האם יש סתירה ביחס הרב פיינשטיין להומוסקסואליות? | הלכה

לפי תשובה אחת בשו"ת של הרב פיינשטיין עולה כי אין תאווה של עריות למשכב זכור למעט תאווה להמרות את דבר ה'. לפי תשובה אחרת עולה שיש כאלו שיש להם יצר הגורם להם ליהנות ממשכב זכור יותר ממשכב נשים. האם יש כאן סתירה או שהרב חזר בו? ואולי יש הסבר אחר? הרב עזריאל זילבר, ר"ם בשדמות מחולה, במאמר בנושא

הרב עזריאל זילבר
הרב זילבר

בשתי תשובות של הרב משה פיינשטיין, אנחנו מוצאים יחס שונה לכאורה להומוסקסואליות. התשובה הראשונה היא בשו"ת אגרות משה אורח חיים [חלק ד סימן קטו] והיא, כלשון הרב פיינשטיין, "תשובה לנכשל במשכב זכור".

בתשובה זו, נראה שהרב פיינשטיין שולל מכל וכל את האפשרות של יצר הרע ותאווה למשכב זכור. כך הוא כותב :"שהוא דבר שלא מובן שיהיה ע"ז ענין תאוה, דבבריאת האדם בעצם ליכא תאוה מצד טבעו להתאוות למשכב זכור, שלכן אמר בר קפרא לרבי על תועבה זו שנאמר באיסור דמשכב זכור דפירושו תועה אתה בה בנדרים דף נ"א ע"א…" הרב מוסיף ומבאר :"אבל למשכב זכור ליכא שום תאוה מצד הבריאה וכל התאוה לזה הוא רק תועה מהטבע לדרך אחר אשר גם רשעים בעלי תאוה שלא נמנעין מצד חטא ועון אין הולכין לשם שיצר הרע זה אינו אלא מחמת שהוא דבר אסור שהוא כמו להכעיס ח"ו…". ושוב :"אבל על עבירה דמשכב זכור אין להרשע העובר על זה שום טענה לתרץ את עצמו כי לא היה שייך להתאוות לעבירה זו". ובסוף התשובה :"עכ"פ תאוה למשכב זכור הוא נגד עצם התאוה וגם רשעים אין להם תאוה לזה בעצם אלא שכל התאוה הוא רק מחמת שהוא דבר אסור והיצה"ר מסיתו להמרות נגד רצון הקדוש ברוך הוא".

עולה מתשובה זו, שאין תאווה של עריות למשכב זכור. התאווה היחידה האפשרית כאן היא תאווה להמרות את דבר ה'.

מאידך, בתשובה אחרת [שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד סימן קיג], דן הרב ב"מי שלאחר נישואיו נודע שהוא שטוף במשכב זכר אם הוא מק"ט =מקח טעות=".  הרב דן שם במומים אצל גברים, שיכולים לבטל את הקידושין מדין קידושי טעות. כך הוא מסכם את העניין :"אבל לענין נ"ד [ = נידון דידן ], כיון שמצינו שבמום גדול הוא בעצם מקח טעות גם באשה כדבארתי באג"מ חאה"ע ח"א סימן ע"ט וסימן פ' מסתבר שזה דהבעל הוא שטוף במשכב זכור שהוא התועבה היותר גדולה והמאוס ביותר והוא דבר גנאי לכל המשפחה, וכ"ש שיהיה זה גנאי ביותר לאשתו אם בעלה בוחר יותר במשכב המאוס הזה תחת משכב אשתו הוא ודאי קידושי טעות וברור לן ששום אשה לא היתה מתרצית להנשא לאדם מנוול ומאוס ובזוי כזה, ואם תיכף כשנודעת מזה הלכה ממנו מסתבר שאם אי אפשר להשיג גט ממנו יש להתירה מדין קידושי טעות, אך אם אפשר להשיג גט צריך להשתדל בכל מאי דאפשר להשיג גט כשר, דהא אם אינו שטוף בזה אלא שנזדמן איזה פעם מצד שתקפו יצרו אולי אין להחשיב זה לקידושי טעות אף שהוא רשע גמור גם בשביל פעם אחת ויש שיטעו לדמות להחשיב גם זה קידושי טעות, אבל אם הוא שטוף בזה שיותר נהנה ממשכב זכור ממשכב נשים הוא ודאי קידושי טעות, אבל כל זה אם הלכה ממנו תיכף אבל אם שהתה אצלו אף אחר שנודעת אז קשה לבטל הקידושין. ואם בא זה מענין שטות מאחר שהוא שלא כדרך הטבע ודאי הוא מום דכיון שהוא מצד שטות עלול לעוד שטותים, אבל בעצם הוא מצד רשעות וניוול שג"כ הוא טעות כדלעיל".

כאן הרב משתמש בביטויים כמו "תקפו יצרו" וכן "שיותר נהנה ממשכב זכור ממשכב נשים". לכאורה עולה מדבריו, שאכן יש כאלו שיש להם יצר כזה, הגורם להם ליהנות ממשכב זכור יותר ממשכב נשים.

האם יש כאן באמת סתירה? האם ייתכן שהרב חזר בו בשנתיים שעברו בין זמנן של שתי התשובות?

הרב שבתי רפפורט, בעל נכדתו של הרב, הסביר לי, שיצר הרע של משכב זכור, אינו כיצר של עריות, אלא הרי זה כמו 'פירומניה'. שהוא סוג של שיגעון, שהאדם מרגיש דחף להצית אש[1]. כך רואה הרב פיינשטיין את התאווה למשכב זכור.

נראה לומר, שאכן הרב התייחס בתשובה הנ"ל, לסוג כזה של שיגעון, באומרו :"ואם בא זה מענין שטות, מאחר שהוא שלא כדרך הטבע, ודאי הוא מום. דכיון שהוא מצד שטות, עלול לעוד שטותים…". כלומר, תיתכן תופעה של משכב זכור הנובע מסוג של שיגעון. אך מסיום דבריו של הרב משמע שמצב כזה אינו המצב הרגיל. בלשונו :"אבל בעצם הוא מצד רשעות וניוול שג"כ הוא טעות כדלעיל". סיומה של תשובה זו מחבר אותנו לדברי התשובה הראשונה, שבעצם אין כאן יצר הרע של עריות, אלא הסתת היצר לעשות עברה.

לפיכך צריך לומר, שהביטוי 'תקפו יצרו', מתייחס ליצר לעבור על רצון ה'. אף את הביטוי "שיותר נהנה ממשכב זכור ממשכב נשים", צריך להסביר, שאין כוונתו שיש לו יצר עריות לגברים, אלא מכיוון שהוא 'שטוף' [כלשון הרב] במשכב זכור, הוא נהנה מכך יותר ממשכב נשים, כי בנוסף להנאה המינית הרגילה, הוא נהנה מכך שהוא עובר עברה להכעיס.

[1]פירומאניה (מיוונית פירו – "אש" ומאניה – "שיגעון") היא הפרעה נפשית שסממנה הוא דחף להצית אש ולחולל שריפות. הפירומאן אינו עושה זאת על מנת לגרום נזק או לשם רווח כלשהו אלא כדי להפיק הנאה מעצם מעשה ההצתה….בשנים האחרונות בוצעו מחקרים המוכיחים כי הפירומניה קשורה בהפרעה באזור במוח הקשור בדחפים ובהתמכרויות. [הגדרה על פי 'ויקיפדיה']

(במקור פורסם המאמר באתר של ישיבת שדמות מחולה, תשע"ב או תשע"ג)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.