הרב הראל: "בתורה אין שום מקום שבו הומואים מוגדרים כסוטים או חולים" | הומופוביה

יש אישי ציבור שמשתמשים במילים פוגעניות בהתייחסותם להומואים ולסביות – 'סוטים', 'חולים'. הרב הראל מתקומם על כך, ובעיקר כשרבנים אומרים זאת. "מישהו חשב פעם מה מרגישים השומעים את רבותיהם קוראים להם סוטים?" שואל הרב הראל בטור מיוחד הקורא למגר את ההומופוביה ולהנמיך את להבות המחלוקת

הרב הראל
הרב הראל

מוות וחיים ביד (ה)לשון, לימדנו החכם מכל אדם בספר משלי. לשוננו, הכלי המיוחד הזה, מותר האדם מן הבהמה, צריכה להיות מסוגננת ומוקפדת, זהירה ורגישה, מכבדת ומכילה.

בשנים האחרונות, אנו נתקלים שוב ושוב במקרים שבהם אישי ציבור משתמשים במילים פוגעניות בהתייחסותם להומואים ולסביות. 'סוטים', 'חולים', ועוד ועוד, כיד דמיונם הפורה.

ואני שואל את עצמי – מדוע? למה אדם בעל נטייה מינית שונָה מִשֶלי צריך להיקרא סוטה?

יותר מכול מקומם אותי הדבר כאשר הוא נעשה בשם התורה, על ידי מנהיגים רוחניים. עפר אני תחת כפות רגליהם של אותם חכמים מלומדים, ותורה רבה כנראה למדו בימי חייהם, אך גם אני למדתי קצת תורה בחיי, באמת לא הרבה, אבל מספיק כדי לדעת שאין בתורה שום מקום שבו מוגדרים הומואים כסוטים או חולים.

נכון, תורת ישראל אוסרת על קיום אורח חיים הומוסקסואלי, ודבר זה אינו זקוק לדיון, אבל בשום מקום התורה או מסורת ישראל אינן מתייחסות לנטייה כשלעצמה כסטייה או כמחלה. יתרה מזו, גם מי שחי בצורת חיים כזו, אמנם עושה מעשים אסורים על פי התורה, אך איננו הופך בשל זה לחולה יותר מכל עובר עבירה אחר. וכשם שאין הרבנים מגדירים עוברי עבירה אחרים כחולים או כסוטים, כך אל להם להשתמש בביטויים אלה ודומיהם כלפי הומואים.

הסוטָה המקראית היא דווקא אישה, סטרייטית לגמרי, שבגדה בבעלה (עם גבר אחר!). הסטייה היא בבגידה, לא בנטייה. כל מי שבוגד הוא סוטה, כל מי שפוגע בזולת הוא סוטה, כל מי שמנצל מינית הוא סוטה, כל מי שעושה רע לזולת, הוא סוטה. אתם יודעים מה? לא רק סוטה – הוא רשע, הוא התגלמות הרוע בעולם. בו אנו צריכים להילחם, לא במי שחש תחושה של משיכה מינית לבני מגדרו.

הסוטה היחיד שהסתובב במצעד שבו קופדו חייה של שירה בנקי ז"ל היה הרוצח השפל שהרים עליה יד בשם תורת ישראל, אך באמת הרים יד בתורת משה.

ושיהיה ברור – אין בכל מה שכתבתי לעיל הסכמה לזוגיות חד מינית! עמדת התורה ברורה בנושא, כמו שהיא ברורה ביחסה לחילול שבת ואכילת מאכלים שאינם כשרים. כל אחד יחיה את חייו כפי רצונו, ואלו שבחרו לחיות חיים שאינם מכוונים על פי התורה, בוודאי אין אנו רשאים כיום לכפות עליהם דבר. לא נקרא להם סוטים, חולים, הפוכים, או שאר מיני כינויי גנאי למיניהם.

מישהו חשב פעם מה מרגישים נערים או נערות השומעים את רבותיהם קוראים להם כך? איזה כאב ממלא את לבם, השותת דם גם כך, איזו בושה אוחזת בהם, איזו אובדנות עולה ממעמקים אל ראשם ומעכלת את נפשם המיוסרת?

אדרבא, אנו, הרבנים והמנהיגים הרוחניים באשר הם, צריכים להיות הראשונים הפורסים סוכת שלום על כל אחד, תהיה נטייתו אשר תהיה. לאהוב, ממש ממש, כל אחד ואחת. לנסות להכיל, לתת מקום, להבין. לא תמיד אפשר להבין, אבל צריך לנסות לפחות.

כמובן, אני מרגיש שיש כאן לעיתים פינג-פונג. לא משנה מי התחיל, אבל כל צד מטיל רפש בצד השני, והנפגעים, שנפגעו בצדק, משיבים מלחמה, מטיחים כינויי גנאי ומקדמים צעדים הפוגעים בעולמם הרוחני של הומואים המעוניינים, מבחירה מודעת, לחיות חיי הקפדה על ההלכה, חיים של אהבת ה' ואהבת האדם. ואז, כמין מעגל קסמים סגור, שוב מגיב העולם הדתי בהטחת רפש, וכולם נגד כולם, ושום דבר טוב לא יוצא מזה.

בואו נרגע חבר'ה, נתחיל לאהוב, לתת לכל אחד לחיות את חייו, לא לפגוע באיש, בשום דרך שהיא, לא לקלל ולא לחרף, להרבות טוב ואור בעולם.

אני רוצה לקרוא מכאן ל"הפסקת אש". די, חבל על כל הבוץ שמטיח כל צד ברעהו. בואו נשב לדבר, להקשיב באמת, מתוך לב אוהב.

זו הדרך שקיבלתי מרבותיי, זוהי דרכה של תורה, שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. בואו ונצעד בה כולנו.

5 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. קול קורא בזמן ניטראלי, בלי שום עמידה אל מול אותם אנשים, בלי גם לציין מיהם. קול שיתפזר ויתפוגג ואף אחד לא יקשיב לו. ועוד יותר מזה הקול הקורא הזה נכתב דווקא כאן.. מי מאלו שאתה קורא להם ישמע אותו?
    או שהכוונה היתה לחזק דווקא את קהל ההומואים, אבל לא לעמוד חזיתית אל מול אותם אנשים?
    איך הקול קורא הזה יתקן את החברה?
    אני שואל באמת ומקווה לתשובה באמת, הרב הראל..

    1. יניב שלום וברכה!
      קראת לי להגיב, אז שמח אני להענות לקריאה.

      ראשית, הטור התפרסם (ביוזמת היו"ר שלנו, 'עמית') באתר וואלה, ולא כאן. אתר זה נקרא על ידי אלפים ורבבות, וממאות התגובות שקיבלתי אני מעריך שקהל רב נחשף לדברים.

      שנית, אני משמיע דברים אלה שוב ושוב מעל כל במה במשך שנים, וכן מפנה ואתם לחברי הרבנים ואף לרבותי חזור ושוב. לשמחתי, רובם מקבלים את הדברים ברוח טובה ומאמצים אותם, מיום ליום אני חש שהמצב משתפר, לפחות בקרב ההנהגה, גם אם הציבור עצמו עדיין לוקה בהומופוביה קשה (ראה את התגוביות על הטור בוואלה. בעצם אל תראה, חבל על כאב הלב…).

      ושלישית, המטרה היתה גם לחזק את ההומואים עצמם. שידעו, את מה שהיה צריך להיות ברור מאליו, שהתורה המתוקה שלנו לא רואה בהם לא סוטים, לא חולים ולא הפוכים, אלא אנשים יקרים אשר מתמודדים עם קושי מתמיד.

      לסיכום – אני פועל בכלים שיש לי להילחם במחלת ההומופוביה, לחנך את כולנו לאהבת הזולת, תהיינה נטיותיו אשר תהיינה, ועד כאן משגת ידי. האם אצליח לשנות את העולם? וודאי, כלשון השיר 'אני ואתה נשנה את העולם'!
      באהבה, שבת שלום, ארלה

  2. יישר כח רב על הדברים האמיתיים והאמיצים. הרב ארלה הראל מייצג בעיני את ההסתכלות הנבונה של תורה ואהבה. התורה אסרה על קיום יחסים בין שני גברים ועל כך אין חולק ביהדות התורנית. לעניות דעתי התורה איננה מתיימרת לתת פתרון לכל ההתמודדויות של האדם, ועל שאלת השאלות "למה ה' נתן לבן אנוש משיכה שמימושה אסור מהתורה?" יענה רק היושב במרומים בעתיד הימים. יחד עם זאת התורה, מצווה אותנו התורה לאהוב כל אדם שנברא בצלם אלוקים, ועל אחת כמה וכמה אדם יהודי. הדברים של הרב ארלה הראל חזקו אותי מאוד, ועל זה אני אומר בשמי, ובשם עוד שאני בטוח שסוברים כמוני, תודה! שאלוקים יברך אותך!

    1. אני חושב שמערבבים פה שני עניינים ולא נכון לעשות כך! ודאי שמצוות ואהבת לרעך כמוך חלה גם על הומואים ויש מצווה לעזור להם ולתמוך בהם ולאהוב אותם. אך אסור להתייחס לנטייתם כעל עוד נטייה רגילה כמו שאדם נוטה לכעוס או לגזול וכדו' כמו שיש הבדל בין גנב לרוצח, יש הבדל גם בין הומו למחלל שבת. המדובר הרי בנטייה שמערערת את כל אושיות החיים, את דרך הטבע הנורמלית והבריאה. כמו שלא נתייחס לאדם עם נטייה לפדופיליה בשוויון נפש כך גם לא נוכל להתייחס לנטייה הומוסקסואלית בשוויון נפש ומה עוד שקמים קולות בציבור הרחב שהנטייה הזו היא נורמלית וזה מותר והכול בסדר איתך!!! חס וחלילה אם נאמר שהכול בסדר, כי כלום לא בסדר. יש לך נטייה לא נורמלית, מידה רעה- ועליך להסיר אותה ממך, בדיוק כמו שלאדם עם נטייה לרצח , לגנבה וכו' חובה עליו להסירם שאם לא כן יושם במעצר.
      נק' נוספת, אני ודאי לא אחדש לכם כי על מנת לקיים חיים תקינים בריאים ונורמליים בגידול ילדים יש צורך באב ואם בבית. יש החושבים שבעקיפת חוקי הטבע יצליחו להביא ילדים לבית עם בני זוג חד מיניים וידאגו לכל מחסורם ויגדלו אות עם חום ואהבה בדיוק כמו במשפחות נורמליות. רבותיי יש לי חדשות בשבילכם אבל זה לא עובד וגם לא יעבוד גבר תמיד יישאר גבר ואשה תמיד תשאר אישה ולא יעזור כלום! אולי בהתחלה זה יראה נחמד והרמוני אבל בשורה התחתונה במשפחות חד מיניות כל בעיה הכי קטנה מתעצמת פי-10 והכול מסובך, הילדים מבובלים….."לכול החברים שלי בגן יש אבא ואמא ורק לי שני אבות" ושוב צריך לקחת ולהסביר ולתמוך ולחזק וכו' וכו' וכו', זה קשה, מסובך, ובעיקר מיותר. פשוט תתמודדו עם הנטייה בכבוד, התנגדו למידה רעה זו, הכניעו אותה!!! אל תתנו לה להשתלט עליכם בהצדקות וטענות שווא המושפעות מאווירה כללית כזו שתומכת בכם, היא רק הורסת אתכם! מחלישה אתכם במלחמתכם! (אני בטוח שאתם מתבעסים מהנטייה הזו שניחתה עליכם) מורידה אתכם ביגון שאולה. חזקו ואמצו! ה' אתכם במלחמת היצר! הלחמו! האבקו! ותנצחו בעז"ה.

      1. למשתמש האנונימי

        כבר הרמב"ם ב'שמונה פרקים' מחלק בין 'שמעי' ל'שכלי' מבחינת היחס לנטיה.
        השכל מחייב שלא לפגוע באחרים ובודאי שלא לפגוע בקטנים. אבל השכל לא בהכרח מחייב איסור יחסים בין בני אותו המין. בדיוק כפי שתאווה לחזיר היא דבר הגיוני וסביר, 'אלא הקב"ה גזר אלינו' כך גם תאווה לבן אותו מין יכולה להיות דבר הגיוני וסביר 'אלא הקב"ה גזר אלינו'