סיכום מפגש אדר א תשע"א: רב-שיח רבני בנושא מסמך רבני ארה"ב | אירועים ומפגשים

אז מה היה במפגש הראשון שלנו, שבו התארחו הרבנים מדן, בורשטין ופוירשטיין וקיימו רב-שיח בנושא הצהרת העקרונות ההיסטורית על מקומם של יהודים בעלי נטייה הומוסקסואלית בקהילה ובדת? * סיכום אישי של רן, וסיכום כללי כמו שפורסם בכתבה גדולה בעיתון סוף השבוע של ישראל היום

לחצו להגדלה

אמנם זה לא מפגש הומואים דתיים הראשון שהלכתי אליו, אבל בהחלט התחדשו לי כמה דברים.

הייתי עד לפּנים חדשות;

הייתי עד לקהל דתי-תורני;

הייתי עד למפגש שהחל בדבר תורה, והיה זה סמל למפגש כולו ובכלל לקונספט של מפגשי "כמוך".

הייתי עד לבאמת מפגש של הומואים דתיים ולא מפגש של אנשים שבאים להתעניין גרדא או מפגש שמנסה "להתלקק" לחילוניים.

הייתי עד לניחוח חדש של שיח רבני: מדברים תכלס ולא מסביב. סוף-סוף נוגעים בנקודות האמתיות.

אני לא בטוח כל כך עד כמה באמת עניין אותי לשמוע את דבריהם של הרבנים, כי גם בעבר שמעתי קצת ממקור שני את דעותיהם באופן כללי, אבל בהחלט לא ציפיתי לשמוע מה ששמעתי.

קודם כול לשמוע רב שמדבר על הנושא, לא דרך איזה ראיון ברדיו, או לא דרך מאמר כזה או אחר זו כבר הרגשה אחרת. לשמוע את הרבנים אומרים פה אחד שאין רב ואפילו הקיצוני ביותר שלא מסכים עם הדברים הכתובים במסמך הרבנים זה כבר נותן להרגיש יותר טוב. כבר שנים שאני חש חוסר שייכות למיינסטרים של הקהילה הדתית, רק בגלל הפחד של הרבנים להתעסק ולדון בנושא.

הייתי אומר שזה אפילו מפתיע, כי זה בכלל לא מובן מאליו אחרי שאני שומע אחת לתקופה על איזה רב שהתבטא בבורות מוחלטת לגבי הנושא, או אחרי שאני נתקל בגינויי הומופוביה אלימים, ובמקרה יותר גרוע אלימות ממש, מצד חבורה של אנשי דת קיצוניים (ע"ע מצעד הגאווה), ומצד הרבנים אני לא שומע שום גינוי של התופעה המזעזעת הזאת, אלא רק עוד אמירות לעוסות של "למה אסור לצעוד בירושלים" (וכן…זה ברור לי למה אין צורך לצעוד, אני לא צריך שיסבירו לי כל שנה מחדש, או שיביאו לי את ירושלים כתירוץ עלוב).

כשהרב מדן אומר שאין לו בעיה להתפלל במניין, ביום כיפור, בתפילת נעילה (!) כשהשליח ציבור הוא בעל נטייה שאינו חוטא, אני מעלה חיוך על הפנים.

זאת אולי אמירה קצת היפותטית ולא ראלית, אבל זה רק מראה לי את ההתקדמות שעברו חלק מהרבנים ומציג את נקודת המבט השפויה שלהם.

הענווה, האמפתיה והרגישות שהם שידרו כמעט בכל מילה שיצאה מפיהם, גרמה לי להעריך אותם ואת דעותיהם עוד יותר ממה שהיה לפני כן, ובכלל, לקרוא אחרת את המצב הקיים שמבחינתי היה חוסר וודאות וערפל כבד.

אפשר לומר שיצאתי משם בהרגשה שיש עוד תקווה שיזוז משהו ודברים יתבהרו, אם לפני המפגש חשבתי שזה יקרה בעוד עשור, עכשיו זה נראה לי דווקא די קרוב.

רן

– – –

סיכום הפגישה כמו שהובא בעיתון סוף השבוע של ישראל היום, כ"ח באדר א', 4 במרס 2011

חלק א - לחצו להגדלה
חלק ב - לחצו להגדלה
חלק ג - לחצו להגדלה

– – – –

במפגש אדר, המפגש הראשון של כמוך (התרגשות!), התארחו הרבנים מדן, בורשטין ופוירשטיין וקיימו רב-שיח בנושא הצהרת העקרונות ההיסטורית על מקומם של יהודים בעלי נטייה הומוסקסואלית בקהילה ובדת.

המפגש כלל דיון בנושא מסמך הרבנים שהפיצו בארה"ב ובו "הצהרת העקרונות על מקומם של אחינו ואחיותינו בעלי נטייה הומוסקסואלית בקהילה היהודית-אורתודוקסית", וכן שו"ת עם הקהל.

הרבנים שהשתתפו ברב-השיח:

הרב יעקב מדן – ראש ישיבת הר עציון

הרב מנחם בורשטיןראש מכון פוע"ה ומרצה במרכז הרב

הרב רפי פוירשטין – מראשי רבני צהר

המפגש היה בירושלים, י"ג באדר א' תשע"א, 17 בפברואר 2011 למניינם, יום חמישי, 20:00 עד 22:00.

הצטרפו לרשימת התפוצה כדי לקבל עדכונים על מיקום הפגישה הבאה: kamoha.or@gmail.com

לחצו להגדלה

3 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. אין ספק !!!
    בתור אדם דתי שיש לו חבר קרוב שהיה צריך לממן לבד את הטיפולים הפסיכולוגים והנסיונות להשתנות….
    חשוב שיהיה גוף שיעזור הן מבחינה רוחנית והן מבחינה חומרית באותם אנשים שהחיים מציבים להם אתגרים קשים מאד!!!