הארון האישי של תומר | ארונות נפתחים

על החזרה בתשובה על אף הנטייה, על הגילוי של ההורים והשיחה שבאה בעקבותיו, על הקשר הרציני שהיה לו עם בחורה מצחיקה ויפה וחכמה, על סימני השאלה שמלווים אותו כעת ואולי בעתיד. תומר משתף בסיפור האישי שלו

(לכל הסיפורים האישיים האחרים בבלוג זה – לחצו כאן)

open-locker-boris-suntsov

תומר, 23, ירושלים, סטודנט. ממשפחה חוזרת בתשובה – לאחר שסיים את לימודיו בתיכון ממלכתי החליט לנהל אורח חיים דתי.

אני והגילוי

התחלתי להבין על עצמי יחסית מאוחר, בערך בגיל 17. גם אז זה נעשה בהדרגה, ובהתחלה לא ממש אפשרתי לעצמי לחשוב על זה. לאחר מכן חשבתי שעליי לקבור את הנטייה עמוק בפנים, לא לספר לאף אחד, ולחכות עד שאמצא אישה ואתחתן. חשבתי שזה מה שעושים כל הדתיים שמגלים שהם הומואים ורוצים להישאר דתיים.

אני והדת

הומואים חילוניים לרוב שואלים אותי "למה חזרת בתשובה? מילא אלה שנולדו לתוך סביבה דתית קשה להם להיפרד, אבל למה היית צריך להיכנס לזה?". אבל עצם הנטייה לא נוגעת באמונה שלי בקב"ה, גם אם היא מקשה עליי ללכת במסלול המצופה מאדם מאמין.

עם זאת המצב אינו פשוט כלל. יש תחושה תמידית שאני לא שייך בשום מקום, לא בעולם הדתי ולא בעולם החילוני. אין לי בסיס בדת, ובגלל הנטייה לעולם לא אוכל להיות "דתי רגיל". היו לי משברים כבדים מלווים גם במחשבות אובדניות. אני לא כועס על הקב"ה, אני פשוט מרגיש מבולבל ושאני לא בטוח מה הוא מצפה שאעשה. טרם מצאתי את הפתרון ליישוב הקונפליקט.

השיתוף הראשון

הפעם הראשונה שסיפרתי הייתה בגיל 21. סיפרתי לחברה טובה מהצבא שאני מאוד קרוב אליה. רציתי שיהיה לי עם מי לדבר, ולהוציא קצת את כל מה שבפנים. במשך זמן רב רציתי לספר לה, אבל כל פעם הרגשתי שהזמן לא מתאים. לבסוף מצאתי הזדמנות שבה היינו לבד ואמרתי לה שאני לא נמשך לנשים. זה היה אחד הרגעים הקשים בחיי, לא הצלחתי להגיד את המילה הומו ואפילו פרצתי בבכי. בהתחלה היא חשבה בשקט, ואז אמרה שהיא לא יודעת איך היא מרגישה כלפי זה מבחינה הלכתית אבל שהיא תעמוד לצדי לא משנה מה. הרגשתי הקלה עצומה, וכיום היא תומכת בי והיא האדם הכמעט יחיד שאיתו אני יכול לדבר בנושא.

אני והמשפחה

לפני כשנה וחצי, ההורים שלי גילו עליי לאחר שראו התכתבות מרשיעה. זה קרה כשהייתי בחו"ל. כשחזרתי אימא שלי לקחה אותי לשיחה ואמרה לי שאני צריך להתחזק ולהתרחק מהשפעות שליליות. כששאלתי אותה למה היא מתכוונת, היא אמרה לי שהיא יודעת "שאני חושב שיש לי נטיות". זה היה לה מאד קשה, והיא אמרה גם שהיא התאבלה עליי במהלך אותו זמן כשהייתי בחו"ל. היא עד היום ממשיכה להתפלל שזה יעבור לי, וככה היא מתמודדת עם הנושא. אבי קבל את הבשורה טוב יותר. תחילה אמר שיהיה לי יותר קל בחיים "אם פשוט לא תהיה כזה", אבל אחרי שאמרתי לו שזה לא עובד ככה, הוא אמר שהוא אוהב אותי לא משנה מה. מאז אותו שבוע ההורים ואני לא דיברנו בכלל על הנושא, ויש בינינו הסכמה שבשתיקה.

נראה לי שאחי הגדול ידע עליי הרבה זמן, ולא נראה שהוא הופתע מהגילוי, למרות שגם איתו אני לא ממש מדבר על כך.

אני והחברים

חוץ משני חברים, אף אחד לא יודע עליי. לא כי אני חושב שהם ינתקו את הקשר איתי או משהו כזה, פשוט זה נראה לי כמו צעד בלתי הפיך שאף פעם אין הזדמנות טובה לעשות אותו.

אני ונשים

עד הצבא היו לי מספר מועט של קשרים זוגיים לא רציניים עם בנות, ואני לא עשיתי מאמץ ליצור קשרים שכאלה. במהלך הצבא אותה חברה קרובה שידכה לי חברה טובה שלה ויצאנו במשך חצי שנה. במהלך הקשר נהניתי מאד מחברתה, אבל הרגשתי כאילו אנחנו חברים טובים ולא הצלחתי להרגיש רגשות רומנטיים כלפיה. הרגש העיקרי שעלה לי מהקשר היה אשמה – שאני עלול לפגוע בה, שאולי אני מבזבז את הזמן שלה. אחרי אותו קשר הבנתי שאם עם בחורה מצחיקה, יפה וחכמה שכמוה זה לא הלך, כנראה שזה לא ילך עם אף אחת.

אני והקושי

הבדידות מלווה אותי כבר הרבה זמן. אני חושב שעוד לפני שהרגשתי משיכה לגברים, הרגשתי את הבדידות. כל האופציות העומדות בפניי הן קשות ומסובכות.

אני והאושר

אני לא מאושר במובן שאני שמח ומחייך כל הזמן, ואני לא יודע אם אי פעם אהיה, אבל זה לא אומר שאני לא אסיר תודה לקב"ה על מה שנתן לי. לכל אחד יש את החיים שלו לחיות, ואלה החיים שאני קבלתי.

אני וכמוך

חבר שהולך לכמוך במשך הרבה זמן אמר לי שכדאי לי לבוא, ולפני חודשים מספר החלטתי ללכת. בהתחלה חששתי, אבל לאט-לאט יוצא לי להכיר יותר אנשים. מתן צוהר לאספקט בחיים שלי שלרוב לא בא לידי ביטוי נותן תחושת הקלה רבה, והשיא היה בשבת כמוך 10 שבה יצא לי להכיר ולדבר עם אנשים רבים. סוף-סוף הרגשתי שאני לא לבד ושמעתי את ההתמודדויות של אנשים דומים לי וגישותיהם.

אני בעוד 10 שנים

האם אני אהיה לבד כל חיי? האם תהיה לי משפחה? אני לא יודע. ה' גדול. חי את החיים יום-יום.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.