אני מרגיש צבוע | שאל את הרב

השואל פונה לרב הראל ומשתף כי על אף קשיי האמונה שלו בהיותו הומו, למרות המתחולל אצלו עמוק בפנים ואע"פ שהוא רוצה לזרוק הכול בתקווה שירגיש שמחה – הוא ממשיך להתפלל וחורק שיניים

השאלה:

הנטייה והאמונה

שלום הרב,

לאחרונה התחלתי להבין שהנטייה ההפוכה שאני מתמודד איתה קשורה ללא ספק לאמונה שלי בקב"ה ולכעסים שיש לי עוד לפניכן עליו.

אספר קצת על עצמי:

נולדתי למשפחה חילונית. בגיל 5 אמי חזרה בתשובה. עם השנים ובעידודה של אמי חזרתי בתשובה גם אני, לא בצורה סטנדרטית אלא פשוט על ידי שהתחלתי ללמוד בישיבה תיכונית והתרגלתי. המעבר היה כמובן קשה וגרם  לי להסתתר ולהתנתק מפני חבריי החילוניים וליצור מעין ׳זהות בדויה׳ – לא סיפרתי כמה שנים לחברי בלימודים על משפחתי ובמקום מגוריי הסתגרתי ויצאתי רק עם כובע. רק לאחר כ-3 שנים השלמתי עם הבחירה הזו (שהתחילה כבחירה של אימא ומעולם לא הייתה בייעוץ עם רבנים אלא רק איתה) ובתום התיכון הלכתי לישיבת הסדר.

התקופה שלפני הצבא הייתה נפלאה ובאמת הצלחתי להתחבר סוף-סוף מבחירה לתורה אך לוותה פעמיים בקשרים חבריים עמוקים ומעט אובססיביים מצדי.

בצבא הייתי תומך לחימה וכל השירות לא הייתי במסגרת בייניש והאמונה נפגמה וחזרתי לישיבה בקושי רב. עם החזרה לישיבה כבר לא היה בי כח ללמוד והרגשתי כפייה מסוימת עד כדי כך שעברתי ישיבה – מהלך שהיה לי קשה מבחינה נפשית ולא כ"כ עזר.

וכך סיימתי את ההסדר עם כעס רב כלפי רבנים שלא נתנו לי תשובות לשאלות הקשות ולא היו שם בשבילי ובכלל כלפי עולם הישיבות וכל מה שהוא מייצג.

כחודש לאחר צאתי מהישיבה גיליתי באקראי שאני ממש נמשך לגברים תוך כדי המחשבות לטרוף את החיים והרצון העז להתפרע ולעשות קעקועים, שלא הגיעו לידי מימוש.

הגילוי גרם לי לשקוע בדיכאון חודשים רבים ולהסתגר עוד יותר.

היו עליות ומורדות באמונה, אך תקופות שלמות אני נלחם בקיום הדברים הבסיסיים ביותר: בתפילה, השבת והוצאת זרע לבטלה (לא כ"כ בהצלחה). בינתיים התחלתי לימודים באוניברסיטה ותחושת הבדידות רק גברה. הרצון העז לגבר שיחבק, שיקשיב לי, שיתן לי אישור שאני חשוב, נחוץ לעולם, אהוב הורג ואוכל אותי וגורם לי לגלוש למקומות זרים.

אני מרגיש צבוע שאני ממשיך להתפלל בכלל וחורק שיניים למרות מה שמתחולל עמוק בפנים ורוצה לזרוק הכל בתקווה שסופסוף ארגיש שמח ואמצא קצת יופי בחיים.

שאלתי היא האם ייתכן שהקושי באמונה הוא זה שגורם לי להצטרך את הקשר הגברי אם כמעין התרסה ואם כצורך ממשי אמתי? מתוך הבנה שטרם מילאתי את החוסרים בקשר עם אבי (החילוני) שלא היה שם כשבאמת הייתי צריך.

 התשובה:

שלום וברכה!

הסיפור שלך נוגע ללב, באמת, אבל זאת תהיה 'פסיכולגיה בגרוש' מצדי לתלות את תחושותיך כלפי גברים רק בקשיי האמונה שלך ובמערכת היחסים המורכבת עם אביך.

נטייה ומשיכה תוך מגדרית היא דבר עמוק יותר מסתם קלישאה, וצריך לברר זאת בצורה עמוקה.

אתה מוזמן ליצור קשר עם העוזר שלי (פרטים תקבל במערכת) ולקבוע פגישה עם מכוון טיפול מטעם 'בקדושה' שיעזור לך לחשוב על הליך טיפולי שמטרתו ברור הזהות שלך וניסיון להתמודד עם האתגרים המורכבים שחייך מציבים בפניך.

בהצלחה רבה,

מאמין בך,

ארלה

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.