המכתב המלווה לקונטרס | דבר הסמוי מן העין

"מכתב בקשה אישי" הוא מכתב-הקדמה שנשלח עם הקונטרס, ובו פונה אישית לרב שקיבל את הקונטרס ומסביר לו מדוע חשוב לו להקדיש זמן לקריאת הקונטרס

(לפרטים ולרקע על הקונטרס – לחצו כאן)

מכתב בקשה אישית

"אנא א-לי, אנא א-לי

עשה אותי כלי לשליחותך.

במקום שבו מקוננת שנאה – תן לי לזרוע אהבה.

במקום שבו עלבון – סליחה.

במקום שבו חושך – אור

במקום שבו עצב – שמחה.

אדון העולם!

אלוקים תן לי את השלווה – להשלים עם שאיני יכול לשנות.

אנא תן לי את אומץ הלב – לשנות דברים שביכולתי.

ואנא תן לי את החוכמה – להבין בין אלה לבין אלה".

שיר-תפילה זה של ר' קיפלינג, מתמצת במספר מילים כמעט את כל הרשום בקונטרס המצורף, שבאמצעותו ברצוני לעלות בפני הרב בעיה אשר לה לא הקדישו עד היום זמן והתייחסות רצינית, והיא בעיית הנטיות ההפוכות.

בניגוד לדעה הרווחת, בעיה זו איננה נחלת הציבור הכללי בלבד, אלא אף נחלת הציבור הדתי.

אני עצמי למדתי בבית-ספר יסודי של החינוך העצמאי, בישיבה תיכונית, בישיבה גבוהה ואח"כ בישיבת הסדר. לא מן הנמנע שאני עצמי למדתי אצלך, כבוד הרב, בישיבה (באור עציון, במצפה יריחו, בעתניאל), אולי הרב היה הר"מ שלי (בבית אל, במעלות, בירוחם), ייתכן שנכנסתי בקביעות לשיעורים שהרב העביר (בהר ברכה, במרכז הרב, בחיספין), ייתכן שאף חבשתי את הספסל לשמאל הרב בבית המדרש (בגוש, במעלה אדומים, בתורת חיים), ומי יודע אם אינני אחד מן התלמידים האהובים על הרב (בכפר הרוא"ה, בראשל"צ, בגבעת שמואל) והרב ניבא עליי גדולות ונצורות (בנתיב מאיר, בחורב, בשעלבים). לא מן הנמנע כי אני מתפלל בבית הכנסת של הרב (ביזדים, בישורון, בהיכל יעקב), ואולי אני חלק בלתי נפרד מהקהילה שהרב עומד בראשה (ברחובות, בפתח תקווה, בקריית ארבע).

לא מן הנמנע שהרב מכיר אותי או חושב שמכיר אותי, אולם כך או כך, אין הרב מכיר אותי כפי שאני באמת.

אין הרב מכיר את גודל המצוקה שבה שרוי בעל נטיות הפוכות, ואין הרב מודע לעצמת הכאב והסבל המכה באדם הדתי, המאמין וירא השמים המגלה שאין הוא כמו כולם. כדי שהרב יבין ויחוש ולו במשהו מאותו תחושה נוראה, כתבתי את הקונטרס המצורף ושלחתיו לרב בתוקף תפקידו כר"מ לתלמידים, כמחנך, כרב קהילה או כרב בעל השפעה מרובה בקרב הציבור הרחב או בקרב רבנים הסרים למרותו.

כתיבת הקונטרס הייתה קשה מבחינות רבות: מבחינת חשיפת סיפורי האישי, מבחינת ליקוט החומר, מבחינת ההוצאות הכבדות הכרוכות בהדפסת הקונטרס ובמשלוחו. אולם על אף זאת טרחתי להוציא לאור  את הקונטרס ולשלחו אליך, כבוד הרב, וזאת כדי שיהיו בידך הידע, האמצעים והכלים להכיר את הבעיה, את הדילמה, את הכאב, את העולם המסתחרר, את האסון והתחושה הנוראה אשר ייתכן שעוברים על אחד מתלמידיך בעת שאתה קורא שורות אלו, וזאת אפילו מבלי שתחוש בכך. אינך חש בכך כי תלמידך למד להסתיר את רגשותיו בצורה מעוררת השתאות, מחשש פן "ייוודע ויתגלה סודו הנורא".

בקונטרס זה אין נקיטת עמדה ברורה בסוגיית הנטיות ההפוכות[1]. שאיפתי היא כי לאחר קריאת הקונטרס, הרבנים אשר קיבלוהו (ושמותיהם מופיעים בעמוד האחרון של הקונטרס המצורף) יֵשבו יחדיו על המדוכה וידונו בנושא סבוך זה על מנת למצוא לו פתרונות אפשריים במסגרת ההלכה. הקביעה החד-משמעית אשר רווחת כיום: "אסור, וזהו!", שמטרתהּ למגר או למזער את הבעיה אינה פתרון מציאותי כפי שאסביר ואפרט בקונטרס עצמו.

מן הראוי לציין כי כותב הקונטרס המצורף הוא אורתודוקסי שאמונת חכמים היא נר לרגליו, ולא בִּכְדִי פונה הוא בקונטרס זה דווקא לרבנים אורתודוקסיים. המדובר באדם החפץ לקיים מצוות ולהקפיד על קלה כבחמורה, ואין המדובר באדם הצועד במצעדי הגאווה כשהוא לבוש בכיסוי חלציים בלבד, כפי שרואים בתמונות המתפרסמות מזמן לזמן בעמוד האחורי של העיתון. המדובר ביהודי שבאמת ובתמים חפץ לקבל תשובות לשאלות המעסיקות אותו מדי יום ביומו, והקשורות באופן בלתי נפרד למהלך ולאורח חייו כאדם מאמין ודתי; וכל התעלמות מהנושא, והתעלמות ממנו עצמו רק גורמת לו להלך כסהרורי מבחינה הלכתית, ולעשות מעשים שאם היה יודע כי אסורים הם, נמנע היה או לכל הפחות משתדל היה להימנע מהם.

כמו כן יצוין כי רובו ככולו של הקונטרס המצורף מתייחס לבעלי נטיות הפוכות דתיים, אשר אין בכוונתם לעבור על האיסור המפורש בתורה – "משכב זכר" ממש.

כדי להקל על העיון בקונטרס המצורף מפאת אורכו, ותוך התחשבות בזמנו היקר של הרב, וכן כדי לאפשר לרב להתעמק בנושא המעניין אותו ביותר, ושקריאתו תהיה נוחה וקלה, קונטרס זה מחולק לארבעה חלקים עיקריים:\

* שיח הלכתי-תורני

* שיח מחקרי-מדעי

* שיח אישי-חוויתי

* נספחים

שאלתי ובקשתי היא כי הרב יקרא את כל הקונטרס, ואף את הערות השוליים שלא אחת שופכות אור חדש על הנכתב בטקסט העליון, ומוסיפות ותורמות רבות לנאמר; וכן את הנספחים, התורמים תרומה משמעותית לאשר העליתי על הכתב, וזאת בשל חוסר הידיעה המשווע הקיים בנושא זה, ובשל הדעות הקדומות המצויות בו.

כמו כן, לא אחת הדברים המופיעים בשיח מסוים רלוונטיים לא פחות אף לשיח אחר, ומפאת קוצר היריעה לא כללתי אותם בשנית, והרי הדברים בבחינת "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר"[2].

אנא, הקדש לנושא זה מזמנך כי הנושא כאוב, רלוונטי ו"בוער" הרבה יותר מהנדמה והנראה על פני השטח!


[1] אם כי "אדם קרוב אצל עצמו" ותחושותיי בהחלט באות לידי ביטוי בקונטרס המצורף, אך כנגדן אף הצגתי דרך קבע את "הצד השני", שאף הוא, עד היום, חלק מתחושותיי ומחשבותיי.

[2] תלמוד ירושלמי, ראש השנה, פרק ג הלכה ה.

2 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.