לכל איש יש שם | ערב אור

אורי נזכר מניין הוא מכיר את השם "דוד אורן" והוא נסער כולו והופך מבולבל

(לכל הרשומות בבלוג זה – לחצו כאן)

ערב אורבפרקים הקודמים:

בסעודת פורים שבה היה מבושם ביקש אורי מאשתו של יוחאי – אברך בישיבה – שתכיר לו בחורה נאה וחסודה. אחרי ההתעוררות מהלם היין מבין אורי שעליו לשתף את יוחאי בעניין הנטייה המינית שלו לפני שהוא יוצא לפגישות עם בנות. בינתיים הודף אורי הצעות לא מעניינות עד שמגיעה הצעה שאי אפשר לסרב לה ואורי שוקל אותה ברצינות. לפני שאורי מספיק להחליט אם להיענות לה קורה משהו שמחזיר אותו לתחילת התהליך – במסגרת התנדבות שאורי עוסק בה במרכז חברתי עם בני נוער הוא פוגש את המטפל הראשי במרכז, דוד אורן שמו, והשם נשמע לו מוכר מאוד. מניין? זאת נגלה בפרק הזה.

***

דוד אורן.

דוד אורן.

דוד אורן.

השם המוכר רץ לי בראש. מניין אני זוכר את אותו?

ונזכרתי!

דוד אורן הוא המטפל שעליו המליץ לי הרב שאלך אליו בתחילת התהליך. ההוא שמרח אותי, שסינן ולא ענה ואז אמר שהוא לא רוצה לעבוד בקשר ל"כמוך".

זה שכעסתי עליו. ששנאתי אותו. שרציתי להרוג אותו. שפגע בי. שהתעלל בי במשך שבועות ארוכים שבהם הרגשתי תלוי בין שמים וארץ, שהשאיר אותי בלי מענה בחודש שבו חשתי שכל דבר הוא משמעותי, בזמן שכל כך חיפשתי דרך ותשובות ומישהו שכבר יתחיל איתי את הטיפול.

השם, הקול שפתאום נשמע לי מוכר, המקצוע ומקום המגורים לא הותירו בי ספק.

ואם אני זוכר אותו – אולי בעצם גם הוא זוכר אותי?

קמתי מבוהל לשירותים רק כדי להיות רגע לבד ולשטוף פנים.

הייתי מבולבל ונסער מבפנים.

חוויה מוזרה מאוד.

בסופו של דבר יצאתי מהשירותים וחזרתי לחדרו. הוא כזה נחמד, אבל אני לא מאמין לו.

מה הרגיע אותי? אכתוב בפעם הבאה.

4 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.