שם מן העבר | ערב אור

אורי מחליט להתנדב במרכז חברתי לבני נוער בסיכון, ושם הוא מגלה שם מוכר מאוד והוא מנסה להיזכר מניין הוא מכירו

(לכל הרשומות בבלוג זה – לחצו כאן)

ערב אור

בין הלבטים עם מי לצאת ומה לענות לכל שדכן, התחלתי בהתנדבות במרכז חברתי עם בני נוער. חלק מהם בסיכון וכוללים מקרים קשים.

לצורך תחילת ההתנדבות ביקשו מהמרכז המדובר שאגיע לפגישת היכרות וסיור.

באחד מימי שישי הגעתי למבנה בעל קומה אחת ומספר חדרים מאובזרים כמתנ"ס ביישוב הסמוך לישיבה.

מנהל המקום היה איש נחמד, הוא הסביר לי על סוגי הנוער השונים המגיעים לשם תהליכים טיפוליים, הוא סיפר מהם השעות שהנוער נמצא בהם ולמה צריך את המתנדבים.

הסיור היה נעים ונחמד, ובסופו ביקש המנהל שאפגוש את המטפל הראשי במרכז.

נכנסנו לחדר.

"דוד", הציג את עצמו איש עם שפם, כרס, כיפה גדולה וחולצה מכופתרת.

"אורי", הצגתי עצמי ולחצנו ידיים.

המנהל יצא והשאיר אותנו לשוחח.

דוד המשיך בהסברים של המנהל על המקום והחשיבות, ובעודי מקשיב לו נח מבטי על אחד מהדפים שהיו על השולחן, ועל הדף הופיע שמו המלא "דוד אורן".

השם נשמע לי מוכר מאוד. מאיפה?

על כך בפעם הבאה.

Print this pageEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on Facebook

2 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. אז מה ברנש? יש לך איזה תחביב להסתובב סביב העולם ב80 יום ואז לנחות ולכתוב איזה רשומונת קטנטונת? ואז שוב לעשות מסע סביב העולם בעוד 80 יום ואז שוב לכתוב משהו? כי חבל, זה קצת מבאס את הקוראים אתה יודע..