לפרוץ את רשות היחיד | ערב אור

אורי צועד עוד צעד לקראת יצירת הקשר עם השדכנית, והוא מחליט לשתף את יוחאי בנטייתו המינית והוא שוב מוצא עצמו נאבק במחסום לספר את הסוד שלא סיפר לאיש כמעט

(לכל הרשומות בבלוג זה – לחצו כאן)

ערב אור

כזכור, יוחאי שלח לי הודעה ובה נכתב שאם הייתי רציני כשביקשתי מרעייתו שתשדך אותי לבחורה נאה וחסודה עליי ליצור עם אשתו קשר ונדבר ברצינו -, מה שהביא אותי לשקול דרכיי מחדש, ובכוונתי לא לחזור בי מהבקשה אלא להתקדם דרכה עוד צעד בדרך הארוכה והמעניינת לחופה.

וכך עניתי לו:

"שלום יוחאי, אני אכן רציני בעניין אך אשמח להיוועץ בך לפני היציאה לשידוכים. האם זה אפשרי?"

תשובתו הייתה צפויה. כדרכם של צדיקים בעלי לב זהב השיב לי "בטח בשמחה, דבר אפשר לשבץ בשבוע הבא. עדכן לי מתי אתה רוצה/יכול".

יש כאן עוד פתח בדרך הזו, צעד אחר צעד אני מתקדם אבל עכשיו עליי לשתף עוד מישהו בעניין הנטייה המינית שלי. וזה הולך להיות יותר רך, לא "אני הומו" אלא "אני לא ממש נמשך לנשים", ובכל זאת כמו בפעם הראשונה מול הרב, מול עמית, מול המטפל אני מוצא את עצמי נאבק במחסום שעליי לפצח כדי לספר לאדם נוסף על הסוד שלי, הסוד שלא סיפרתי להוריי, לחבריי הטובים ביותר הזה שהוא רק שלי, מעין רשות היחיד החסומה, האטומה והאישית שלי.

אני הולך לתת לאדם נוסף דריסת רגל בערוגה הזאת.

אז מה אני אומר לו בדיוק? ממה אני חושש?

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.