האם להומו דתי מותר ללכת למקווה? | הלכה

גם היום אין לשאלה זו תשובה ברורה, ואם היום אין תשובה על אחת כמה וכמה לפני 4 שנים אז נערך הכינוס של ארגון נפש ישראל כלל מושב תחת הכותרת "התערבות מועילה בבריאות הנפש, התורה ככלי להגברת כישורינו" בהשתתפות רבנים, פסיכולוגים ועוד. זאב שביידל (תחת שם העת "זאב דרור") סיקר את האירוע

כינוס של רבנים ומטפלים דתיים בנושא הומולסבים בחברה הדתית נערך לפני כשבועיים. אחד הדוברים המרכזיים היה הרב יובל שרלו שסיפר איך התוודע לממדי התופעה ומה עמדתו בשאלות הלכתיות בסוגייה.
הציבור היהודי שומר המצוות בארץ ובעולם, מתמודד לאחרונה עם בעיות רבות בתחום בריאות הנפש. זו התפתחות מאוחרת יחסית, מכיוון שעד לא מזמן בעיות אלו לא נידונו כלל בתוך הציבור הדתי או שנידונו בחדרי חדרים באופן שדומה יותר לרכילות מאשר לדיון רציני.
בשנים האחרונות המגמה משתנה, ובעיות רבות יוצאות מהבוידעם וזוכות לחשיפה. מדובר בהתמכרויות ובעיות אכילה, קשיים של מתבגרים דתיים ובעיות זוגיות, נפגעי טראומה ונפגעי אמונה. אנשי טיפול ובריאות נפש דתיים יושבים עם רבנים, ומנסים לגבש יחד דרכי גישה לנושא. תוך כדי הדיון, מעשירים הרבנים את עולמם במושגים טיפוליים והמטפלים מעמיקים את ההיכרות עם מושגים הלכתיים ורעיוניים של היהדות.
במסגרת זו הוקם ארגון "נפש" – ארגון בינלאומי של אנשי טיפול יהודיים שומרי תורה ומצוות. ארגון זה הוקם בתחילה בארה"ב, ומזה כחמש שנים פועל גם בישראל. לאחרונה נערך בארץ כנס שיזם הארגון, כאשר חלק מהדיונים שהתקימו במסגרתו היו פתוחים לקהל הרחב וחלקם נועדו לאנשי מקצוע בלבד. אחד מהדיונים שנכללו בקטגוריה השנייה, עסק בהומואים ולסביות בחברה הדתית.

מהם דיני ייחוד עבור הומוסקסואל?

הדובר הראשי במושב היה הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר פ"ת ומרבני הארגון "צהר". הרב שרלו עונה מזה תקופה ארוכה על שאלות הגולשים באתר "מורשת", כך לדבריו התוודע, בין השאר, להומואים ולסביות דתיים שפנו אליו בבקשת דרכם. הרב שרלו אמר כי הופתע מממדי התופעה, שכלל לא היה ער לה לפני שהחל להשיב על השאלות ברשת. הרב שרלו אף הדגיש כי השתדל בתחילה ללמוד את החומר המחקרי בנושא ההומוסקסואליות, בהיותו חבר בוועדת הלסינקי העליונה לניסויים גנטיים בבני אדם ונתקל בקושי גדול ליישב את הידע המחקרי עם התשתית התורנית-אידיאולוגית בה הוא אוחז.
הרב שרלו חילק בדיון את דרכי ההתמודדות הרבנית עם נושא ההומוסקסואליות לשלוש קטגוריות בסיסיות: הקטגוריה הראשונה מורכבת מרבנים שכלל אינם מודעים לנושא ולא מבינים אותו. הם לא יודעים שהבעיה קיימת וממילא פטורים מלהתייחס אליה.
הקטגוריה השניה היא הרבנים שיודעים ש"הדבר הזה" קיים, אך משוכנעים לחלוטין שאפשר "לצאת מזה" באמצעות גישה טיפולית נכונה ובהצלחה של 100%. המוביל את הגישה הזו בארץ הוא הרב שלמה אבינר וארגון "עצת נפש". ארגון זה מציע להומואים ולסביות דתיים לעבור טיפול פסיכולוגי ולהשתחרר על ידי כך מן הנטייה המינית שלהם. הרב שרלו לא הביע דעה נחרצת לגבי יעילות הטיפול הזה, אך ניכר היה שהוא נוטה לפקפק ביעילותו לטווח ארוך.
הקטגוריה השלישית, אותה מייצג הרב שרלו בעצמו, מורכבת מרבנים החושבים שעצם השאלה "ניתן לצאת מזה או לא?" היא לא רלוונטית כלפי אדם הומוסקסואלי, כיוון שהנטייה המינית הנה חלק בלתי נפרד מזהותו. אדם כזה לא מבקש לחטוא או להתיר רסן, אבל הוא בהחלט מבקש שהרבנים יתייחסו לעובדת קיומו ויסבירו לו איך הוא אמור לחיות. התעלמות מהדברים או הסתתרות מאחורי הסיסמה "אפשר לצאת מזה" מביאים, לדברי הרב שרלו, לטרגדיות קשות ביותר, כמו אנשים שמתחתנים מתוך תקווה ש"יצאו מזה" והדברים נגמרים במפח נפש גדול ובמשברים קשים ביותר הפוגעים בבני הזוג ובילדים גם יחד. לאור הדברים הללו, פסק לאחרונה הרב שרלו כי חל איסור מוחלט על אדם הומוסקסואל להינשא מבלי לגלות לכלתו על אודות נטייתו המינית. זאת, בניגוד לדבריהם של רבנים המאמינים ש"אפשר לצאת מזה" וממילא אין חובה לספר.
הרב שרלו אף גיבש דף שאלות נפוצות המכיל התייחסות לנושאים מרכזיים שהעלו הומואים ולסביות דתיים שפנו אליו, רבים מהם חברים בפורום "גייז דתיים" בוואלה. מדובר בשאלות רבות, הן בתחום ההלכתי והן בתחום הרעיוני. האם מותר לזוג גברים לחיות ביחד בלי לקיים יחסי מין? האם מותר להם לשבת יחד בבית הכנסת? מתי לגלות את העניין לבת הזוג? האם להמליץ על הטיפול ב"עצת נפש" כאשר ידוע שרבים נפגעים מן הטיפול הזה? מהם דיני ייחוד עבור הומוסקסואל? האם מותר לו לשבת בעזרת גברים בבית הכנסת? ללמוד בפנימייה? ללכת לחוף נפרד? למקווה?

לסיכום הדיון, הדגיש הרב שרלו שלוש נקודות בסיסיות:
1. חשוב מאד שהרבנים הדנים בעניין יידעו במה מדובר ויוכלו להדריך את הבחורים מתוך ידיעה עמוקה והבנה במה מדובר.
2. כל טיפול בנושא, מן הראוי שישלב אנשי מקצוע ורבנים בגישה רב מערכתית שכוללת מענה מקצועי מחד ודיון השקפתי והלכתי מאידך, כאשר כל צד מודע להתמודדות של הצד השני.
3. קהלים הולכים וגדלים בוחנים את הרבנים ואת היהדות לאור היחס שלהם לשונה ולאחר. התעלמות מן האחר או יחס עויין אליו, גורמים דחייה בקרב אנשים רבים. לפיכך, אין מנוס מלדון בנושא של דתיים הומולסביים באחריות ובכובד ראש.

בתום המושב אפשר לומר שנעשתה היסטוריה. בלובי המקום אורגן מניין לתפילת במנחה, כשברור לכולם שחלק מהמניין מורכב מדתיים הומוסקסואליים. אף אחד לא שאל האם מותר לצרף הומו למניין. פשוט נקבעה עובדה.

(מתוך nrg יהדות, ט"ז באדר א'התשס"ה, 27 בפברואר 2005)

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.