, בשביל לשנות ולתקן את עצמינו.

הרב ערד. תצלום: ויקיפדיה
הרב ערד. תצלום: ויקיפדיה

אחד מהטעיות הגדולות – הנפוצות היום – ומחוזקות מאוד על יד התקשורת – שאינה מסתכלת על זה מהמבט של התורה, היא שהנטיה הזו היא הכרח, ואדם שנולד עם אפשרות לרכישה של נטיה כזו – לא יכול לשנות את זה, ולעולם כל חייו, יצטרך להתמודד עם הטבע ההפוך שלו.

זוהי טעות גדולה מאוד!! הנטיה הזו היא של הנפש הלא מתוקנת שבנו. בתוכנו יש גם נפש אלקית, שלימה וטהורה, שלה אין את הנטיה הזו. התפקיד שלנו בעולם, זה לתקן את הנפש הבהמית שבנו, ולחשוף את הנפש האלוקית שבנו, שהיא שלימה וטהורה.

גם במבט של הקבלה והחסידות – מבואר שדוקא חיבור של שני דברים הופכיים מביא לשלימות גבוהה יותר. דבר זה נכון כשמדברים על "יחודים" בעולמות העליונים בין דרגות שונות של קדושה, ויש הרבה מה להאריך בזה, וגם בעולם הזה. שדוקא השוני בין הגבר והאשה מביא לשלימות עליונה יותר דוקא בחיבור בניהם, וכמו שרואים במוחש שהברכה הגדולה ביותר שיש בעולם – הבאת חיים חדשים לעולם – נעשית דוקא על ידי האחדות בין 2 הופכים, גבר ואשה. ברור לחלוטין שכל אדם צריך להגיע לאושרו האמיתי, והמטרה היא שכל אדם יגיע לאהבה אמיתית ומימושה בחיים בצורה השלימה ביותר. זוהי המטרה, והיא השאיפה.

אלא שכאן צריך לבוא ולהתבונן – כיצד אדם יגיע לשלימותו האמיתית? איך הוא ידע שמה שהוא מרגיש היא באמת פנימיות נפשו?טעות גדולה לחשוב ולהגיד – שהאדם יחליט בעצמו מהי שלימותו הפנימית.

ולמה לא בעצם? כי האלקים ברא את האדם באופן כזה שיש בו שתי נפשות. נפש אלוקת ונפש בהמית. ובמילים אחרות: נפש שמבטאת את שלימותו הפנימית והאמיתית, ונפש שמבטאת רובד חיצוני, לא מתוקן הזקוק ל"עיבוד" (-עבודה פנימית). ולכן קל מאוד להתבלבל. אדם יכול להרגיש תחושה מסויימת ולחשוב שהיא מבטאת את שלימותו. אבל הוא טועה בגדול! כי התחושה הזו באה אמנם ממנו, אבל מהנפש הלא מתוקנת שבו, שהיא הנפש הבהמית.

מי אם כן מדריך אותנו מהי השלימות האמיתית שבנו? התורה. התורה היא תורת חיים, והוראה בחיים, לתת לנו את הכלים והדרכים, איך להגיע למימוש הפנימי שבנו, ולהגיע לאושרנו אמיתי.

כל דבר שתורתינו הקדושה אסרה, הנה לא יתכן שהוא יביא לשלימות הפנימית של האדם. ובפרט כשמדברים על ענין מהותי שכזה.

אם אותו אדם יכנע לאותה תחושה שיש לו (ולא משנה באיזה עוצמה שהיא) הרי הוא לא יממש את עצמו! זה לא יהיה הוא האמיתי!! הוא יהיה אדם אחר ולא מה שהוא באמת!! כי מה שהוא באמת, זה הנפש האלוקית שבו, שהתורה מלמדת אותנו שהיא חווה את הדברים בצורה אחרת, והוא צריך להסיר את התחושה החיצונית, ולגלות את פנימיותו הוא!!

איך עושים את זה? זה כבר שאלה אחרת. יתכן שזו עבודה קשה, ובטח יש דרכים לעבודה הזו, אבל לא זה הנושא כרגע – איך עושים, אלא האם צריך לעשות משהו, או לתת לתחושה והנטיה הזו להשתלט עליו, ולשקר עליו שזה הוא האמיתי.

יש מצבים שכולנו מבינים, שלמרות שהאדם טוען שזו שלימותו הפנימית וזה מה שגורם לו אושר, הרי יש כאן עיוות, וצריך לעזור לו לחשוף את פנימיותו האמיתית.

התורה לא אומרת לאדם, תתעלם מהשלימות שלך, ותכפה אותה מול משהו חיצוני, נגד רצונך. אם זה היה ככה, זה דבר שבהחלט מעורר זעקה וטענה – למה? מה זה הדבר הזה?

אלא להיפך – התורה אומרת לאדם – אם אתה רוצה לחשוף את פנימותך האמיתית, אם אתה באמת רוצה להיות מאושר, אם אתה רוצה להיות מי שאתה באמת, הרי תדע שיש בתוכך שתי נפשות, וחלק מהתחושות הטבעיות שלך – הם מהנפש החיצונית, אבל יש בתוכך עוצמה פנימית גבוהה לאין ערוך, שעל ידי עבודה נכונה חושפים אותה, והיא היא באמת הייעוד של האמיתי בחיים.

אין לתת לתחושת הזדהות טבעית, להצדיק חוסר תיקון ועבודה בחיים. בשורות טובות.

לסיכום, מובא כאן מכתוב של הרבי (בתרגום מאנגלית) שהתפרסם לאחרונה, בקשר לענין זה.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.