"משימה בלתי אפשרית" או "חלף עם הרוח"? | לשם שינוי

שי רוצה אבל יודע שזה לא יקרה * רשומה חדשה בבלוג של שי "לשם שינוי"

בית המדרש, הריטואל הקבוע.

העיניים משוטטות. מבקשות לחפש משהו, מישהו להיאחז בו.
מלא בחורים יפים שבימות החול קשה לזהות כמה שהם יפי תואר, לפתע הופכים לברבורים לבנים. לבושים במיטב מחלצותיהם, מסורקים בדיוק ובחן ועל גופם בושם סוחף.

לפתע בחור לא מוכר בבית המדרש בתפילת שישי בערב. מביט בו. בחור גבה קומה ועלם יפהפה מאין כמוהו.
אתו הייתי רוצה לחיות, אני חושב לעצמי, אותו הייתי רוצה לאהוב.

אני מביט בו ארוכות, מקווה שמבטו ייתקל במבטי. מטפח ציפיות שווא, כרגיל.
כמה הייתי רוצה שיגש אליי ויאמר לי שהוא מעוניין בי.
וכמה שלבי שבור בידיעה שדבר כזה לא יקרה לעולם.

* * *

כבר תפילת עמידה של ליל שבת, וכולם מתחילים להתפלל. ורק אני עומד במקומי ומביט בו. מביט בבחור הלא מוכר, ולבי נחמץ.

בזווית העין, אני מצליח גם לראות את הרב. הרב ששיתפתי בסוד האפל שלי. האם הוא שת לבו לכך שאני בוהה בתלמידים אחרים בישיבה?

המחשבות לוקחות אותי אחורה בזמן ליום שבו סיפרתי לרב שלי על "הנטיות". הזיכרון של אירוע זה מאוד מעורפל אצלי.
כבר אז הייתי חמוש בכל המידע שיכולתי להשיג. ידעתי כבר על "עצת נפש". כבר הייתי אחרי כמה שיחות עם אחד המוקדנים שלהם. ידעתי בדיוק מה אני צריך – אני צריך כסף. כסף שיאפשר לי להתחיל בטיפול המיוחל. אני לתומי חשבתי שהישיבה תוכל לעזור לי בזה, וזו אחת הסיבות שסיפרתי על סודי לרב "המשגיח". לזכותו ייאמר שהוא ידע להכיל את כל מה שסיפרתי לו – את כל הסיפורים על ההתנסויות המיניות (אחת בקושי…) ועל האהבות שלי לגברים.

קשה לי לגשת שוב אל אותו תא אפור במוח, שבו אני מאחסן את זכרוני מאותו יום. מה שכן נשאר לי הוא הרושם החזק שהרבנים בישיבה לא ידעו באמת איך לעזור לי. כשסיפרתי לרב ברור שהייתה לי הקלה אדירה. מדובר על סוד שסחבתי איתי כ"כ הרבה זמן, על אבן שירדה לי מהלב.

לרגע פסקתי מלחשוב וחזרתי לתפילה. החוויה הרגשית פתאום הפכה מוזרה. הרב (זה שיודע) שנמצא מאחוריי. הבחור היפה שעומד לפניי. אני באמצע. כלוא בין עולמות.
כמה הייתי רוצה להיות אתו, בחור דתי, נשמור שבת ביחד, נתפלל יחד בבית הכנסת השכונתי אצל ההורים שלי והוא יכיר את כל האחיינים החמודים שלי ואני את שלו. כמה הייתי רוצה שהבחור מבית המדרש ייקח אותי בזרועותיו ויגיד לי שהוא כ"כ רוצה אותי. "משימה בלתי אפשרית" או "חלף עם הרוח"?

* * *

התפילה הסתיימה וכולם יוצאים מבית המדרש לעבר הנשים המחכות, וגם הבחור שלי יוצא וניגש לאחת מהן.

"שבת שלום אשתי היקרה".

באיזה שהוא מקום הוקל לי. הוא ממילא תפוס.

אין תגובות

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.