הרב קולא: "איסור משכב זכר – שריר וקיים לעד" | אירועים ומפגשים

מה הפתרון המעשי להומו הדתי, האם אפשר לעקוף את איסור משכב זכר, מה דעתו על טיפול פסיכולוגי להימשך לנשים, האם על המדינה לתת זכויות חוקיות לזוג הומואים, האם יש לדבר על הומוסקסואליות במערכת החינוך, והאם הופעלו לחצים שלא לפרסם את הפסק – הרב עמית קולא, ראש בית המדרש של בית הלל ומי שעמד בראש הפסק שעוסק בהומואים דתיים, התארח בפייסבוק של כמוך והשיב על שאלות הגולשים

הרב קולא
הרב קולא

לאחר הפסק "הקהילה ואנשים בעלי נטייה חד מינית – מסמך עמדות ברוח ההלכה", פסק שגרר תגובות בעד ונגד, שמחנו לארח בפייסבוק שלנו את ראש בית המדרש של בית הלל הרב עמית קולא. האירוח היה אמש, ל' בניסן (8 במאי 2016 למניינם), והרב השיב על שאלות הגולשים בזמן אמת.

לפניכם חלק משאלות שנשאל הרב קולא והתשובות שהשיב (לאירוח המלא לחצו כאן):

ש: האם איסור משכב זכור הוא איסור שניתן לעוקפו בדרך כלשהיא, כמו פרוזבול לשמיטת כספים?
ת: לא. לא מכיר דרך.
ש: כלומר האיסור יהיה שריר וקיים לנצח? או שמא בעתיד יפרשו אותו אחרת?
ת: מה יהיה בעתיד יודעים רק הנביאים. בידינו יש מסורת שהתורה והלכתויה קיימים לעד.
ש: אפילו על הקרבת קרבנות בבית המקדש כותב הרב קוק שייתכן שהסנהדרין תחליט שאין מקריבים קרבנות עוד
ת: יתכן

ש: בפסק יש השוואה בין הומואים ובין מחללי שבת. כשם שמקבלים מחללי שבת ומקרבים אותם, כך יש לקבל ולקרב הומואים, בלי כל הדבר. יש שהצביעו על הבדל:
במקרה של הומואים אין מדובר באנשים אשר זוגיותם לגיטימית, ובו-בזמן עוברים עבירות. אלא עצם הזוגיות שלהם, שבשמה הם רוצים להתקבל לקהילה מתוך הנחה שיוכרו כזוג בקהילה, היא תשתית האיסור. לכן לכאורה ההשוואה צריכה להיות לקבלת גבר החי עם גויה או גבר החי עם אשת איש.
מה הרב משיב לטענה הזו?
ת: אכן סביב סוגיה זו התקיימו דיונים רבים. נקודת המוצא היא שאין להפלות בין חטא לחטא. ומה שמקובל בקהילה ביחס לאחד יש לנקוט ביחס למשנהו.
קהילות מקרבות מי שמחלל שבת, לעיתים מכילות מסיבת בר מצווה של משפחה שמגיעה בשבת. האם לא תכיל מי שחוטא בחטאי חד מיניות? אין מדובר בקבלה לגיטימית של הזוגיות. גם מי שחוטא בחטא של אשת איש אין מניעה לקבל חוטא כזה לקהילה – לא את זוגיותו.
ש: כלומר על הקהילה לקבל גם אדם החי עם אשת איש או אדם שהתחתן עם גויה?
ת: לא נתנו הוראות לקהילות. ביקשנו לנתב אורינטציה. הדבר משתנה מקהילה לקהילה. מובן שקהילה יכולה לקבוע לעצמה כללים של סייגים חברתיים.
שמעתי מרבנים מחו"ל שהכילו (בגבולות) גם יהודים שנשואים ללא יהודיות. יש מקום לקרב. השאלה היא האוריינטציה. אין מדובר בהקלת ראש באיסור אלא בקרוב היהודי ושימור זיקתו לה' ולהלכה.
יהודי מגיע לבית הכנסת – האם נקבל אותו בזרועות פתוחות ואוהבות או שנעמיד שומר בפתח שיפשפש בייחוסו המשפחתי?

ש: אדם החי בזוגיות עם גבר ומעודד אנשים לצאת מהארון, והוא צועד במצעדי גאווה וכדומה – האם גם הוא כלול בחלק "היחס אל זוגות חד מיניים" שמופיע בפסק שיש לקבלו לקהילה או שמדובר במצב שונה? אם שונה, מה המשמעות של אדם כזה?
ת: אני לא חושב שהשפה הזו נכונה. ראה שאלת השומר של פתח בית הכנסת – מחסום או חיבוק? כמו כן יש לשאול האם יש יישור קו בין סוגיית החד מיניות לסוגיית שבת. במקום שאוסרים על אנשים המשתתפים בעד כדורגל בשבת להכנס לבית הכנסת השאלה תעמוד.
ש: כאן זה חוזר לשאלת מה ההשוואה הנכונה – הומואים למחללי שבת או הומואים למי שחי עם אשת איש או גויה.

ש: בפסק יש הערה (מספר 55) ובה כיוון והתחלה של הצעה לבדל וחלק בין קשר זוגי חד-מיני בלי מעמד רשמי ובין קשר כזה שכולל מיסוד רשמי.
האם תמשיכו לפתח את הכיוון הזה? האם יש בו "בשר" או שהלכתית הוא אינו יכול לתפוס?
ת: יתכן שעוד נעסוק בכך בעתיד. צריך לשים לב שהערה 55 שנידונה בכמה פורמים נכבדים פותחת דילמה עקרונית ללא כל נקיטת עמדה. אין מדובר בהיתר אלא דיון בשאלה מה פחות חמור ומה פחות מזיק.
אבל גם זה משהו…

ש: מה דעתכם בכל הקשור לטיפולים פסיכולוגיים בנושא:
1. האם נכון להפנות אנשים לטיפול פסיכולוגי אצל איש מקצוע כאשר המטופל חפץ להימשך לנשים?
2. מה היעילות של טיפולים פסיכולוגיים שמטרתם לסייע להומואים להימשך לנשים?
3. אתה כרב חושב שיש חובה לנסות טיפולים כאלה?
ת: 1. אני לא יודע להשיב לשאלה זו שכן לא בחנתיה באופן מלא אלא שקיימות אצלי התרשמויות בלבד. מסתבר שתשובת שאלה זו משתנה מאדם לאדם.
2.3 ראה בתשובה הראשונה.
אמנם אומר דבר אחד – שכנראה ישוב גם בתשובה לשאלות אחרות. האחריות והבחירה מוטלת על כתפי האדם לגולו לחייו ולנאמנותו למצוות. מותר לו, ובלי להכיר את ההיבטים המקצועיים אומר, ראוי לו למצות כל דרך שתוביל אותו לנתיב שנראה לו נכון וישר לחייו.
מובן שהאמור לעיל, להבנתי, כפוף להנחיית ההלכה.

ש: מה עמדת הרב בכל הקשור להכרה חוקית של המדינה בזוגות חד-מינים? (נפקא מנה גם לשאלת מתן זכויות והטבות)
ת: שאלה קשה שלא חשבתי עליה עד הסוף. צריך למצוא פתרון של זכויות אזרחיות. עמדת ההלכה כי קשרים של משפחה פורמליים הם בין איש לאשה. האם יש קדושה בקשר משפטי-חילוני?

ש: א. היו קולות בדיונים הפנימיים שקראו להתיר זוגיות בין גברים תחת תנאים מסוימים ואם כן תחת אילו תנאים?
ב. האם היו קולות בדיונים הפנימיים שאסור לדבר על הנושא הזה?
ת: באופן כללי ולמיטב זכרוני לא ולא. אמנם היו היסוסים בקצוות שקראו להימנע מלשנן את האיסור והיו קולות שקראו שלא להכנס לסוגיה בגלל שהדבר יעורר מחלוקת ואולי יעודד עבירה. אבל אלו היו קולות בודדים ולא נוסחו בנחרצות.

הרב קולא
הרב קולא

ש: בפסק שפרסמתם אין מענה להומו הדתי. ואני שואל – מה הפתרון ההלכתי שלו לנושא? מה על ההומו הדתי לעשות בפועל אם הוא ניסה טיפולים והם לא עזרו – עליו להישאר רווק כל חייו? מה האפשרויות שאתם מציעים לו?
ת: אנחנו לא מציעים אפשרויות. המסמך לא עסק בכך ואין שום חידוש לפי בית הלל בענין.
יותר מזה. לפחות בסוגיה זו תפקידו של הרב פוסק ההלכה הוא לא להציע. לא לאסור ולא להתיר. עליו לומר את מה שלפי הבנתו עמדת ההלכה. האחריות מוטלת על כתפי האדם עצמו.
אינני יכול להמליץ על שום דרך משום שאינני מכיר אותך. אינני עומד במקומך ובניסיונות שלך. ברור שמי שעומד בניסיון הוא גבור וצדיק.

ש: בפסק כתבתם שאכן יש ייחוד בין שני גברים.
הנה דברים שכתב בעניין הרב שרלו:
שאלת דיני "ייחוד" היא שאלה המעסיקה אותי זמן רב. לדעתי, ההלכה לא מכירה בזהות הומוסקסואלית, לא לטוב ולא לרע, ועל כן היא לא אוסרת ייחוד בין שני גברים. אולם ללא קשר לשאלת הייחוד – בוודאי שמוטל על כל אדם בכל נושא לבנות לעצמו מחסומים המונעים נפילה למקומות אסורים.
מה דעתכם על עמדתו?
ת: עמדתו צודקת בכך שההלכה לא מכירה בזהות ייחודית לחד מיני. שאלת איסור ייחוד בין גברים נידון בהלכה במשך ההיסטוריה יש שהקלו ויש שהחמירו. ההבחנה בין הדעות כפי שעולה מלשונם של הפוסקים הוא חשש העבירה. במקום שאין חשש נטו להקל במקום שנמצאו תקדימים לעבירה החמירו.
המסקנה המתבקשת היא…
ביחס לשאלת חשיפת הילדים (הכוונה לדברים שכותב הרב שרלו בקישור לעיל – עורך אתר כמוך). דומני שהתשובה תלויה בהורים ובאופי החינוך שלהם. דומני שילדים רבים מגיבים יותר פשוט ובריא ממבוגרים.
השאלה נוגעת לחשיפת מורכבויות בפני ילדים בגיל ובבגרות. דומני שכל משפחה שיש בה מישהו מבניה שלא שומר מצוות שואלת אותה שאלה. האם מסתירים מפני הילדים את האח שלא שומר שבת?
שאלת הכעס על אלוקים (גם כאן הכוונה לדברים שכותב הרב שרלו בקישור לעיל – עורך אתר כמוך). יתכן שזו שאלה מקובלת כאן. אבל היא מאוד נוגעת ללבי. במיוחד שאנו בין ימי זכרות שאנשים רבים נזכרים בקרובים אהובים ולעיתים רבים שנעדרים עקב מעשה חייתו אדם. ואיפה היה אלוקים? זו שאלה ותחושה שכל מאמין ראוי שתתעורר בו. ביחס לכעס דומני שיש להעיר – ומה זה יועיל?

ש: האם נכון לדבר על הנושא ההומוסקסואלי גם במערכת החינוך הדתית, אם כן – כיצד?
ת: להבנתי מערכת החינוך, אם היא ממלאת את יעודה צריכה לעסוק בכל תחום. היא אמורה לאפשר לבוגר מערכת החינוך להיות מסוגל ללמוד בעצמו ולהתמודד עם האתגרים שהחברה והתרבות מציבות ויציבו לפניו.
לכן, גם התופעה החד מינית הקיימת בעולם ראויה להיכרות ולהבהרה ערכית במערכת החינוך.
הדרך לעשות זאת תלויה בטיב המוסד ובגיל הלומדים – כמו כל אתגר חינוכי. ניתן לדמות זאת לסוגיות מאתגרות מבחינה אמונית כמו ביקורת המקרא או מגרות מבחינה חברתית היחס למהגרי העבודה. אפשר להתעלם ולצייר עולם עגול וחלק ולהוציא בוגר שלא ניתנו כלים להתמודדות עם המציאות המורכבת ואפשר לתת כלים

ש: האם הופעלו עליכם לחצים שלא לפרסם פסק כזה ושלא להתעסק בו כלל?
ת: לא זוכר לחצים. אבל אני מבין שהיו שכססו אצבעות לפני שהכרענו בדבר. בכלל דיבורים על הפעלת לחצים שהולידו את ההכרעה או שעיצבו אותה – לא רק שאינם נכונים בלשון המעטה הם גם אינם נחמדים

באירוח המלא תמצאו תשובות לשאלות הללו:

מדוע הקב"ה ברא משיכה חד-מינית, מה דעת הרב בנושא פונדקאות לחד-מיניים, מה גרם לבית הלל לפרסם את הפסק כעת דווקא, מדוע בפסק בחרו להתמקד ביחס הקהילה להומואים ולא בהומואים עצמם, האם יש "מקח טעות" בנישואים של הומו לסטרייטית מבלי שסיפר לה והיא גילתה אחר כך, ומה דעת הרב קולא על ההצעה של חה"כ לאסור טיפול לקטינים, ועוד ועוד.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.