"רק תבחר" | ערב אור

"רק תבחר אם לפנות ליוחאי", "רק תבחר אם לשלוח תמונות שלך", "רק תבחר מה לעשות" – אורי בחרושת מחשבות מה עליו לעשות ובמה לבחור – להיענות לשידוכים או לא

(לכל הרשומות בבלוג זה – לחצו כאן)

ערב אור

השיחה עם יוחאי נדחתה בכל פעם ל"בהזדמנות", בראש היא הייתה מאוד מסודרת ברורה ובהירה, אבל בכל פעם שראיתי אותו זה היה נראה בלתי הגיוני בעליל. "אין בעיה", האיש הקטן שבתוכי אמר לי, "אף אחד לא לוחץ עליך, רק תבחר".

היה לי ברור שאני הולך לדבר איתו, רק אתן לעצמי את הזמן, אלא שזמן אין ממש, לפחות לא בסיפור הזה כי עוד לפני שאני מספיק לחשוב עם עצמי איפה אני עומד אני מקבל דוא"ל מכמוך, ובהודעה שנשלחה לרשימת התפוצה מבקשים מהומואים דתיים להתראיין לאתר למדור שבו מספרים את הסיפור האישי – לספר על ההתלבטויות ועל המחשבות, על הגילוי, על ההתמודדות וכדומה. מבחינתי, זו הייתה הזמנה לחזור שנה אחרונה לתפקידו של העצוב, חסר האונים והמבולבל, כזה שפטור מהשיחה עם יוחאי. ואז שוב חזר הקול שבתוכי ואמר "רק תבחר".

כמה דקות עברו וטלפון נוסף התקבל מאברך אחר בישיבה "אשתי החליטה שאתה המיזם הבא שלה", אמר נחמיה האברך. "שלח תמונה שלך לוואטסאפ שלה, יש כמה בנות שכבר שמעו עליך ומחכות לתמונה. בלי לחץ אחינו".

הודיתי לו, והודיתי גם בלב על כך שאיני צריך לשלוח "בלחץ". אבל האם נכון לי ליפול בידי עוד שדכן? האם אני מוכן לכך? ושוב הנודניק הפנימי לחש לי "רק תבחר", וכשנכנסתי בשערי הישיבה יוחאי היה בחיוך גדול ואמר לי שאם אני מתבייש אז יש לו המון זמן. "אני אפגוש אותך מתי שתרצה, רק תבחר". סיים כך את דבריו.

ומה בחרתי? בטור הבא.

5 תגובות

תגובות בפייסבוק

להגיב על א לבטל

האימייל לא יוצג באתר.