פרק 3 – החילזון מהשפן | לילות כימים

לאה מבינה שהיא שוב נגסה הרבה יותר ממה שהיא יכולה לבלוע – תמיד התפקיד שלה היה תכנות בלבד, ואילו כאן היא תצטרך לתפקד גם בכל שאר התפקידים. הצילו!

רגע לפני שחוזרים לתלם, עדכון והודיה:

ברוב קולות נבחרה תמונת הינשוף המתכנת.

תודה רבה לכל מי שענה על הסקר!
כל מענה כזה שילח אלי הודעת דואל שהקפיצה את לבי משמחה (כי תכלס לא ידעתי אם מישהו יענה לי בכלל). אז תודה רבה לכם על שהקדשתם מזמנכם לקרוא, לחשוב ולמלא. חיממתם את לבי גם בזה שבחרתם תמונות וגם במשוב החיובי על הבלוג. לכבוד הוא לי.

ועכשיו – חוזרים אחורה בזמן, ללפני כ-3.5 שנים…

אחרי 4 ימים, קיבלתי מסמך.

היו במסמך 30 סעיפים.
😮
ואני חששתי שהוא רק זורם…

המסמך, בניגוד למצופה ממסמך הערות, היה דווקא משמח. כולו היה סעיפים ענייניים שנגעו בכל הרבדים של העיצוב: מיקום, גודל, צבע. וזה לא היה מבאס כמו קובץ QA (=בקרת איכות), כי כולו היה שדר של "אני בעניין". יש!

אבל אחרי שקראתי אותו לעומק, התחילה להתבהר אצלי הכרה אחרת. הבנתי שאולי אני נכנסת למשהו שהוא מעל הראש שלי. כי אם באמת צריך לטפל בכל הדברים שהוא העלה, זה לא יהיה עניין של שבוע-שבועיים, גם לא שלושה. ופתאום גם הבנתי שהתפקיד שלי במיזם הזה יהיה שונה מהתפקיד הקלאסי של מתכנתת.

כי מיזם הקמת אתר בנוי מכמה שלבים:

  • אפיון -שבו מאפיין נפגש עם הלקוח, מקשיב לצרכיו, ומתרגם אותם לאתר עם מבנה וארכיטקטורת תוכן מתאימים
  • עיצוב – שבו המבנה הכללי שבנה המאפיין מקבל גדלים, צבעים ותמונות
  • תכנות – שבו העיצוב מיושם באתר חי ופעיל
  • QA – שבו עוברים על האתר ומוודאים כי התפקוד והמראה מתאימים לאפיון ולעיצוב
  • תחזוקה ותמיכה – תחזוקה שוטפת של האתר מבחינה תכנותית, ומענה על שאלות ובעיות שצצות במהלך הזמן

התפקיד שלי תמיד היה תכנות בלבד, ואילו בפרויקט הזה אצטרך לתפקד גם בכל שאר התפקידים. הצילו!
זה אומר, קודם כול, שאצטרך להיות מעורבת בשלבים שבהם הידע שלי הוא מינימלי (למשל שלבי האפיון והעיצוב), ובשלבים שדורשים עבודה אינטנסיבית מול הלקוח (אפיון, תחזוקה). בנושא העיצוב הדאגה שלי הייתה קצת פחותה כי סמכתי על רחלי שתנחה אותי, אבל בעבודה מול עמית, מי אמר שתהיה לי סבלנות לאורך זמן? בתור מתכנתת אף פעם אין לי קשר ללקוח (המידור הוא לטובת כל הצדדים כי אין לי סבלנות לאנשים באופן כללי, ולאנשים חסרי יכולת טכנולוגית בפרט)!

ושנית כול, זה אומר שאם, כפי שהתחלתי להבין, התכנות עצמו ייקח יותר מכמה שבועות, כמה זמן ייקח לעשות את כל המיזם, על כל חלקיו??? שוב הבנה שנראה שנגסתי הרבה יותר משאני מוכנה לבלוע…

בצר לי פניתי לעמיתותיי רחלי ונילי – שתיהן מנוסות בקשרים עם לקוחות, ומתוקף תפקידן הן מעורבות בשלבים מוקדמים יותר של פרויקטים. שאלתי אותן אם הן חושבות שהפרויקט הזה ייקח שבועות או חודשים. הן הסתכלו עלי ברחמים, ואמרו: חודשים.

ייאוש קל חדר ללבי, ופניתי אליהן בתחינה: כמה חודשים  – מעט או הרבה?

ולבן, לב יהודי הומה ורחום, לא מלאן לגלות לי את האמת, והן אמרו: מעט.

[לפחות זה מה שזכור לי. אבל נילי, כשעברה על הפוסט הזה, אמרה לי שהיא זוכרת בבירור שהיא אמרה לי שהרבה, אולי אפילו שנה. אין לי הסבר למה אני זוכרת שהן אמרו מעט. אולי הדחקתי?]

כי לו ידעתי אז כמה זמן זה באמת ייקח הייתי כל-כך נבהלת שעל אף הבאסה כנראה הייתי פורשת ולא נכנסת להרפתקה הזאת כי מה, השתגעתי להיכנס לפרויקט צדדי של שנה?? אז מזל שלא ידעתי, כי עכשיו שאני בפנים – לא הייתי מוותרת עליה.

בסופו של דבר, העלינו את העיצוב החדש כמעט 10 חודשים אחרי כן.

10 חודשים. איך הגענו לזה? בקלות ובשמחה. זה לא כמו שלפעמים קורה עם דברים אחרים, כמו שיפוצים למשל, שהקבלן מבטיח תאריך יעד כלשהו, אבל איכשהו לא עומד בלוחות הזמנים (ותמיד יש סיבות טובות  – תלות באנשי מקצוע אחרים, בלת"מים למיניהם). במיזם הזה, הפיתוח נעשה עם הלקוח כל הזמן, ומכיוון שעמית לא הציב תאריך יעד, זה נתן לנו חופש פעולה מוחלט. גם הוא וגם אני רצינו להיות שלמים עם כל דבר, כך שהיינו מוכנים לדון עוד ועוד על מרכיבים שנויים במחלוקת, עד שכולם היו מרוצים. עברנו על כל המרכיבים של האתר, וטיפלנו בכל אחד ואחד ביסודיות-עד-חפרנות. ועם האוכל בא התיאבון, ועמית ביקש פיתוחים נוספים, ומכיוון שלא היינו לחוצים לדד-ליין כלשהו, נעניתי להם. והזמן עבר כהרף עין.

לשמחתי הרבה התברר שהעבודה על האתר כל-כך עניינה אותי, שכמעט לא פקעה סבלנותי כלפי עמית. זה התבטא בכך שבכל התקופה הזאת, רק פעמיים עלה בי דחף רצחני כלפיו. למה, מה עשיתי עם זה, ואיך זה קידם את הפיתוח – אספר בע"ה בפרק 8.

בינתיים, ראיתי שנוח לי להמשיך להיעזר ברחלי ובנילי, ושזה קורה בעיקר בעבודה, ולכן מצאתי לנכון להודיע על כך למישהו מהממונים עליי, כדי לא לעבור על גזל זמן. פניתי למנהל המחלקה שלי וסיפרתי לו שהתחלתי לעזור לעמותה כלשהי בשדרוג אתר הוורדפרס שלהם. המנהל שלי התלהב מיצר ההתנדבות שלי עד כדי כך שלא רק אישר לי להקצות מעט זמן עבודה לכמוך, אלא אף הציע שאֲפתֵחַ את האתר על השרתים שלנו. גם כשאמרתי לו שלא בא לי לספר לו באיזו עמותה מדובר (לא התחשק לי להיכנס לוויכוח על דת והומוסקסואליות) הוא סמך עלי. אני חושבת שהוא פשוט היה בשוק מזה שאני מסוגלת לגלות טוב-לב כלפי משהו ביקום.
לאחר כשנתיים יצא לי בכל זאת לספר לו מהי העמותה, והוא עדיין התלהב, ובכלל לא העלה על דעתו להתווכח ויכוח דתי כשלהו.

אז חמושה באישור מנהל המחלקה שלי, צללתי להרפתקה הבלתי גמורה הזאת.

נ"ב: הכותרת של הרשומה היא פרפרזה של דובלה גליקמן מזהו-זה, על הביטוי הערבי החיפזון מן השטן.

Print this pageEmail this to someoneTweet about this on TwitterShare on Facebook

4 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. טוב רק עכשיו גיליתי שהתפרסמו עוד פוסטים
    אז כמובן קראתי את כולם
    וזה מדהים וכיף ענקי לקרוא
    התרומה שלך מטורפת בעניין

    מחכים לעוד

    1. מעניין אותי איך הם נעלמו מעיניך. יש משהו שאנחנו יכולים/צריכים לעשות אחרת כדי שיהיו יותר גלויים?

      ותודה רבה על כל המחמאות! כל כך כיף לשמוע, אם כי אני בכלל לא מרגישה שהן מגיעות לי. אני בסה"כ עושה דברים שכיף לי (גם התכנות וגם הכתיבה).
      ובעניין התרומה – מבחינתי זה עמית שעושה לי טובה שהוא נותן לי לעשות מה שבא לי באתר הזה (כמובן לא תמיד בקלות – לפעמים אני ממש צריכה לרדות בו. וגם על זה מגיע לו שאפו).

      ולסיום אני רוצה להזהיר: בפרקים הבאים אנחנו כבר נתחיל להיכנס לפיתוח האתר, ולכן בצד הצחוקים עלול להיות קצת שעמום. אמנם הפרקים עדיין ראויים לבוא בקהל (קיבלתי עליהם אישור הן מנילי והן מעמית), אבל עדיין לדעתי זה יהיה קצת אחרת. מקווה שתמשיכו ליהנות בכל זאת!
      ושוב תודה על התגובות והעידוד.

      1. כנראה שהאשמה לבלוג ספציפי יכלה לעזור
        אבל מאמין שעכשיו אני כבר ישים לב בלי קשר
        ודווקא אותי כן מעניין הבק אופיס הרבה יותר ככה שמחכה בצפייה

        1. הרשמה לבלוג זה רעיון מעניין (האמת, לא רק לבלוג שלי)! אם בכל זאת תרצה, אפשר לעשות משהו קטן כזה. ואם אנשים אחרים קוראים את זה ורוצים, תכתבו פה או לעמית. אם יהיה ביקוש, נבדוק אפשרות לעשות את זה יותר רשמי.

          אוו, נחמד שאתה מתעניין בבק אופיס! אז מקווה באמת תהנה מההמשך, ואם ייישארו לך שאלות בהמשך, אשמח להתייחס ספציפית.