פרסום ראשון – הרב זמיר כהן: "הומואים מתאבדים כי הם לא יפים" | בלעדי / פרסום ראשון

את הדברים אמר הרב בתכנית "מקום לשאלה" המשודרת בערוץ הידברות * לדבריו: "למי שיש שנטייה כזו […] הרי כשהוא צעיר הכול נראה נחמד ויפה, אבל כאשר הוא מתבגר – אחוז המתאבדים הגבוה ביותר בעולם הוא בין בעלי הנטיות האלה שמגיעים לגיל מסוים, הגוף כבר לא נראה כמו בעבר, הם לא מבוקשים כמו בעבר"

הרב זמיר כהן
הרב זמיר כהן

כידוע, מחקרים מלמדים כי רוב ניסיונות ההתאבדות של צעירים הומוסקסואלים מתרחשים בתקופת ההתבגרות, והיחס המספרי הוא 2 עד 3 לכל ניסיון התאבדות של צעיר הטרוסקסואל, וזה מהווה כ-30% ממקרי ההתאבדות לשנה של צעירים.

המחקרים מונים כמה סיבות לאחוז הסיכון הגבוה, כגון קונפליקט בין הזהויות, קונפליקט עם הדת, המשפחה, אלימות כלפיהם בבית הספר ועוד, אבל לרב זמיר כהן סיבה מקורית: חוסר יופי.

את הדברים אמר הרב לפני כשבוע בתכנית ששודרה בערוץ הידברות ושהוקדשה לנושא "נטיות הפוכות". בתכנית ראיין העיתונאי דודו כהן את הרב זמיר כהן, יו"ר ארגון הידברות ומקים הארגון והערוץ, אשר דיבר בפתיחות על הנושא.

הרב הגדיר את ההומוסקסואליות בעיה וצורת חיים שאינה טבעית, וטען שהסיבה לאחוז ההתאבדויות הגבוה בקרב הומואים נובע מכך שבגיל מסוים הם לא יפים כבעבר ואינם מבוקשים כבעבר. "אני מגדיר את העניין הזה בעיה, אם כי אני לא שופט ולא דן, אבל יש כאן בעיה מסוימת שאנשים חיים בצורה לא טבעית", ציין הרב, והסביר: "למי שיש שנטייה כזו – הרי אין ספק שיש לו בעיה. הוא לא מקים משפחה, הוא לא מביא ילדים לעולם. בשלב מסוים… הרי כשהוא צעיר הכול נראה נחמד ויפה, אבל כאשר הוא מתבגר – אחוז המתאבדים הגבוה ביותר בעולם הוא בין בעלי הנטיות האלה שמגיעים לגיל מסוים, הגוף כבר לא נראה כמו בעבר, הם לא מבוקשים כמו בעבר, בדרך כלל בני זוג כאלה גם נפרדים". את הסיבה לפרֵדה נימק בכך ש"קשר שהוא לא טבעי, שאלוקים לא יצר אותו בטבע העולם – הוא לא מחזיק מעמד ואורך זמן. אז יחזיקו מעמד כמה שנים, יבזבזו את הזמן אחד של השני, יגיעו בסופו של דבר לגיל של פרדה, ואז הוא נשאר בודד וגלמוד ומסכן".

כמו כן, קרא הרב שלא להשתמש באלימות כלפי הומואים, והבהיר שאלימות אינה דרכה של תורה, ושאין להתנהג עם הציבור הזה בהתלהמות ובזלזול, אלא יש לפעול בהסברה.

עוד הדגיש שהתורה אינה אוסרת את הנטייה עצמה אלא היא אוסרת להביא את הנטייה לידי מעשה, וקרא להומואים להתגבר על היצר ושלא להביא את הנטייה לידי מימוש.

לשאלה אם מדובר בנטייה מולדת או נטייה בת שינוי, ענה הרב שיש כמה "דירוגים" ו"רמות" בעניין. לדבריו, יש מקרים שאדם יכול לישא אישה, ואם מדובר באדם שנגעל מנשים – "מקסימום שיישאר לבד, ואת המעשה האסור שלא יעשה ויהי מה". בכל מקרה, הבהיר הרב, להתחתן עם אישה בלי לספר לה – זוהי רמאות.

עוד הבהיר הרב שאפשר לחוש נטייה ולהיות עובד השם בשלמות, אבל אי אפשר לעבור על האיסור מהתורה ולטעון לעבודת השם בשלמות. עם זאת "אם אדם יודע שהוא נכשל בעברה הזו, חלילה לו לומר שהוא צריך לוותר על שבת, תפילין וכדומה. חלילה להגיע לייאוש ולומר אם איני לא שומר את הכול לא אשמור שום דבר". עוד ציין הרב כי הרבה פעמים הסיבה להומואיות היא חוסר גבריות, ורצון שגבר ישלים את הגבר.

כשנשאל על אימוץ ילדים בידי זוג גברים או נשים ענה כי באימוץ כזה נעשה עוול כלפי הילד שיגדל בלי אב ואם. עוד דיבר נגד מצעד הגאווה, ציין את הבעייתיות ההלכתית בחיים עם גבר והתמודד עם השאלה איך הורה צריך להגיב לבנו שמספר לו שהוא הומו.

לצפייה בתכנית (ששודרה בכ"א בטבת תש"ע, 7 בינואר 2010) לחצו כאן.

– – – – – – – – –

תגובתנו לדברים:

אנו שמחים שהרב קרא שלא להשתמש באלימות כלפי הומואים, והבהיר שאלימות אינה דרכה של תורה, ושאין להתנהג עם הציבור הזה בהתלהמות ובזלזול, אלא יש לפעול בהסברה. אבל אנו רואה בעצב את האמירה על סיבת ההתאבדויות. זו אמירה שלא מוסיפה חכמה אלא מוליכה בערות, אמירה שלא תורמות לדיון אלא מנציחות דעות קדומות.

אם כבוד הרב היה מעיין היטב בסטטיסטיקות, הוא היה מגלה שרוב ניסיונות ההתאבדות של צעירים הומוסקסואלים מתרחשים בתקופת ההתבגרות, והיחס המספרי הוא 2 עד 3 לכל ניסיון התאבדות של צעיר הטרוסקסואל, וזה מהווה כ-30% ממקרי ההתאבדות לשנה של צעירים. כך שיש כאן בעיה של ממש שבמקום לחקור לפשרה ולדעת כיצד לטפל בה, כבוד הרב מעדיף לטעון בבורות מבישה שהומואים מתאבדים כשהם מגיעים למצב ש"הגוף כבר לא נראה כמו בעבר".

צר לנו לקבוע שאם היופי נעדר כאן, הרי שהוא נעדר מאמירתו של הרב זמיר, שאולי אף מעודדת עצבות שיכולה לגרום להתאבדויות.

ועל זה נאמר "חכמים היזהרו בדבריכם" (אבות א, יא).

5 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. מגוכח המשפט המסיים שלכם "ועל זה נאמר "חכמים היזהרו בדבריכם" (אבות א, יא)."
    מצטטים דברי חז"ל ועוברים על דברי תורה:
    (ויקרא יח, כב): וְאֶת-זָכָר לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה, הִוא.

    1. ואת זכר לא תשכב >> "משכבי אישה".
      איך משכבי אישה עם זכר?
      הרי היה צריך לומר משכב זכר עם זכר.
      אני מציע לך לבדוק.
      חכמים אמרו שלא נחשדו ישראל על משכב זכר
      וזאת משום שיש כאן בעיה.
      אי אפשר לעבור על האיסור הזה.
      מכך הסיק הרמב"ם שיש גבר שנולד גם עם אברי מין נשיים.
      במקרה כזה משכבי אישה אין לקיים בו.
      עברו הימים וזרמים קיצוניים הגיעו,
      כך שלצערינו הפרוש היחידי שתופס היום הוא "שפורפרת למכחול".
      ***
      יש מקום להקל על חבריך היהודים
      במקום לשלוח לסקילה ישר.
      אפילו הסנהדרין התוו תנאים.
      ***
      מי שאיכפת לו מכל יהודי ומכל בריאה של השם
      דן לכף זכות בראש ובראשונה.

      לכן אסיים בברכה שכולנו נזכה לדון לכף זכות ושידונו אותנו לכף זכות תמיד.

      1. אז נכתוב ש-"את זכר לא תשכב משכב אישה", למה "משכבי"?
        בהרבה מקומות בתורה כתוב משכבי, אז משמע שיש שניים.

        ואם אי אפשר לעבור על האיסור הזה, למה הקב"ה החליט שיהיה איסור כזה?

        הבעיה היחידה כאן היא שהולכים לפי הרב קל, הרב נח והרב אשר- עושים מה שקל, עושים מה שנוח, ומה שטעים- כשר.

  2. להלן שני ציטוטים מדברי הרב:

    1. "קשר שהוא לא טבעי, שאלוקים לא יצר אותו בטבע העולם – הוא לא מחזיק מעמד ואורך זמן. אז יחזיקו מעמד כמה שנים, יבזבזו את הזמן אחד של השני, יגיעו בסופו של דבר לגיל של פרדה, ואז הוא נשאר בודד וגלמוד ומסכן"

    2. "לשאלה אם מדובר בנטייה מולדת או נטייה בת שינוי, ענה הרב שיש כמה "דירוגים" ו"רמות" בעניין. לדבריו, יש מקרים שאדם יכול לישא אישה, ואם מדובר באדם שנגעל מנשים – "מקסימום שיישאר לבד, ואת המעשה האסור שלא יעשה ויהי מה"."

    לא ברור לי למה מערכת יחסים עם גבר המסתיימת בפרידה מתוארת ע"י הרב כ"בודד, גלמור ומסכן" אך החלטה לא להתחתן עם אשה וגם לא להיות עם גבר כדי לקיים את חוקי הדת מתוארת כ"מקסימום שיישאר לבד". התייחסות אמביוולנטית זו צורמת בעיניי. ניכר כי הרב שם לו למטרה עיקרית להתנגד להומוסקסואליות והוא בונה לעצמו דרכי מחשבה ואופני התייחסות שהגם שסותרות זו את זו, הרי שבהגיון מעוות דיו נוכל להגיע למסקנה כי לא משנה באיזה צורה נסתכל על זה- אסור להיות הומו כי להיות הומו שחווה מערכות יחסים הומוסקסואליות שנסתיימו זה להיות "בודד, גלמוד ומסכן" אך הומו שכל חייו היה "בודד, גלמוד ומסכן" הרי שהוא "מקסימום נשאר לבד".

    אינני מבין מדוע נכתב מאמר זה באתר של הומואים דתיים.. האם מטרת האתר הינה להביא כל התייחסות רבנית להומוסקסואליות, לברך על כך שרב מתנגד לאלימות ולגנות את השאר. דברים אלה לא ראויים לא לברכה ולא לגינוי, הם פשוט לא ראויים להתייחסות.