עליית מדרגה: פעם ראשונה שרבנים דנים בהשתלבות של זוגות חד-מיניים בקהילה | הלכה

נוסף על עצם העובדה שזו הפעם הראשונה שגוף רבני בישראל דן לעומק בנושא ההומואים הדתיים ומוציא פסק בנושא, יש שלוש כותרות מרכזיות בפסק של בית הלל: עצם העיסוק הראשוני בשני גברים החיים בזוגיות; הקריאה החדשה לשלבם בקהילה; כיוון חשיבה ראשוני שמבקש להבחין בין סוגי זוגיות חד-מינית * עמית, יו"ר העמותה, בפרשנות על הפסק של רבני בית הלל

נוסף על עצם העובדה שבפעם הראשונה גוף רבני בישראל דן לעומק בנושא ההומואים הדתיים וגם מוציא פסק מסודר בנושא, יש שלוש כותרות מרכזיות בפסק של בית הלל "הקהילה ואנשים בעלי נטייה חד מינית – מסמך עמדות ברוח ההלכה", ואלו הם:

  1. עצם העיסוק הראשוני בשני גברים החיים בזוגיות
  2. הקריאה החדשה לשלבם בקהילה
  3. כיוון חשיבה ראשוני שמבקש להבחין בין סוגי זוגיות חד-מינית

1. עצם העיסוק הראשוני בשני גברים החיים בזוגיות

לאחר שבפתיח ציינו מפורשות "האיסור על קיום יחסים בין בני זוג מאותו מין הוא מן התורה. התורה תורת נצח ולא תהא מוחלפת, ועל כן אין דרך להתיר קיום יחסים בין בני אותו מין", ממשיך הפסק של בית הלל ועוסק בכמה מקרים: "היחס אל אדם בעל נטייה חד מינית שאינו עובר על איסורים", "היחס אל אדם בעל נטייה חד מינית העובר כנראה על איסורים" ו"היחס אל זוגות חד מיניים". הפסק צועד צעד אחד קדימה – לא עוד עיסוק פרטני בשאלה מה היחס לאדם מסוים שנמשך לגברים במצב שהוא כן עובר על האיסור מהתורה לעומת מצב שאינו עובר, לא עוד עיסוק באדם מסוים כשמחלקים בין אם הוא כן צועד במצעד ואם הוא אינו צועד, לא עוד דיון באדם מסוים כשברקע השאלה אם הוא הלך לטיפול כדי להימשך לנשים אם לאו. הפסק של רבני בית הלל עוסק מפורשות בשני גברים החיים בזוגות (ההדגשה אינה במקור):

אנו רואים את האתגר המדורג של הקהילה הדתית בהקשר זה בהתייחסות לשלושה מצבים שונים: היחס אל אדם בעל נטייה חד מינית שאינו עובר כל איסור, היחס אל אדם בעל נטייה חד מינית העובר כנראה על איסורים, והיחס אל זוגות חד מיניים.

2. הקריאה החדשה לשלבם בקהילה

מעבר לכותרת בעצם העיסוק הראשוני בזוגות חד-מיניים, כאמור, בפסק עצמו יש אמירה שלא נאמרה עד היום, ובוודאי לא מטעם גוף רבני. הפסק קורא מפורשת לקהילה לשלב בה הומואים החיים בזוגיות:

מי שנטייתו לא מאפשרת לו זוגיות כדת משה וישראל, עשוי בבקשו מוצא מהבדידות לרקום יחסי רעות ושותפות עם בן מינו. על אף החששות והחשדות שעלולים להתעורר סביב קשר כזה, על הקהילה לבחון את אפשרות השתלבותם בה. אנחנו קוראים לקהילות לא לדחות אבן אחר הנופל, ולמצוא את הדרך לאפשר לאנשים אלה החפצים להיות חלק מהקהילה הדתית לעשות זאת מבלי להטיל עליהם מגבלות נוספות על אלה המקובלות בקהילה ביחס למי שעובר עבֵרה.

לקריאה לשלב הומואים בקהילה יש "מחיר", ולכן הפסק גם עוסק בשאלת הלגיטימציה שיכולה להתלוות לקריאה שיכולה להתפרש כעידוד עברה. הפסק מציף את השאלה: "האם קבלת אנשים שעוברים על ההלכה לקהילה, ושיתופם ומעורבותם בה הם דבר נכון? האין בכך משום זלזול בסמכותה של התורה ובעליונותה בקביעת סדר היום של הקהילה הדתית? […] האין בשתיקה ובהכלה משום נראות של הסכמה עם החטא?" והפסק עונה במסר מורכב (ההדגשה במקור):

אנו מבקשים להשיג את האיזון העדין הזה על ידי אחיזת החבל בשני קצותיו. מחד גיסא, ההכרה וההכרזה כי איסורי תורה אין להם התרה, וההבהרה שעבֵרה על ההלכה לא תוכל לזכות בלגיטימציה; ומאידך גיסא, הפנייה אל הקהילה, אל הציבור ואל קוראים לפתוח את הלב ואת השערים גם בפני אלה שאינם שומרים באופן מלא על הנורמות הדתיות […] כך ביחס לעוברי עבירה מובהקים, שאף מחללים שבת בפרהסיא, קל וחומר כלפי מי שמעשיו סתומים כמו בעלי הנטייה החד מינית, שהכריעו לחיות עם בן זוג, ומבקשים עם זאת להיות חלק מן הקהילה שומרת המצוות. הקריאה לשיתוף בקהילה היא אפשרית ורצויה. אנו פותחים את הלב ושערי הקהילה לאדם מתוך הדגשה שאין בכך כדי לתת אישור לעבירה. 

כלומר אין הבדל בין זוג חד-מיני לזוג המחלל שבת, אמירה שכבר נשמעה בעבר ע"י רבנים שונים, כגון הרב אהרון ליכטנשטיין.

3. כיוון חשיבה ראשוני שמבקש להבחין בין סוגי זוגיות חד-מינית

עוד כיוון מהפכני, לא פחות, הוא הצעה שמופיעה בהערת שוליים במסמך.

בסעיף "היחס אל זוגות חד מיניים", בהערה 55, נזרקת לחלל האוויר הצעה מהפכנית אשר כרגע אינה מיתרגמת להצעה מעשית אלא נשארת בגדר כיוון מחשבה (ההדגשה אינה במקור).

מהספרא שהבאנו (ראו הערה קודמת) עולה שקשר חד מיני קבוע וממוסד גרוע מחטא מזדמן, וכך נטו לבאר חלק מהאחרונים, ראו למשל שו"ת תורה לשמה תק"ד. במדרש תנחומא (בובר), בראשית ל"ג, ההדגשה היא כי חתימת גזר הדין במבול היא משום כתיבת כתובה לזכר, וראו גם חולין צב, ב, וברש"י ד"ה שאין כותבין.
אך אי אפשר להתעלם מהחלופה לזוגיות – חיים של חטאים מזדמנים, של רדיפה אחר המעשה המיני, של שקר והיעדר נאמנות שיש בהם חשש של חשיפת יתר למחלות וייתכן שאף פריצת גדר במעגלי העבֵרה. גם להימנעות מזוגיות קבועה יש מחיר מוסרי והלכתי, ושמא יש להבחין בין מיסוד הקשר במשמעותו הפורמלית לבין קיומו של קשר קבוע ללא מעמד רשמי, ואכמ"ל.

כלומר יש כאן התחלה של הצעה לבדל וחלק בין קשר זוגי חד-מיני בלי מעמד רשמי ובין קשר כזה שכולל מיסוד רשמי. אם החילוק יתקבל יהיה זה יותר מפתח לפתור את בעיית ההומואים הדתיים.

ימים יגידו אם יְפתחו את הכיוון הזה או שהוא יידחה.

אני תקווה שנוסף על בית הלל, שאמרו שלא מן הנמנע שישובו לדון בנושא בהמשך, עוד גופים רבניים ידונו בנושא כדי לברר מהו רצונו של הקב"ה בסוגיה המורכבת הזו.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.