הרב ויצמן על הומוסקסואליות: "אפשר לתקן את הקלקול הזה" | הלכה

בשיעורו על פרשת השבוע ציטט הרב יהושע ויצמן, ר"י מעלות, את הרב קוק שמדובר ב"נטייה רעה" וטען שצריך להילחם כנגדה גם אם מדובר בנטייה שנולדים עמה

בשיעורו על פרשת השבוע בישיבת מעלות, שם הוא מכהן כראש ישיבה, דיבר הרב ויצמן על פרשת הרב לווינשטיין, מבלי להזכיר את שמו במפורש.

לדברי הרב, התורה קוראת להומוסקסואליות "תועבה" ולכן צריך להילחם נגדה. עוד אמר כי הומוסקסואליות היא קלקול – "הרב קוק מאמין, וגם אני מאמין, שאפשר לתקן את הקלקול הזה. נתינת הלגיטימציה לזה, והפיכת הדבר לטבעי ונכון, גורמת לחוסר מוטיבציה לתקן זאת, ובעצם להפסיד את הדבר הגדול ביותר של החיים, את ההנאה, את הטוב ואת הנצחיות שיש בחיים. צריך להילחם על זה ולא להגיד שזה בסדר".

לדברי הרב ויצמן כל אחד מחויב להתחתן, גם מי ש"נולד" עם נטייה כזו, וכי המסר צריך להיות שכל אחד יכול להתמודד עם הנטייה: "גם אדם כזה צריך להתחתן. הנטייה המינית לא פוטרת אותו מנישואים […] אדם צריך לשאת אישה, וזה דבר שיכול להיות לו בר תיקון, ועליו להאמין בכל מאודו – מי שחלילה יש לו נטייה כזו עליו להאמין שיש לזה תיקון […] והוא לא פטור מלישא אישה. הוא מחויב בזה. ומאוד חשוב להגדיר את זה – שאדם יֵדע שאין מוצא אחר מלישא אישה. אין פתרונות אחרים. זו הדרך […] לכל דבר יש תיקון – הוא קשה, מייגע, זה אתגר גדול, התמודדות לא פשוטה, אבל כל אחד מסוגל לבנות משפחה בישראל. אין אחד שלא. ואף אחד לא יימלט מזה. אין פטור לאף אדם מלהקים משפחה בישראל. ואין תירוץ כזה ש'ככה ברא אותי הקב"ה'. אין ככה זה. זו התמודדות […] וכל אחד יכול להתמודד […] אין דבר בלי פתרונות".

נציין כי האמירה שכל אחד יכול להשתנות כבר אינה נאמרת אפילו על ידי הרב אבינר, וכמו כן רבנים רבים אמרו שהומו שאינו נמשך לנשים פטור מפרו ורבו.

לפניכם סיכום דבריו בנושא ההומוסקסואלי, כמו שהובא באתר הישיבה (בווידאו הדברים מתחילים בדקה 13:18):

השבוע התחוללה "סערה תקשורתית" באחד הנושאים הכאובים והקשים, שיש בו בלבול גדול בתקופה שלנו, וצריכים לברר את הדברים. נושא הנטייה המינית.

הגישה שלי בדרך כלל היא שלא לדבר על כך, משום שעצם הדיבורים על התופעה מעצימים אותה. זה ודאי נכון, אך כשכל המדינה עוסקת בכך, אי אפשר לומר: "אני לא מדבר כדי לא להעצים את התופעה".

מצד שני, באמת אינני רוצה לדבר על כך, והפתרון הוא לעסוק בדבריו של הרב קוק זצ"ל, שמתייחסים לכך. פסקה באורות הקודש (ח"ג עמ' רצ"ז) [מופיע גם בשמונה קבצים ו', צ"ט, עיי"ש], שהרב הנזיר העניק לה את הכותרת: "תהפוכות הנטיות הטבעיות".

דבריו של הרב קוק מרוממים את הנושא. חשוב להתבונן בדברים בצורה מרוממת, ולא להיגרר לצורה הירודה שבה הדברים נידונים בתקשורת. אם הרב קוק כתב על כך, והרב הנזיר הכניס את זה לאורות הקודש – אלו ודאי דברים עמוקים ומרוממים שיש להתבונן בהם.

תהפוכות הנטיות הטבעיות

ההתעוררות של המדע החדש על דבר הנטיה הטבעית שיש לאיזה בני אדם מראשית יצירתם, ובשביל כך חפצים הם לעקור את המחאה המוסרית בזה, אבל דבר אלהינו יקום לעולם. וכבר פירש בר קפרא על זה, תועבה תועה אתה בה, שהיא נטיה רעה, שצריך אדם וכללות האדם להלחם עליה. ומקצת הטינא שאולי תמצא אצל יחיד באופן שאי אפשר לעקרה, זה ראו חכמים מראש ואמרו על זה, כל מה שאדם רוצה כו', משל לדג הבא מבית הציד, רצה לאוכלו צלי שלוק מבושל אוכלו. ובזה העמיקו בטבע האדם עד לחמלה על המקולקלים בראשית יצירתם. ומכל מקום העירו, חגרין מפני מה הויין מפני שהופכין את שולחנם. ואף על פי שאינה הלכה, מכל מקום היא סיחה של מלאכי השרת, דהיינו חכמים הדומים למלאכי ד', וכל עם ד' על פיהם יחנה ויסע. וכל הנותר בציון ונשאר בירושלם קדוש יאמר, וישנא תהפוכות, ודרך ישרים סלולה.

הסבר:

ההתעוררות של המדע החדש על דבר הנטיה הטבעית שיש לאיזה בני אדם מראשית יצירתם

המדע טוען, שיש אנשים שיש להם נטיה הפוכה מראשית יצירתם. כך הם נולדו.

ובשביל כך חפצים הם לעקור את המחאה המוסרית בזה

ומשום כך אומרים שאין זה דבר רע. אין למחות על כך ולומר שזה לא מוסרי, שהרי כך הם נולדו, וזה הטבע שלהם.

אבל דבר אלהינו יקום לעולם

דברי התורה נכונים לְעולם, וגם להיום.

וכבר פירש בר קפרא על זה, תועבה תועה אתה בה, שהיא נטיה רעה, שצריך אדם וכללות האדם להלחם עליה

התורה קראה לכך "תּוֹעֵבָה" (ויקרא כ', י"ג), ומכאן שזו נטיה רעה. אף שכך הוא מראשית היצירה אצל חלק מהאנשים, זה לא בא ממקור הטוב, וזו נטיה רעה, אף אם היא טבעית. ולכן האדם – הפרטי והכללי – צריך להילחם בה.

הרב קוק אומר, וגם אני מאמין בכך, שזהו קלקול שניתן לתקן אותו. נתינת הלגיטימציה לנטיה זו, והפיכת הקלקול לדבר טבעי ונכון, גורמת לחוסר מוטיבציה לתקן זאת, וכך אנשים מפסידים את הדבר הגדול ביותר של החיים, את ההנאה, את הטוב ואת הנצחיות שיש בחיים. מה יכול להיות יותר גדול מהקשר של האדם לנצח בהמשכיות הדורות והולדת ילדים?!

לכן צריך להילחם בכך, ולא לומר: "זה בסדר".

ומקצת הטינא שאולי תמצא אצל יחיד באופן שאי אפשר לעקרה, זה ראו חכמים מראש ואמרו על זה, כל מה שאדם רוצה כו', משל לדג הבא מבית הציד, רצה לאוכלו צלי שלוק מבושל אוכלו

היחידים שניסו לתקן ולא הצליחו לעקור את הנטיה מליבם – עבורם יש בגמרא במסכת נדרים (כ' ע"א-ע"ב) הדרכות מעשיות, שאין המקום לפרטן במסגרת זו.

הרב קוק אומר, שגם מי שלא הצליח לעקור את הנטיה הזו מלבו, צריך להתחתן, ויש עבורו דרך כיצד יוכל לחיות את חייו. הנטיה איננה פוטרת את האדם מנישואין. עליו להינשא, וחכמים כבר התוו את הדרך כיצד יוכל לחיות עם אשתו.

ובזה העמיקו בטבע האדם עד לחמלה על המקולקלים בראשית יצירתם

חכמים התבוננו בעומק המציאות, ואמרו שיש תיקון גם למי שמראשית יצירתו הוא מקולקל.

מכל מקום היא שיחה של מלאכי השרת, דהיינו חכמים הדומים למלאכי ד', וכל עם ד' על פיהם יחנה ויסע

חכמים הם הקובעים את דרכי החיים, הם קובעים מה נכון ומה לא, ועל פיהם אנו צריכים לנסוע בדרכי חיינו.

וכל הנותר בציון ונשאר בירושלם קדוש יאמר, וישנא תהפוכות, ודרך ישרים סלולה

שמא כוונת הרב היא, שמי שמוכן לומר זאת, שזהו קלקול שניתן לתיקון, קדוש יאמר לו. הרב קוק זצ"ל אמר זאת, בצורה עדינה ובלי התלהמות, אבל הגדיר את התופעה ואת הדרך להתייחס אליה.

חשוב שמי שיש לו נטיה זו ידע, שהדבר הוא בר תיקון. יש להאמין בכך בכל לב. גם אם כך הוא נולד – ניתן לתקן. ובכל מקרה, אין זה פוטר אותו מלשאת אשה ולהקים משפחה. יש לכך עצות ויש לכך דרכים. יש להיות חלק מהמשכיות הדורות, שהרי לשם מה טבע הקב"ה באדם את הנטיה המינית בכללה, אם לא לשם העמדת תולדות והמשכיות הדורות?

בפסקאות הבאות באורות הקודש כותב הרב קוק זצ"ל (עמ' רצ"ט):

הנטיה המינית הולכת היא וזורמת אל העתיד…

האם ה' ברא את הנטיה המינית סתם כדי שהאדם יהנה?

הנטיה המינית קושרת אותנו אל העתיד. זהו בנין העולם. כך אנו נקשרים אל הנצח. היצר חזק כל כך באדם, כי בו טבועה נצחיותו של האדם.

ועוד כתב הרב (עמ' ש"א):

מובן הדבר, שההשקפה הפסימית בעולם, שהיא נאותה לירידה מוסרית, היא נותנת כח דוחף להנתקתה של תאות המין מן האידיאליות, שכיון שהמציאות בכללה היא רעה רבה, איך יהיה אידיאל להרבות יצורים אומללים. ולפי זה לכל הנטיה כולה אין שורש באידיאל, רק התפרצות התאוה היא שעושה את דרכה. לא כן היא השקפת הטוב העולמי, ההשקפה האופטימית, של "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד", היא נותנת מקום לאידיאליות להתפשט גם על הנטיה המינית.

ההשקפה האופטימית רואה ערך בריבוי החיים בעולם. לכן הדרך להוסיף חיים היא בצורה של דבר טוב, מלא הנאה ועונג. לשם עלינו לכוון את הנטיה המינית.

לעומת זאת, יש הרואים את העולם בהסתכלות פסימית. בצורה כזו, הנטיה המינית מנותקת מהאידיאל שממנו היא באה. כאילו זוהי תאוה שעומדת לעצמה, ועניינה הוא למלא את התאוה. הרי זה כמו שנאמר – למה יש מכונית? כדי למלא בה דלק. האומר כך שוכח שהמכונית נועדה לנסוע בה. כך מנתקים את התאוה מהמטרה שלשמה היא נוצרה.

המבט הפסימי אומר – העולם כל כך גרוע, למה צריך להרבות עוד אנשים אומללים לעולם כל כך אומלל? ועל כן רואים את הנטיה המינית כהתפרצות של תאוה, שאין לה קשר לאידיאל של החיים.

זהו מבט של אנשים מלאי יאוש. יאוש מהחיים, יאוש מהטוב, יאוש מהתכלית של החיים.

אולם אנו יודעים שהעולם הוא טוב. לכל דבר יש תיקון.

הנטיה ההפוכה היא אתגר גדול מאוד, והתמודדות כלל לא פשוטה. אולם ניתן לעמוד בכך, וכל אחד יכול – וצריך – לבנות משפחה. זו האמירה המרכזית של הרב קוק, והיא חשובה מאוד.

אין אדם יכול לפטור את עצמו בטענה ש"ככה ה' ברא אותי". אף שככה ה' ברא אותך – אתה צריך להתמודד. כמובן, כל מי שיכול לסייע בהתמודדות – נדרש לסייע. לעזור לכל אחד להגיע ליעד של הקמת משפחה.

אילו דבריו האלה של הרב קוק היו מתפשטים, הרבה טוב היה בא לעולם. רבים לא היו מזהים בעצמם את הנטיה, ומי שכן מזהה זאת – היה מתאמץ לתקן.

לפני הפסקה הזו כתב הרב קוק כך (עמ' רצ"ז):

וימים יבאו והתרבות הכללית תביט בהערצה נשגבה על הוד אלוה, הפרוש בתוך המחשבות, הנראות כחשכות לעומדים בגסות הנטיה ובשובבות הדעת מחוץ למחנה ישראל, המקושרות בתיקוני היסוד, וכל דברי הצומות וזעקתם, אשר לשובבים, שבמוסר הרזי. אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה.

כיום, נראות המחשבות האלוקיות בעיני חלק מהאנשים כ"חשוכות". אולם יבואו ימים שהאנושות תביט בהערצה על המחשבות האלו, על הגודל והעמקות שפרושים על המחשבות האלוקיות.

יש הטוענים שהדרכת התורה היא חשוכה. הם עומדים מבחוץ, ולא רואים עד כמה זה מלא אור, עד כמה התורה נותנת לאדם חיים והמשכיות וחיבור לנצח.

אנשים שעומדים מבחוץ – לא מבינים מה זה נצח. מי שעולם המושגים שלו מורכב מבילויים ומדברים נמוכים – לא יכול להבין את המושג נצח. מה הוא יכול לראות בעומק של התורה? לכן זה נראה לו חשוך.

אבל יבואו ימים שהאנושות תתעלה. אנו נצליח להפיץ, לאט לאט, את האור של דברי התורה. אז יראו שדברי התורה חודרים לעומק הנשמה, שזהו אור גדול שמסתתר בתוך דברים שנראים חשוכים [בדבריו רומז הרב לדו משמעות של המושג "שובבים". מצד אחד זהו ביטוי של שובבות, דברים ש"מחוץ למחנה ישראל", ומצד שני כך נקראים הימים של פרשיות שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים, שבהם עוסקים בתיקון היסוד, בתיקון השובבות שבנטיה המינית והפיכתה לדבר עמוק הבונה את העולם].

כדי שהעולם יקלוט את הגודל של דברי התורה, הוא צריך להיות גדול. אנשים קטנים לא יכולים לראות דברים גדולים. כל דבר שהם נוגעים בו – הם מקטינים אותו. על כל דבר מדברים בגסות. לא רואים את הרוממות והגדלות שיש בדברי התורה, גם אלו העוסקים בדברים הנראים לנו נמוכים.

אם אנו נתסכל בגדלות, ונבין את המטרה של הנטיה המינית ואת הדרך להתמודד עם הקלקולים – יהיה בזה נתינת כח לאנשים להתגבר ולהתמודד, ויבואו הימים הגדולים שהרב מדבר עליהם.

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. מאוד מאוד מעניין אם הרב וייצמן יסכים ויעודד את בתו להתחתן עם הומו שאולי יאהב אותה אבל לא יצליח לממש את האהבה שלו ולחיות איתה כבעל ואישה