זה הזמן למלא הבטחות | ערב אור

אורי בחר "כן" וכעת הוא מתלבט איך לפעול – בשיחה פנים מול פנים, בטלפון, במכתב או בדרך אחרת

(לכל הרשומות בבלוג זה – לחצו כאן)
ערב אורבמשך שבועות שהופכים לחודשים אני מסתבך עם עצמי, מאד רוצה לומר אבל לא יודע איך. בורח או נעלם בכל פעם שאני רואה את יוחאי וגם כשאני בא איתו במגע הוא לא מזכיר את הנושא.

מצד אחד זה רווח לי אך מצד שני אני צריך להרים את הכפפה, אם החלטתי לומר לא – אני אומר. זה קשה, אבל נחוץ.

מקווה שהוא לא ייבהל, ומנגד אולי כבר הגיעו אליו לא מעט להיוועץ בו עם מקרים דומים ואולי אף קשים יותר?

חודש אלול הגיע וזה זמן למלא הבטחות, לה' לחברים וגם לי. ובערב די שגרתי החלטתי שזהו. הערב יוחאי ידע, ואם קשה לי לדבר אז אכתוב.

התרחקתי מהישיבה כדי שלא אפגוש בו בטעות, הגעתי לפרק בקצה היישוב עם מצפה לזכר מישהו שביינישים הולכים לשם כדי לכווץ פרצופים בעודם שרים שירי נשמה ומרגישים קרובים יותר לאללה, התיישבתי על ספסל אבן שבנו כמה בני נוער משועממים במסווה אדאולוגי הוצאתי הטלפון וכתבתי את ההודעה.

תגובה אחת

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.