פרק 4 – קפה ועוגה | לילות כימים

לאה שונאת קפה ואינה מבינה כיצד בן-אנוש מסוגל לשתות את זה, אבל נאלצת לחצות את הקווים כי החלה לפתח עייפות כרונית קלה מעבודה לילות כימים על האתר. ויש גם מתכון לעוגה

כיוון שאת רוב העבודה על האתר עשיתי בלילה, התחלתי לפתח עייפות כרונית קלה. הרגשתי את זה בעיקר בזמן הנהיגה לעבודה, ונראה היה לי זה זמן קצת פחות מומלץ להשלים בו את השעות החסרות. הפתרון הטבעי הוא כמובן לשתות קפה, אבל אני ממש לא חברה של קפה.

בעיניי, קפה זו קונספירציה של כל העולם, למרות שעדיין לא ברורה לי מטרתה. קפה הוא אחד המשקאות הלא-טעימים שפגשתי בימי חיי, ולא ברור לי איך אנשים מסוגלים לשתות את זה, לא כל שכן לאהוב את זה. אני בטוחה שכולם מרגישים את הטעם הלא-טעים, אז איך אפשר? ועוד להתמכר! לא יתכן שאני היחידה שלא אוהבת את זה (וזו לא המרירות שמפריעה לי, כי הוספת סוכר ממש לא פותרת את הבעיה – היא רק הופכת את זה ממשהו מר ולא טעים, למשהו מתוק ולא טעים). אני קוראת מכאן לכולם להיות אמיצים ולהודות שאהבת קפה היא קונספירציה, ובפועל זה לא טעים!

אבל קונספירציה לחוד ומציאות לחוד. מה אעשה נגד העייפות? לא הייתה ברירה, ונאלצתי להתחיל לשתות קצת קפה. אבל רק קצת. בעלי התחיל להשאיר לי מהקפה שלו שניים-שלושה שלוקים שאותם אני מטביעה בשתיים-שלוש כפיות של אבקת שוקו. רק ככה אני מסוגלת לשתות את זה, ולמרבה השמחה זה עוזר.

אז אם תשאלו אותי מה ההשפעה הגדולה ביותר שיש לעבודה על כמוך עליי, אאלץ להודות שזה חציית הקווים – משתיינית שוקו בלבד, לשתיינית קפה (מועט, ומוטבע בשוקו ככל יכולתו). מסוג הדברים הבלתי צפויים.

ולפני שנעבור לפרקים הבאים, אני רוצה להסביר שני מונחים שיועילו בהמשך – תבנית ותוסף.

אתר אינטרנט מורכב משלושה סוגי מרכיבים: תוכן, עיצוב, ופונקציונליות.

  • התוכן באתר הוא הרשומות, התגוביות, סרגלי הניווט, הקישורים, התגיות וכו' והוא המהות של האתר.
  • העיצוב הוא המראה של התוכן – גודל הכותרות והטקסטים, הצבעים באתר, המיקום של התכנים השונים וכד'.
  • הפונקציונליות הנוספת היא למשל תגובות פייסבוק על כל רשומה, הטאבים של "הכי נצפים" בתחתית הדף הראשי, וכד'.

אתר כמוך בנוי על מערכת ניהול תוכן בשם וורדפרס, ובמערכת הזאת, לעיצוב קוראים תבנית, ואת הפונקציונליות הנוספת משיגים ע"י תוספים.
אפשר לדמות את זה לעוגה [הקרדיט לדימוי הזה הולך לנילי]:

  • התוכן הוא הבלילה (קמח, מים, שמן, ביצים, סוכר וכו').
  • התבנית היא תבנית האפייה. אם ניצוק את הבלילה לתבנית מרובעת תצא לנו עוגה מרובעת. אם ניצוק לתוך תבנית עגולה, או בצורת מיקי מאוס – זו תהיה הצורה שהעוגה תקבל. אבל בכל מקרה, לעוגה תמיד יהיה אותו הטעם, ורק הצורה שלה תהיה שונה.
  • והתוספים הם… תוספות -אם נוסיף על העוגה תוספות של סוכריות, או וופלים או נרות – זה ישדרג את העוגה, בלי לגעת בטעם של העוגה עצמה, ובלי קשר לצורה של התבנית.

כך גם באתר – הרשומות, התגובות, העדכונים והקישורים תמיד יופיעו, כי הם התוכן. השאלה אם הם יהיו צבעוניים או  אפרוריים, עם גופן קטן או גדול, בראש הדף או באמצעו או בתחתיתו הן שאלות עיצוביות שמקבלות מענה בתבנית שנבחרת לאתר. השאלה אם יהיו תגובות פייסבוק או אם יהיה כפתור שליחת דואל כשמישהו מגיב על רשומה שהגבנו אליה – תלויה אם נתקין את התוספים המתאימים.

וכמו בעוגה – תבנית יש רק אחת, ותוספים יכולים להיות בהמוניהם.

מה שאני הצעתי בהצעה הראשונית שלי לכמוך הוא לשנות את העיצוב, כלומר הצעתי לעצב ולתכנת תבנית חדשה. אבל עם הזמן עלו בקשות של פונקציונליות, ולכבודן התקנתי תוספים.

אך בל נקדים את המאוחר – נתחיל עם המסמך בעל 30 ההערות. בפרק הבא.

2 תגובות

תגובות בפייסבוק

כתוב תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. ואיפה המתכון לעוגה??
    ציפיתי…

    ומשו אחר… בגלל שאמרת עוגה ישר עלתה לי מן תמונה לבלוג של עוגה בצורת מחשב… עם כוס שוקו ליד ולא קפה כאמור.. סתם מחשבה מופרעת אבל הרגשתי צורך לשתף.

    1. אויש, אני ממש מצטערת על האכזבה שלך 🙁 הייתי מציעה לך מתכון לעוגה כאן בתגוביות, אבל אז מה היה יוצא? שתי נשים נפגשות, ותוך שתיים-שלוש התכתבויות מידרדרות להחלפת מתכונים… יש את זה ביותר סטראוטיפי? 😮

      עוגה כזאת היא רעיון מדליק, אם כי אני לא הכי מתחברת אליה בתור תמונת בלוג. וגם, לכי תמצאי תמונה כזאת בלי זכויות יוצרים…
      ואחלה ששיתפת מחשבה מופרעת – מחשבות נורמליות הן משעממות (אם כי כמובן את מוזמנת תמיד לשתף כל סוג של מחשבה!). תודה שאת מגיבה!